על קשיים בשוק העבודה (חלק א)
אחלק את קשיי הנשים בשוק העבודה למספר שלבים: עוד לפני הכניסה לשוק (עצם הכניסה לשוק), בתוך השוק עצמו, ובהתנגשות עם תפקיד האישה הנתפס בבית. הגבולות אינם חד משמעיים. לאחר מכן אציג "סל פתרונות" בהתאם לשתי הגישות: הליברלית, והסוציאליסטית. קשיים עוד לפני הכניסה לשוק: · השלכה של בעיות במערכת החינוך: יש אפלית נשים במוסדות החינוך. בעיה של הסללה, נשים הולכות למסלולים שונים מגברים, פחות מבוקשים בשוק (הומני מול ריאלי). · בעבר זה היה נפוץ יותר, אך גם כיום יש "מובלעות" בחברה, ומגזרים שונים בהם עדיין רואים את תפקיד האישה בבית בלבד, כך שהליכת האישה לעבודה אינה דבר לגיטימי. · אידיאולוגיה כוזבת של "עקרת הבית המאושרת". אידיאולוגיה - תודעה כוזבת. תפיסת עולם באמצעותה הקבוצות החזקות יוצרות תמונת עולם שמחזיקה את המבנה החברתי קבוע, גורמת לכך שהקבוצות המדוכאות יחיו בתודעה כוזבת, תחושה שהמצב בסדר והם מרוצים, ולא יזהו את הפגיעות, תלות, חולשה שלהם. לדוגמא המיתוס של עקרת הבית המאושרת של שנות ה- 50. האתוס של זו המשפחה המאושרת, אם אתם חיים אחרת, משהו לא עובד אצלכם, כי הדרך הנכונה האחת היא כזו, גורם לנו לצמצם את הבחירות שלנו ולכן מדכא אותנו. גורם לכך שאנו לבד מצמצמים בחירה בגלל המערכת של האידיאולוגיה. למשל באמצעות פרסומות, המודלים לחיקוי בחברה, הפרסומות גם משקפות את המציאות ובכך מסיעות בהעצמה של התופעה ובכך משתתפים בעיצוב. · מחסור במודלים, של נשים מצליחות במגוון מקצועות, יתכן שנשים לא יודעות על האפשרות הזו, שמקצוע מסוים קיים, ופתוח לנשים. · המציאות בה נשים נמצאות במשכורות שמשתלמות פחות, הופכת את זה לכלכלי באופן "רציונלי" ברוב המשפחות עבור הנשים להיות מטפלת הילדים העיקרית "לא שווה שתצא לעבוד, יעלה כמו המטפלת", שגורם לכל המעגל של הג´נדר להמשיך. קשיים הקשורים להתנגשות של העבודה עם הבית, שמשליכה כמובן גם על שוק העבודה: · רוב האנשים, גם אם מסכימים עם התפיסה של יציאת האישה לעבודה, רואים את האישה כעקרת בית לפחות במשרה חלקית. העובדה שלנשים יש משמרת שניה גם בתוך הבית, מביאה למצב שנשים גם כשיוצאות החוצה מהבית הם בעצם נשארות כבולות, לא באמת יכולות להתקדם בקצב של גברים מתקדמים, אין להם זמן להקדיש לקריירה כמו שלגברים יש בגלל האחריות הנוספת שלהן. מדי שבוע נשים עובדות בממוצע 40 שעות יותר מגברים בבית, כמו עוד משרה מלאה בבית, וגם סוג העבודות שונה, גברים עושים דברים יותר אטרקטיביים. לא רק במשפחות עם מבנה מסורתי, גם במשפחות עם חתירה לעבר שוויון. עבודת הבית מהוות ניצול של הנשים, כי זו עבודה שאף אחד לא משלם עליה, הן לא זוכות להערכה חברתית עליה, כזיכוי בנקודת מס, או התיחסות חברתית יותר אוהדת לנשים שהן עקרות בית, עבודתן לא נתפסת כחלק מהמשק הכלכלי בשום