תראי,
קשה לי להאמין שהם ירדו על ברכיהם ויחליט לשנות את שיטת השכר שלהם בשביל למנוע ממך להתפטר. וזה נאמר מפיה של בחורה שהייתה במצבך (ואפילו גרוע מזה) לפני כשנה. עבדתי במקום כמו שאת עובדת בו, אין משכורת - רק טיפים. קיבלתי שולחנות גרועים לחלוטין, ובשלושת השעות הראשונות שלי במשמרת היה לי שולחן אחד. אני זוכרת את זה כאילו זה היה אתמול. אשה הזמינה נס קפה, הוא עלה תשעה שקלים, והיא השאירה שקל טיפ. אחרי ההתמודדות הקשה עם המציאות, שעבדתי בשביל 0.3 (ועוד אינסופי שלושים אחרי הנקודה העשרונית, מה שלא מגדיל במיוחד את הסכום שצברתי, אבל מותיר אותי נאמנה לחוקי המתמטיקה) ש"ח לשעה, הגעתי להחלטה שהתחילה להתגבש כמה משמרות לפני כן, והתפטרתי באותו היום. זה הגיע למצב שהותיקים קיבלו את המשמרות הטובות ו/או את השולחנות הטובים, וכשהם לא יכלו להתמודד עם העומס, אחרים עזרו להם. כמובן שהם (הותיקים) קיבלו את כל הטיפים לעצמם, ויצא שאולי כולם עובדים, אבל רק הם מרוויחים מזה. במיוחד כשהם מגיעים לשולחנות מנות ושתיה והאחרים מתפקדים כפיקולו במדי מלצר. דיברתי עם בעל הבית באותו ערב (אחרי שלוש השעות הנייטמריות האלו), ואמרתי לו שאני לא רואה את עצמי ממשיכה לעבוד תחת תנאים כאלה. הוא, מצדו השיב ב"אוקיי <חיוך מזוייף>, אני רואה שאין לך סבלנות..." זאת הייתה נקודה בה הייתי מאוד מרוגזת. כמובן שלא הראתי לו את זה, והגבתי ברוגע אופייני "זה לא עניין של סובלנות, כי אין לי שום ערובה לכך שמחר המקום לא יהיה ריק לגמרי ואף אחד לא יישב בשולחנות שלי." הוא מלמל איזו ברכת פרידה עלובה, ועזבתי את המקום בסטייל.

עצתי לך היא לרדת מה-sweat shop הזה, כי זה לא שווה את זה. אולי עכשיו זה נראה לך עדיף מכלום, אני יכולה להבין את זה, אבל לטווח הרחוק (חודש, חודש וחצי) את תצברי כל כך הרבה תסכול וכעס, כי את ממש עובדת בשביל כלום. הם לא משקיעים בך אגורה אחת, וזאת חוצפה של ממש. אחת מהסיבות שעזבתי את המקום הזה הייתה גם התרעומת המצפונית שהייתה לי כלפיהם. אני לא יכולה להבין איך עסק שמתיימר להיות כזה שמכבד את עצמו "מעסיק" עובדים באופן כזה. שם טוב של מקום נקבע גם לפי מה שקורה מאחורי הקלעים שלו, ולא רק ההצגה בשולחנות הטובים. חבל שבעלי מסעדות נוטים לשכוח את זה. מה שהם לא חושבים עליו, כנראה, הוא שמלצר שיודע שהפרנסה שלו מובטחת, ושהוא לא בא לעבוד במשמרת תמורת, נניח, עשרים שקלים, יתפקד בהרבה יותר חיוניות, והגישה שלו תהיה יותר טובה. קשה להיות חביבים וחייכניים כשכל כך ממורמרים מבפנים.