אליזבט הראשונה1
New member
שלום לכולן חדשה בפורום המדהים הזה
לא ידעתי על קיומו של הפורום הזה עד היום שהמנהלת המדהימה כאן קראה משהו שכתבתי בפורום אחר.
אמי נפטרה לפני 10 שנים, מכה שלעולם לא מתאוששים ממנה. לפני כשנה וחצי אבי נפטר באופן פתאומי. הייתי קשורה מאוד לשני הורי. לאחר שאמי נפטרה כל עולמי חרב עלי. היום לאחר מותו של אבי, פתאום אני רואה שלכאב אין גבול. הכאב הוא אחר. להיות ללא שני הורים. לסגור את כל עניינהם, אין כבר בית ללכת לשם. אין כבר עוגן. אני אמא לשלושה ילדים, שלושה שלא יכירו אנשים מדהימים, פספוס אדיר. לאחר לכתו של אבי, הרגשתי שאני רוצה עוד ילד. ישר נכנסתי להריון עם בני השלישי, אבל החלל אינו נסגר לעולם. אין יום שהלב אינו מחסיר פעימה, פתאום ההכרה חודרת ומחלחלת שאין, שהם אינם.
לא ידעתי על קיומו של הפורום הזה עד היום שהמנהלת המדהימה כאן קראה משהו שכתבתי בפורום אחר.
אמי נפטרה לפני 10 שנים, מכה שלעולם לא מתאוששים ממנה. לפני כשנה וחצי אבי נפטר באופן פתאומי. הייתי קשורה מאוד לשני הורי. לאחר שאמי נפטרה כל עולמי חרב עלי. היום לאחר מותו של אבי, פתאום אני רואה שלכאב אין גבול. הכאב הוא אחר. להיות ללא שני הורים. לסגור את כל עניינהם, אין כבר בית ללכת לשם. אין כבר עוגן. אני אמא לשלושה ילדים, שלושה שלא יכירו אנשים מדהימים, פספוס אדיר. לאחר לכתו של אבי, הרגשתי שאני רוצה עוד ילד. ישר נכנסתי להריון עם בני השלישי, אבל החלל אינו נסגר לעולם. אין יום שהלב אינו מחסיר פעימה, פתאום ההכרה חודרת ומחלחלת שאין, שהם אינם.
