שלום לכולן 
אני חייבת להתחיל בזה שמעבר לסיפור הלא נורמלי שהוא מסתבר כל כך "נורמלי" ורבות מכן עברתן ,זו המחלה הכי מבלבלת שקיימת נראה לי.
שמי לי ואני בסיפור הזה כבר שנתיים וקצת .עקבתי פה אחריכן ומאוד עזרתן לי ,היום הוצע לי לעלות ולכתוב פה וזו פעם ראשונה שאני עושה כזה דבר.
עד לא מזמן הייתי שפית פעילה עובדת 18 שעות ביום ,עברתי גרידה בסורוקה ולאחר ניתוח מציל חיים (כלשונם) חזרתי הביתה ואחרי שבועיים זה התחיל.
התחלתי כמו כולן עם "דלקות בשתן" ,"דלקות אגן" ,כאבי תופת,משכחי כאבים ,רופאים אטומים (כאלה יותר וכאלה פחות),אמרו שאני צריכה פסיכולוג ,אמרו שאין לי כלום ,אמרו שאני לא אוכל ללדת ,ובעיקר הגעתי לקצה רצתי בין רופאים ,ממיון למיון וכמעט הרמתי ידיים.עד שכתבתי באינטרנט מה כואב לי בדיוק ....והגעתי לתל השומר למחלקה עם שם שלא ניתן לבטא ,אבל שם הבטיחו לי שיעזרו.כבר הייתי ממש מושבתת שנה ,יושבת בבית מיואשת,ואז נכנסתי לסוריאנו שמיד הרגיע אותי שהכאבים באמת קיימים ואני לא השתגעתי כמו שכבר חשבתי..
התחלנו מסכת בדיקות ואחרי שנה איבחנו-אדנומיוזיס. מה זה ? מה עושים עם זה ?מה זה אומר ? מה ההשלכות ? מללללא שאלות .
לסוריאנו היה יותר חשוב לטפל . אחרי שנתיים בבית ,כאבים מסביב לשעון ,שרירי אגן נעולים עד כדי עצירת שתן ,כאבים כל החודש, בעת קיום יחסים ובעצם כמעט כל הזמן,אחרי אינספור טיפולים שלא עזרו ,קיבלתי לוקרין לפני חודשיים וחצי והחלטתי מיד לצאת לעבוד ,אפילו כמה שעות רק לנסות לצאת ולחיות ! התחלתי יוגה פילאטיס דיאטה שחייה וכל מה שאפשר רק לצאת מהלופ.
היום חזרתי מביקורת יש שיפור מדהים וזו פעם ראשונה מזה שנתיים שאני מתפקדת (למעט איזה יומיים בחודש-אבל תודו שזה מדהיםםם), נכון ללוקרין תופעות לוואי אבל אני מוכנה לחיות איתם כל יום כל עוד חזרתי לעצמי
תודה לכן אם קראתן ואם אוכל לתת למישהי שקוראת (כמו שאני קראתי) קצת תקווה שבסוף אפשר לחיות עם זה והשד לא כל כך נורא
ואם אוכל לתרום קצת מהניסיון שלי ( כי עברתי לקיצון לקיצון ) אני כאן
אני חייבת להתחיל בזה שמעבר לסיפור הלא נורמלי שהוא מסתבר כל כך "נורמלי" ורבות מכן עברתן ,זו המחלה הכי מבלבלת שקיימת נראה לי.
שמי לי ואני בסיפור הזה כבר שנתיים וקצת .עקבתי פה אחריכן ומאוד עזרתן לי ,היום הוצע לי לעלות ולכתוב פה וזו פעם ראשונה שאני עושה כזה דבר.
עד לא מזמן הייתי שפית פעילה עובדת 18 שעות ביום ,עברתי גרידה בסורוקה ולאחר ניתוח מציל חיים (כלשונם) חזרתי הביתה ואחרי שבועיים זה התחיל.
התחלתי כמו כולן עם "דלקות בשתן" ,"דלקות אגן" ,כאבי תופת,משכחי כאבים ,רופאים אטומים (כאלה יותר וכאלה פחות),אמרו שאני צריכה פסיכולוג ,אמרו שאין לי כלום ,אמרו שאני לא אוכל ללדת ,ובעיקר הגעתי לקצה רצתי בין רופאים ,ממיון למיון וכמעט הרמתי ידיים.עד שכתבתי באינטרנט מה כואב לי בדיוק ....והגעתי לתל השומר למחלקה עם שם שלא ניתן לבטא ,אבל שם הבטיחו לי שיעזרו.כבר הייתי ממש מושבתת שנה ,יושבת בבית מיואשת,ואז נכנסתי לסוריאנו שמיד הרגיע אותי שהכאבים באמת קיימים ואני לא השתגעתי כמו שכבר חשבתי..
התחלנו מסכת בדיקות ואחרי שנה איבחנו-אדנומיוזיס. מה זה ? מה עושים עם זה ?מה זה אומר ? מה ההשלכות ? מללללא שאלות .
לסוריאנו היה יותר חשוב לטפל . אחרי שנתיים בבית ,כאבים מסביב לשעון ,שרירי אגן נעולים עד כדי עצירת שתן ,כאבים כל החודש, בעת קיום יחסים ובעצם כמעט כל הזמן,אחרי אינספור טיפולים שלא עזרו ,קיבלתי לוקרין לפני חודשיים וחצי והחלטתי מיד לצאת לעבוד ,אפילו כמה שעות רק לנסות לצאת ולחיות ! התחלתי יוגה פילאטיס דיאטה שחייה וכל מה שאפשר רק לצאת מהלופ.
היום חזרתי מביקורת יש שיפור מדהים וזו פעם ראשונה מזה שנתיים שאני מתפקדת (למעט איזה יומיים בחודש-אבל תודו שזה מדהיםםם), נכון ללוקרין תופעות לוואי אבל אני מוכנה לחיות איתם כל יום כל עוד חזרתי לעצמי
תודה לכן אם קראתן
ואם אוכל לתת למישהי שקוראת (כמו שאני קראתי) קצת תקווה שבסוף אפשר לחיות עם זה והשד לא כל כך נורא ואם אוכל לתרום קצת מהניסיון שלי ( כי עברתי לקיצון לקיצון ) אני כאן
