שלום לכולן

שלום לכולן

אני בת 32. אמא טריה לתינוקת מקסימה בת חודשיים וחצי!!! אני יתומה... הסיפור בקצרה... אין לי שום קשר לאבי מעולם לא היה (אין לי מושג מי הוא וכד'), אימי נפטרה לפני שנה וחצי, בגיל 57 ממחלת הסרטן הנוראית... בן זוגי, גם הוא יתום מאם שנפטרה לפני שנתיים וחצי ממחלת הסרטן. ז"א שאין סבתות לילדה, אין עזרה או תמיכה של סבתות, וזה לא קל... (בלשון המעטה)
הייתי רוצה לשמוע על סיפורים דומים, ועל דרכי התמודדות... זה יעזור לי מאוד!!!
 

פיאמטה

New member
לבוקה המקורית

אני אשמח ליהיות לך לעזר מעל דפי האתר . אני תומכת בנשים לאחר לידה ושנים רבות גננת גיל רך ועובדת עם תינוקות אז.....זה לא כמו אמא צמודה אבל ויטואלית שיכולה לתת טיפים בתקופה הראשונה של התינוקות אני יודעת שבאמהות ראשונית ובכלל באמהות יש הרבה רגשות פנימיים למרות ההיי שבגידול תינוק משלך. את יכולה לכתוב לי ולשאול אותי מה שתרצי אשמח לענות ביי פ.
 

אשבל1

New member
היי בוקה

אתמול התלבטתי אם לכתוב לך, ובסוף החלטתי שלא כי לא היה לי ממש איך לעודד אותך, אבל ראיתי היום שלא נענית ורציתי שתדעי שיש כאן התייחסות אז בכל זאת כותבת. אז מאוד עצוב לי לקרוא מה שכתבת, גם לי אין אב ואין אם כך שמהצד שלי לילדים אין סב וסבתא, לעומת זאת מהצד של בעלי יש סבא וסבתא, אומנם הם לא ממש עוזרים, אבל בשעת צרה יש על מי לסמוך ואני מודה על כך. אבל זה לא נותן לי נחמה כלל, כאשר אני רואה אמא ובת ונכדה ליבי כאילו נעקר ממקומו, זה כואב תופת, אני מקנאה כל כך, כל כך רוצה שאימי תהנה מהמקסימים שלי ותהיה גאה בי כאמא.... הדרך שלי להתמודד היא הענקה מקסימלית מעצמי לילדים, מעבר לכך אולי יש לך איזו דודה שאת יכולה להתקרב אליה, ואם יש לה סבלנות לילדים להזמין אותה והיא תהיה מעין תחליף סבתא, וגם אז לי קרה שמאוד התאכזבתי ממצב זה כשהבנתי שהנכדים של הדודה שלי הם קודם כל נכדיה וכנראה באים לפני ילדי... אז גם כאן יש לקחת מקדם הגנה ולא להתאכזב, אשמח להתכתב איתך על כך כי מאוד מאוד מבינה את הקושי שלך... יום נעים.
 
הסיפור שלי../images/Emo14.gif

אני בת 30, אמא לשלושה. אימי נפטרה לפני שנתיים ושבועיים....ביום הולדתי ה-28. יש לי אח אחד יקר מאוד ואבא... אני סעדתי את אימי המשך כל שנות מחלתה שנפרשו על גבי 17 שנה ארוכות וטובות שבהן היא נשארה למרות המחלה הקשה.היו תקופות קשות כימוטרפיה,ניתוחים,הקרנות,הקרות כאבים נשירת שיער וכל מה שהמחלה ארורה הזו זימנה לביתנו החם. כיום אחרי האובדן אני לא מוצאת את עצמי....אני אומנם מתנהלת על אוטומט אבל קשה לי מאוד. אין לי למי להתקשר,ואין לילדיי סבתא יותר.את הילד השלישי היא הכירה רק בצורת בטן. בעלי הוא בן להורים גרושים ורק לאחרונה אביו עבר מהצפון להתגורר לידנו ויש לנו עזרה רבה. בגדול החיים בלי אמא הם נוראיייייייים ובלתי נתפסים או נסבלים אבל....זה מה יש וצריך להנות מהזוגיות ומהילדים המקסימים ושאר משפחה שנותרה. ברוכה הבאה לביתנו נחם!
 

שמחה19

New member
היי בוקה

אני יתומה מהורים מגיל 19 לפני שהתחתנתי, גם לי היה קשה מאוד לגדל שלושה ילדים מפני שמצד בעלי לא היתה לי עזרה בכלל הם משפחה גדולה עם הרבה נכדים והילדים שלי לא עניינו אותם, לכן גידלתי אותם לבד עם המון אהבה למרות שהיה מאוד מאוד קשה ועצוב קינאתי מאוד בכל החברות שלי אבל לא סיפרתי כמובן לאף אחד מפני שלא יכולים להבין , רק פה התחלתי לספר על עצמי ולהרגיש שיכולים להבין אותי, שיהיה לך מזל טוב ותגדלי אותה בנחת עם המון אהבה וכיף תחשבי חיובי ודברים טובים שתהיה אוירה חמימה וטובה עם שמחת חיים בבית. קבלי מאיתנו חיבוק גדול ואוהב.
 
../images/Emo24.gif תודה רבה!!!

הדברים שלכן באמת מעודדים, אני דווקא בסדר, רק הרגשתי צורך לשתף ולנסות לדבר עם עוד אמהות שעוברות את זה כמוני... אני מאמינה שאני אמשיך לדבר כאן בפורום, אתן נהדרות!!! נשתמע בקרוב.... (אני אשמע לעצתכן ואתייעץ אתכן לגבי הכל). כבר אוהבת
 
../images/Emo24.gif תודה

תודה לכולן... האמת שאנחנו בסדר גמור, טוב לדעת שיש מקום שאפשר להשתתף בו ולשתף בו !!!!! תודה על המילים החמות, אני מאמינה שנמשיך להיפגש כאן.... כבר אוהבת
 
רגע, עודל א הסתיימה קבלת הפנים...

ברוכה הבאה לביתנו הקט. צר לי על האובדן שלך. אני שחה לשמוע שזכית באוצר קטן משלך, זה בודאי מקור לשמחה, גם אם המצב מורכב כרגע. את מאוד מוזמנת להישאר איתנו. אנא, הרגישי כמו בבית ...
 
../images/Emo23.gif

תודה בנות... אני כמובן יבקר פה תכופות (עד כמה שיאפשר לי הזמן הנותר) אני רק מאחלת לכולנו בינתיים חיים יפים... מלאים בנחת!!!!
 
למעלה