וזה לעיתים קרובות מביא להתנהגות
מוכרת אחרת - סחטנות רגשית. ברגע שמישהי (למרות שיש גם גברים כאלה) לא מרגישה שהיא יכולה לדרוש שהצרכים שלה ימולאו, היא חייבת למצוא מפלט אחר לרגשות האלה, ודרך אחרת בכל אופן לקבל חלק מהצרכים שלה, וזה יוצא הרבה פעמים בסחטנות רגשית. במקום להגיד באופן ישיר: אני רוצה X ו/או Y ולהצטרך להשתדל להיות אסרטיבית וגם להסתכן בקבלת תשובה שלילית ישירה, יש טפטוף של רמזים כאלה, לפעמים המון זמן אחרי שהצורך לא מולא. "את/ה אף פעם לא עושה X ו-Y בשבילי". כמובן שאם הבנאדם ממול היה יודע שהיא צריכה X או Y, לפחות היתה לו בחירה אם לעשות את זה או לא, אבל ככה אין לו בחירה, וזה מרגיז במיוחד, כי אני באופן אישי, לא קוראת מחשבות. בקשר לפחד להראות כעס, ולהרגיש רגשות רעים כלפי אנשים כשמגיע להם, יש לי שתי חברות טובות שאת שתיהן חינכתי לאורך זמן להיפתח לרגשות האלה ולאמץ אותם כשצריך. אני חושבת שזה הרבה יותר בריא.