עבודה זרה, גילוי עריות ושפיכות דמים
שלושתן הן עברות, שעליהן נאמר: ייהרג ואל יעבור ועל שלושתן העונש ע"פ דין תורה הוא מוות. שלושת העברות הללו גרמו גם לחורבן הבית הראשון. מה המשותף להן ולמה שלושתן נמצאות באותה דרגה, למרות שלכאורה רצח היא החמורה מכולן? אנסה להסביר זאת ע"פ התפיסה שלי. שלושת העברות הללו הן יסוד הבריאה. על רצח כותבת התורה בפירוש: "שופך דם האדם, באדם דמו יישפך, כי בצלם א-לוהיםברא את האדם". מעשה רצח לפיכך מנוגד ליסוד הבריאה ע"פ הכתוב. גילוי עריות מכונה בתורה תועבה (ויסלחו לי כל הלא-מאמינים - גם משכב זכר). התועבה היא בכך, שהתורה ציוותה אותנו להתרחב ולא להישאר בתא המשפחתי. "פרו ורבו ומלאו את הארץ" אף זהו אחד מיסודות הבריאה, שהקב"ה רוצה בה, שתהיה מושלמת. עבודה זרה היא ביטול ה"אחד". הקב"ה ברא את העולם והוא המלך. העבודה הזרה מהווה ביטול המלכות עד כדי בגידה מוחלטת בה. לפיכך חייבה התורה עונש מוות על עבירה זאת. אם מסתכלים על הייחס, שבין מצוות, שבין אדם לחברו לבין מצוות, שבין אדם למקום, הרי כאן שני סוגי מצוות שונים אולם לשניהם מכנה משותף. לכן לא ניתן לפרש מצווה זאת כפשע קטן והאחרת כפשע גדול. אני מתנצל, אם לא הנחתי את דעתך. לא עיינתי במקורות לפירושים אלו. אולי יש מישהו חכם ממני, שיוכל להסביר זאת טוב יותר.