שלום לכולן!

fairylike

New member
שלום לכולן!

קראתי את הפתיח המרגש של הפורום הזה... מדהים! עדיין לא קראתי הודעות של אנשים כאן, את זה אני אעשה מייד אחרי שאני אציג את עצמי, אבל אני מרגישה שאני אוכל למצוא במקום הזה הרבה נחמה ואנשים שמבינים אותי... מה שקשה לי למצוא בדרך כלל. הסיפור אצלי שונה ממה שכתוב בפתיח, אמא שלי לא נפטרה, אלא לאישה הזו שילדה אותי אף פעם לא יכולתי לקרוא אמא. אני לא יכולה להגיד שהייתה לי אמא אז ואני יכולה להגיד בביטחון שאין לי אמא היום. אני גרה לבד, בלי קשר עם ההורים שלי. האישה הזו התעללה בי, פיזית ונפשית, נתנה שיתעללו בי מינית ומעולם לא הרגשתי שיש לי אמא. הרבה אנשים חושבים שעל הכל ניתן לגשר, להשלים וכו', אבל אני לא רבתי עם אף אחד- התרחקתי ממי שעשתה לי כל כך רע. הלוואי והייתה לי אמא, הלוואי!!!!!!!!!! אני זוכרת עוד כשהייתי קטנה הייתי ניגשת לנשים מבוגרות ומנסה למצוא חן בעיניהן כדי שיהיו בשבילי מה שאמא אמורה להיות... החיפוש הזה לא נגמר, גם אם הוא לא בולט. זה מתיש, זה מעייף, זה מתסכל, זה מאכזב. בשורה התחתונה, לא רק שלא חוויתי חוויות חיוביות של אמא, לא רק שהייתה חסרה לי דמות של אמא, חוויתי חוויות נוראיות, טראומטיות ממש. אני סובלת מכך עד היום- חרדת נטישה, הפרעות חרדה שונות, אובססיות ונטיות אובדניות. אני מקווה שאני אוכל למצוא בפורום הזה נחמה והבנה ולהרגיש פה בבית.
 
היי נעה! [הצצתי בכרטיס האישי ...]

ברוכה הבאה לפורום שלנו.
פורום שאף אחת לא הייתה רוצה אמנם להשתייך אליו ... אבל לחיים היה תכנון משלהם לגבינו. קראתי את ההודעה שלך, היא מאוד אמיצה. אני מבינה שעברו עליך דברים מאוד לא קלים. אחת הסיבות שהתעקשתי ששם הפורום יהיה "בנות ללא אם" ולא "יתומות מאם" כפי שקראו לו בהתחלה בתפוז, היא שאפשר לגדול לא אם במצבים מסויימים גם כשהאם בחיים. ובמובן מסוים נלווה לזה גם תסכול שונה מבמצבים אחרים, שהרי האם כאן, נוכחת וקיימת, אבל כמו שתיארת במקרה שלך - לא נגישה, כאם. בכרטיס שלך מצוין שאת עוסקת בעבודה סוציאלית. כלומר, עם כל הקשיים שהיו לך, את קמת והלכת לעזור לאחרים להתמודד עם קשיי היום שלהם. זה מעורר הערכה. נעה, את מאוד מוזמנת להישאר איתנו, וגם אני מקווה שתרגישי כאן כמו בבית. קפה?
 

fairylike

New member
תודה רבה!

המילים שלך מאד נגעו לליבי... היום יום שבת, וכמו כל סוף שבוע אני מרגישה כל כך לבד, כל כך רע וכל כך חסרת אונים. כל אחד נמצא עם המשפחות שלו ויש גבול לכמה שאפשר לחלוק את ההרגשות האלה עם חברים... בימים אלו אני עמלה לקראת סיום התואר בעבודה סוציאלית, כאשר בעוד חודשיים אהיה מטפלת. ההכשרה שעברתי וגם הלימודים נתנו לי המון, חיזקו אותי, אך גם פתחו פצע ישן וחידדו את הסבל שאצור בתוכי... אני גם עובדת בגן ילדים ואני אוהבת אותם מאד!!!!!!!!! אני מעניקה להם הכל ודואגת שלא יחסר מהם דבר. תודה רבה על התגובה ועל קבלת הפנים היפה! אני משערת שגם לך לא קל, ואני גם אשמח לשמוע על כך, אם תרצי... והקפה היה מעולה- תודה! :)
 
שלום לך

אמהות לא תמיד מצליחה להתקיים בין אם לילד ויש לה הסיבות שלה... צר לי על סיפורך שיש בו כאב וצער כה רבים, ומקווה שתוכלי למצוא מעט נחמה בינינו. את מוזמנת לשתף ככל שיתאים לך.
 

fairylike

New member
תודה!

אכן אמהות לא תמיד מצליחה להתקיים, אבל הדבר הזה מאד קשה לשרוד בלעדיו וש הרגשה של חיפוש תמידי, גם אם לא רצוני, אחר אותו קשר... עם מישהי אחרת כמובן!
 

Ofra m

New member
שלום לך

קודם כל ברוכה הבאה לפורום שלנו. לגבי מה שאת מספרת זה מאוד קשה אבל יחד עם זאת מאוד מורכב. פה תוכלי למצוא אוזן קשבת חיבוקים וירטואליים וחיזוקים,ובכיף את מוזמנת ,אולם אני חושבת שאת זקוקה לטיפול מקצועי יותר כדי להתגבר על הטראומות שאת מספרת ושאר הדברים הקשים. שבוע טוב לך עופרה.
 
למעלה