תודה לכן על קבלת הפנים...
כאמור, אמי נפטרה לפני קרוב לחודשיים לאחר מאבק של יותר מ-10 שנים במחלת הסרטן. בצל מחלתה הקשה למדתי, עבדתי, נישאתי וילדתי ובכל זאת שום דבר לא הכין אותי למוות הזה. ועכשיו, כשאנשים חושבים שקצת התאוששתי, אני מרגישה הרבה יותר נורא והאבל מכה בי בכל עוצמתו באמצעות הזמן דווקא. אמא שלי היתה אם חד-הורית ועם אבא שלי הקשרים רופפים לגמרי, פתאום אני מבינה שאף אחד בעולם לא יאהב אותי כפי שאמי אהבה ודאגה. לא חברה, לא בעל, לא ילדים ולא אבא, כולם יכולים לאהוב בעוצמה חזקה, אבל זה לא אותו דבר.