צורה. גם עובדים קשה, לא מקבלים שכר, לא זוכים להערכה, ולא סופרים את העבודה הזו בכלל. · מצפים מהאישה שתבחר מקצועות שאפשר לשלב בחיי משפחה. הקריירה של הבעל נתפסת כתורמת להגדרתו כאיש משפחה טוב ("מביא פרנסה הביתה, דואג למשפחה"), הקריירה של האישה נתפסת כפוגעת בתפקודה במשפחה ודאגתה למשפחה. · נדרש שיתוף פעולה מהבעל כדי שהאישה תוכל לצאת לעבודה אצל זוגות נשואים. · עמדות שמרניות שאומרות שעל הבעל להרויח יותר מאשתו, אחרת פגיעה בכבודו. קשיים בתוך שוק העבודה עצמו: · עמדות שמרניות של מעסיקים. (לא מקבלים נשים למשרות מסוימות, לא נותנים לנשים שעות נוספות, "כדי שיוכלו להיות עם המשפחה"). · פחד מהצלחה. לנשים יש קושי בהשגיות תחרותית והוא נובע כנראה מהתפיסה שיש ניגוד בין נשיות להצלחה. כאשר הצלחה צפויה או אפשרית, מאוימות נשים צעירות מהתוצאות השליליות שהן חוששות שתבואנה בעקבות ההצלחה, והחרדה מסכלת את מאמציהן להשגים חיוביים. פחד זה קיים משום שלדידן של רוב הנשים צפי של הצלחה בעשייה הישגית תחרותית ביחוד נגד גברים יוצר ציפייה לתוצאות שליליות מסוימות, כגון, איום בדחייה חברתית ואובדן הנשיות. · הפער בין שכר הנשים והגברים המתבטא בעשרות אחוזים, גם בגלל משרות שונות ודרגים שונים, אך גם באותה משרה, בגלל הטבות שונות, ושעות נוספות שמקבלים גברים, וגם בגלל שנשים יותר מגברים מכהנות במשרות של "בפועל". · קיום מקצועות שלא פתוחים לנשים, למשל בצבא, ומקצועות שלא נחשבים נשיים, שלא מקובל שנשים ילכו לעבוד בהם. · הסגנון הנחשב הוא מה שנחשב לסטריאוטיפ הגברי (אסרטיביות, אינדיבידואליות, ולא שיתוף). · הנשים מהוות קבוצת עבודה שהיא לכאורה פחות חיונית. כוח מילואים לעבודה, נכנסות אחרונות ויוצאות ראשונות, נוטות לעבוד בעבודות זמניות יותר מגברים. · פמיניזציה של מקצועות - שתי תופעות הקורות במקביל: נטיה של גברים לעזוב מקצוע ונשים להכנס למקצוע, וירידת יוקרת המקצוע והשכר. · תפקידים שמיועדים לנשים הם יותר מונוטונים יותר משעממים, לבעלי כשרון ואמביציה מוגבלים. עבודה למען השרדות ולא למען התפתחות. · תחרות בין נשים לבין עצמן על תפקידים בכירים בשל המכסות המועטות, פוגם ביחסים ובמאבק המשותף לקידום נשים. · נשים מתרכזות בדרגים הנמוכים בשרות הציבורי (הרצפה הדביקה). · תקרת הזכוכית. דימוי, מושג שמתיחס לתופעה נפוצה בשוק העבודה, לנשים אחרי שנכנסו לשוק העבודה וגם למקצועות יוקרתיים הן נתקעות בדרג הביניים. לא מגיעות לראש הפירמידה. · HOMOSOCIAL REPRODUCTION - לאנשים יש נטיה לקדם אליהם, לעבוד עם מי שדומה להם. נוטים לרצות לעבוד עם מי שדומה לנו. ברגע שגברים יש להם שליטה על אמצעי היצור, הם המחליטים מי לקדם, מקדמים את מי שנוח להם איתו – גברים אחרים. תופעה שמשמרת את מעמד הנשים בשוק העבודה. · הטרדה מינית במקום העבודה.