מיכלי היקרה, מה שמאוד עצוב
שברגע שמתחילים לעבוד, ולא משנה כמה מרוויחים הכל מתנדף. וכולם טוענים שהם עוזרים לאמהות - נשים, שיצאו לעבוד. אני שואלת את עצמי. עכשיו שאני מרוויחה 4,000 ש"ח. משלמת רק שכירות 2,500 ש"ח. בלי הטבות, כולל הטבות גן לתינוקת. האם משתלם לחזור לעוני של יאוש, או לחיות במצב הזה, שהשאלה ששוב חוזרת - מה כדאי יותר לשלם חשבונות או להאכיל את הילדות. ואיך אפשר לחיות מ- 1,500 ש"ח, ולשלם מזה ארנונה (650 ש"ח, אחרי הנחה בסיסית של חד הורית) חשמל, טלויזיה, טלפונים (מותרות - מזמן שכחו אצלי,פעם אחרונה שהלכנו להצגה/סרט/מקום בילוי, היה לפני כ- 7-6 שנים). איך משלמים מכל הסכומים האלה, ועוד שומרים את השפיות, למה כל ממשלה חדשה שבאה, מצדיקה את הרצון שלי (לפחות) לגמור עם הסיוט הזה לפחות, שלהיות חד הוריות מיום ליום נעשה יותר ויותר ויותר קשה. ביחוד כשאין לך בית משלך.
