הtרמפיסטית
New member
שלום לכם ../images/Emo13.gif
אולי חלק פה זוכרים את הניק שלי. בכל מקרה, הנה הדילמות שלי, בתקווה שתעזרו לי לפתור חלק מהן: נולדתי בבית חילוני אך שומר מסורת. אבא תמיד אמר שהאדם הוא זה שברא את אלוהים ולא ההיפך. אמא מקפידה על כל החגים כהלכתם, פחות או יותר. אישית, עברתי המון בחיים. בשנותי בתיכון התעסקתי קצת עם מאגיה לבנה, עם תקשור מוזר שהגיע אלי בדרך כלשהי ובאופן כללי עם עולם הנסתר. קראתי את הברית החדשה בפעם הראשונה כשהייתי בתיכון. לא התחברתי. חזרתי אליה שוב כעבור כמה שנים, ופתאום הכל התחבר לי. הבנתי שישוע הוא המשיח. העניין הוא- שהוא המשיח של היהודים, לפי הברית. היהודים סירבו לקבל אותו. רק מה, שאני לא מרגישה יהודייה. כמו שכתבה פה מישהי בשרשור אחר, פשוט לא שייכת לדת כלשהי. אם אני לא יהודיה, וישוע המשיח של היהודים, אז הוא לא המשיח שלי. ואז מה זה אומר? לנצרות אני מאוד מתחברת. אולי בהשפעת כל מיני סרטים וסדרות שהיו בשנותי בתיכון. פעם אפילו אמרתי לאימי שאני רוצה להתנצר, וכמובן היא היתה בהלם. היום אני מודה שלא עשיתי את זה. לאחרונה היה לי דיון על האמונה עם חברה טובה, שלא מאמינה אך מכבדת את העניין. היא אמרה שאנשים מגיעים לאמונה רק כשהם במקום חלש. כלומר, אי אפשר להאמין כשטוב לך בחיים וכשהכל מושלם. הכוונה פה על הגעה לאמונה. כשאתה כבר מאמין, אז פשוט אומרים תודה על כל הטוב. מהסתכלות סביבי, אני רואה שזה נכון. כל האנשים המאמינים שאני מכירה הגיעו לזה ממשבר כלשהו. מבחינתם הם נאחזו באמונה וכך שרדו. העניין הוא שאני מאוד עצמאית בדעותי, יש לי כיון ומסלול ברורים בחיים. אני לא מחפשת להאחז באיזה משהו. מאמינה שהכל בידיים שלנו, שאנחנו בוחרים הכל, ויש לנו אפשרות למגנט לחיינו מה שאנחנו רוצים. מאוד מאמינה בלהביא את ההר אלינו, ולא ללכת אליו. וש"אם רק תהיה לנו אמונה נוכל להגיד להר להזרק לתוך הים וכך יהיה". ציטוט מאוד לא מדוייק, הספר לא לידי. עוד עניין, שאני לא רוצה להשתנות כדי להתאים לאיזשהו בורא. אם מדובר בבורא אנושי (בן אדם) או בבורא אלוהי. אחת הסיבות לכך היא העדפה מינית מאוד ברורה, שלאו דווקא משתלבת עם התנך. כמו כן, את מצוות פרו ורבו אני לא מתכוונת לקיים, גם בגלל בעיות רפואיות שונות, שיוצרות מצב שאולי לא אהיה מסוגלת לעמוד בהריון, וגם כי אני לא מתחברת לילדים. יש עוד סיבות שלא אמנה פה ברשותכם. אין לי מושג למה אני מתחברת ולמה לא, מה אני אמורה להיות ומה לא. מה שאני יודעת, זה שישוע הוא המשיח ושהתנך כנראה לא נכתב על ידי בני אדם, כמו שאבא תמיד טען. מה שאני לא יודעת, אם ישוע הוא המשיח שלי, כשאני לא יהודיה/נוצריה/ערביה. יוצא מן מצב שכזה, שאני מאמינה בבן, אבל קצת מתקשה להאמין באב. יש לכם פתרונים לעניין?
