שלום לכולן..

[Shup Shup]

שלום לכולן..

הייתי בפורום לתקופה קצרה לפני כמה חודשים, אבל כנראה שלא הייתי מוכנה לזה עדיין.. אז אני חושבת שאני מוכנה... אני אציג את עצמי קצת... אני בת 18, לפני גיוס, ואיבדתי את אמא שלי ללוקמיה לפני כ10 חודשים.. טרי עדיין... זה קצת מוזר, כי מצד אחד בצורה מעוותת, יש כבר הרגל לחיים בלעדייה, כי אפילו כשהיא הייתה בחיים היא הייתה לרוב בבי"ח... אבל מצד שני, כל דבר קטן שקשור פתאום לאמא עושה צביטה בלב... הרגשת ריקנות נוראית... אז.. חג סוכות שמח לכולכן.

 

[ליבית22]

היי...

ברוכה הבאה לפורום... אני גם אורחת די ארעית כאן, ובמקרה נכנסתי לבדוק מה חדש ונתקלתי במכתבך. אכן, 10 חודשים הם תקופה די קצרה שעברה מאז האבדן של אמך, ואני משתתפת בצערך. רציתי לומר לך שאני מאוד מזדהה איתך ועם תחשות הריקנות (והפספוס...) שאת חווה. אמא שלי נפטרה אמנם לפני 6 שנים, אך העובדה שהזמן והשנים ממשיכים לחלוף כרגיל-לא משנה את התחושה . והיא שבה ומופיעה, בדיוק כפי שתארת-בכל דבר שקשור לאמא. למשל... אני זוכרת שבנסיעה הביתה מהבסיס, באוטובוס, שמעתי חיילת שאומרת לאמא שלה בפלאפון-"אמא, אני רוצה שתכיני לי את האורז והעוף שלך...", ושחשבתי לעצמי באותו הרגע-כמה רגיל הוא המשפט הזה בשביל אותה חיילת וכמה רגיש וכואב הוא עבורי. ואז כמובן גם בכיתי כי פתאום כל כך התגעגעתי. אני מקווה בשבילך שיש לך משפחה קרובה ואוהבת,שתלווה אותך לגיוס, שגם הוא, ללא ספק-אחד הרגעים המשמעותיים והחשובים שתעברי בחיים, ושגם בו, העובדה שאמא איננה עדה ושותפה לאותו רגע מרגש, צובטת את הלב ומעוררת שוב את תחושת הריקנות. אמנם אני קצת יותר גדולה ממך (4 שנים), אך גם לי וגם לך מצפה עוד דרך ארוכה רצופה ברגעים בהם האדם שהכי נרצה שיהיה שם בשבילנו, שיחייך לעברנו,שיתגאה בנו ויהיה שותף לכל מה שעובר עלינו, לטוב ולרע-הוא אמא. היי חזקה. כי ללא ספק המסע הזה הולך להיות קשה, עם הרבה רגעי שבירה וגעגועים אינסופיים, אך אני משוכנעת שהוא אפשרי, ושעם קצת תקווה ואמונה אנחנו נגדל להיות נשים בוגרות ומאושרות. גם בלי אמא. גיוס קל ונעים... ממני לירון.

 

[כנפיים לבנות]

שלום לך..../images/Emo41.gif

ברוכה החוזרת...

שמחה לראות שאת עושה מה שמרגיש לך נכון ומתאים בשבילך.. זה באמת עדיין מאוד טרי.. אני כמעט כל החיים גדלתי בלי אמא ובכל זאת לפעמים כל דבר קטן שקשור לנושא גורם לתחושת רייקנות גדולה.. מוזמנת להישאר כמה ואיך שנוח לך.. לכתוה ולשתף או להגיב.. אנחנו איתך..

 

[Ofra m]

היי לך../images/Emo140.gif

נעים לי מאוד להכירך אך ממש צר לי שאיבדת את אימך בגיל כה צעיר, אומנם את כותבת שהיה כבר מן הרגל לחיות בלעדיה כי היתה בבית חולים אך יכול להיות שאת עדיין לא עיבדת את שקרה ובאיזשהו מקום המוח שלנו מפתח מנגנוני הגנה שכאילו בראש שלך שהיא עדיין בבית חולים למרות שאת יודעת את המציאות אבל כשקורים לנו דברים בחיים כמו התחלות חדשות,לימודים,נישואין לידות ואפילו חבר חדש פתאום יש את הצורך הזה באמא שתראה שתהיה שם,שתלווה אותנו ואני יודעת כמה זה קשה,תני לכאב הזה מקום,אל תנסי להיות חזקה,או להראות למשהו משהו הזדהי עם רגשותייך כדי לא לתת לדברים לצוף אחר כך ואנחנו אחר כך לא יודעות איך לאכול את זה. מחזיקה לך אצבעות בגיוס,שמחה שהצטרפת אלינו ותרגישי כאן כמו בבית. חג שמח גם לך חומד,עופרה.

 

[ymz]

היי, ברוכה החוזרת

קודם כל משתתפת בצערך. גם אני נשארתי בלי אמא בערך בגילך וממש מבינה את ההרגשה שלך. גם לי היו כבר הרגלי חיים ללא אמא, והיו גם אותן צביטות שיש לך. יכולה להגיד לך שעם הזמן תרגישי אותן פחות אבל לפעמים הן יחזרו. מה שמחזק אותי זאת האמונה שהיא רואה אותי מלמעלה ומעורבת בחיי למרות שהיא לא נמצאת לידי במובן הפיזי. חג שמח גם לך ואשמח לראותך אותך משתתפת בפורום.