שלום לכולן.

[pf26]

ממש ככה

(אולי לכן יש פורום "חמותי ואני"? קשה לאמא לשחרר את הבן?) אני כל הזמן אומרת שילדתי לעצמי מאהב. הגדול (17) כבר עסוק עם החבר'ה, אבל האפרוח (6), מנשק, מלטף, מחבק ומתבונן בעינים מעריצות. הבנות כרוכות אחרי אבא שלהן והוא הכל יכול.

 

[עולם ו מלואו]

ילדים

אצלנו בבית התאוריה הזאת עובדת הילדה של אבא הילד המאהב שלי אבל אני יודעת שלא כולם כאלה חברות תמיד אומרות לי כמה חסר להם נשיקות וחיבוקים מהילדים שלהם - כנראה שזה אופי כילדה הייתי תמיד קשורה לאמא שלי וכך גם אח שלי אז לא יודעת כמה זה מדוייק

 

[ציפי ג]

הגדול של האבא

השני שלי השלישי של שנינו הרביעי שלי החמישי של שנינו וכך גם השישי והשביעית שלי. מה זה אומר?

 

[ליידי דרמה]

ברוכה הבאה אלינו../images/Emo24.gif

אני שמחה ששהצטרפת.

 

[פלגיה]

שיש לך הרבה ילדים ../images/Emo3.gif

 

[pf26]

שיש לך יותר מאשר לו ....

איזה כיף לך. הלוואי והייתי מעיזה לעשות עוד אחד או שניים או שלושה. אבל כנראה שהייתי עושה ב"שותף" ומגדלת לבד.

 

[ענתר]

ברוכה הבאה

האם את שייכת לעדת הפפריקה (הונגרים) או כמוני לתת עדת ערפדים (טרנסילבניה)? יש לי רק 4 בנות, כולן בטוחות שאביהן הוא כל יכול, והנפלא בעולם (שתיים מהן כבר רשאיות להצביע) אך כולן יודעות שכל הקשור לרגשי שייך לי. אלי יבואו עם בעיות, ויבקשו או ירמזו שאסדיר אתו את הענינים. כולן רבות על הזכות להתחבק אתי, לקבל נשיקות ותסומי. לא יודעת מה הייתי עושה עם בן

 

[ליידי דרמה]

גם אני מצאצאיו של דרקולה../images/Emo3.gif

 

[ענתר]

ביקרת שם?

בעיני, אין כמו העדה שלנו הצד הזה של משפחתי היה כל כך חם ואוהב דרך אגב הבת התחילה שבוע ראשון בבית צבי, כל כך קשה

 

[ליידי דרמה]

לא,

בהצלחה לתלמידה. אתמול הייתי בהצגה בתאטרון חולון של קומדיה דה לארטה. היה מצחיק ומקסים.

 

[ענתר]

תודה

 

[r122]

הייי גם אנחנו מהתפוצה

אבא שלי גדל בבוטושן על גבול הונגריה

 

[רקוט קרומפלי]

וואללה, קלעת בול.

ולפני שנתיים עשינו טיול שורשים מוצלח מאוד עם כל המשפחה המורחבת בטימישווארה בפרט ורומניה בכלל. רציתי רק להוסיף באופן כללי, שלא יהיו אי-הבנות - אנחנו מסתדרות מצויין, יש תחומים שהן באות אלי ומשתפות אותי ולא אותו, הגדולה כבר לא בענייני חיבוקים עם אף אחד, והצעירות עם שנינו, אבל בכ"ז- משהו בסיסי כזה מורגש באוויר- "בנות של אבא"...

 

[ענתר]

../images/Emo24.gif הלוואי והיה סימן לערפד

אני עשיתי ב 2004 עם השלישית שבדיוק גמרה עבודת שורשים מדהימה, ועם אמי. היה טיול כל כך מיוחד, שאי אפשר לתאר ולגבי הבנות, בהחלט הם ילדות של אבא, כולן אבל הקשר ביננו, הוא משהו מיוחד ביותר. השניה, התחילה לימודים בשבוע שעבר, הייתה בבית, וכל כך רצתה לשבת אתי מחובקת בספה ואני צריכה לזכור לתת כמה שיותר זמן כזה לגדולה שלומדת בבודפשט