אולי חלק פה זוכרים את הניק שלי. בכל מקרה, הנה הדילמות שלי, בתקווה שתעזרו לי לפתור חלק מהן: נולדתי בבית חילוני אך שומר מסורת. אבא תמיד אמר שהאדם הוא זה שברא את אלוהים ולא ההיפך. אמא מקפידה על כל החגים כהלכתם, פחות או יותר. אישית, עברתי המון בחיים. בשנותי בתיכון התעסקתי קצת עם מאגיה לבנה, עם תקשור מוזר שהגיע אלי בדרך כלשהי ובאופן כללי עם עולם הנסתר. קראתי את הברית החדשה בפעם הראשונה כשהייתי בתיכון. לא התחברתי. חזרתי אליה שוב כעבור כמה שנים, ופתאום הכל התחבר לי. הבנתי שישוע הוא המשיח. העניין הוא- שהוא המשיח של היהודים, לפי הברית. היהודים סירבו לקבל אותו. רק מה, שאני לא מרגישה יהודייה. כמו שכתבה פה מישהי בשרשור אחר, פשוט לא שייכת לדת כלשהי. אם אני לא יהודיה, וישוע המשיח של היהודים, אז הוא לא המשיח שלי. ואז מה זה אומר? לנצרות אני מאוד מתחברת. אולי בהשפעת כל מיני סרטים וסדרות שהיו בשנותי בתיכון. פעם אפילו אמרתי לאימי שאני רוצה להתנצר, וכמובן היא היתה בהלם. היום אני מודה שלא עשיתי את זה. לאחרונה היה לי דיון על האמונה עם חברה טובה, שלא מאמינה אך מכבדת את העניין. היא אמרה שאנשים מגיעים לאמונה רק כשהם במקום חלש. כלומר, אי אפשר להאמין כשטוב לך בחיים וכשהכל מושלם. הכוונה פה על הגעה לאמונה. כשאתה כבר מאמין, אז פשוט אומרים תודה על כל הטוב. מהסתכלות סביבי, אני רואה שזה נכון. כל האנשים המאמינים שאני מכירה הגיעו לזה ממשבר כלשהו. מבחינתם הם נאחזו באמונה וכך שרדו. העניין הוא שאני מאוד עצמאית בדעותי, יש לי כיון ומסלול ברורים בחיים. אני לא מחפשת להאחז באיזה משהו. מאמינה שהכל בידיים שלנו, שאנחנו בוחרים הכל, ויש לנו אפשרות למגנט לחיינו מה שאנחנו רוצים. מאוד מאמינה בלהביא את ההר אלינו, ולא ללכת אליו. וש"אם רק תהיה לנו אמונה נוכל להגיד להר להזרק לתוך הים וכך יהיה". ציטוט מאוד לא מדוייק, הספר לא לידי. עוד עניין, שאני לא רוצה להשתנות כדי להתאים לאיזשהו בורא. אם מדובר בבורא אנושי (בן אדם) או בבורא אלוהי. אחת הסיבות לכך היא העדפה מינית מאוד ברורה, שלאו דווקא משתלבת עם התנך. כמו כן, את מצוות פרו ורבו אני לא מתכוונת לקיים, גם בגלל בעיות רפואיות שונות, שיוצרות מצב שאולי לא אהיה מסוגלת לעמוד בהריון, וגם כי אני לא מתחברת לילדים. יש עוד סיבות שלא אמנה פה ברשותכם. אין לי מושג למה אני מתחברת ולמה לא, מה אני אמורה להיות ומה לא. מה שאני יודעת, זה שישוע הוא המשיח ושהתנך כנראה לא נכתב על ידי בני אדם, כמו שאבא תמיד טען. מה שאני לא יודעת, אם ישוע הוא המשיח שלי, כשאני לא יהודיה/נוצריה/ערביה. יוצא מן מצב שכזה, שאני מאמינה בבן, אבל קצת מתקשה להאמין באב. יש לכם פתרונים לעניין?