שלום לכולן
היום גיליתי פתאום את הפורום הזה אחרי הרבה זמן שאני מסתובבת עם מועקה גדולה בבטן ולא מצליחה להוציא אותה. גם עכשיו בזמן שאני כותבת הדמעות חונקות אותי ומטשטשות את הראיה... מזל שאני לבד בבית. איבדתי את אמא שלי בתאונת דרכים לפני שמונה שנים. זה היה חודש בערך אחרי שהשתחררתי מהצבא.עכשיו אני מרגישה את חסרונה בצורה מאוד חזקה בעיקבות הולדת ביתי הבכורה. אני מלאה חרדות ופחדים כל כך שיקרה לה משהו או שיקרה לי משהו וישאיר אותה בלי אם. ובעיקר מתגעגעת לאימא!!!!! לראות אותה מחזיקה את הילדה שלי. להתייעץ איתה על כל מיני דברים. וכמה שיש לי אנשים סביבי וחברים ומשפחה עדיין בפנים אני לא מצליחה למלא את החלל שנפער לי בחזה. ואני רק מפחדת שככל שביתי תגדל כך יהיה לי יותר קשה וכך היא תהיה לי יותר חסרה... זהו רק רציתי לשתף וקצת לפרוק.. זה מדהים כמה זה עוזר פשוט להוציא החוצה את המחשבות אשמח לתגובות ותודה על ההקשבה/קריאה
היום גיליתי פתאום את הפורום הזה אחרי הרבה זמן שאני מסתובבת עם מועקה גדולה בבטן ולא מצליחה להוציא אותה. גם עכשיו בזמן שאני כותבת הדמעות חונקות אותי ומטשטשות את הראיה... מזל שאני לבד בבית. איבדתי את אמא שלי בתאונת דרכים לפני שמונה שנים. זה היה חודש בערך אחרי שהשתחררתי מהצבא.עכשיו אני מרגישה את חסרונה בצורה מאוד חזקה בעיקבות הולדת ביתי הבכורה. אני מלאה חרדות ופחדים כל כך שיקרה לה משהו או שיקרה לי משהו וישאיר אותה בלי אם. ובעיקר מתגעגעת לאימא!!!!! לראות אותה מחזיקה את הילדה שלי. להתייעץ איתה על כל מיני דברים. וכמה שיש לי אנשים סביבי וחברים ומשפחה עדיין בפנים אני לא מצליחה למלא את החלל שנפער לי בחזה. ואני רק מפחדת שככל שביתי תגדל כך יהיה לי יותר קשה וכך היא תהיה לי יותר חסרה... זהו רק רציתי לשתף וקצת לפרוק.. זה מדהים כמה זה עוזר פשוט להוציא החוצה את המחשבות אשמח לתגובות ותודה על ההקשבה/קריאה
