אני מציעה לך לא לצטט פסוקים וססמאות באוויר.
במיוחד כשאת לא יודעת את המקור, וההקשר שבו אמרו אותו חז"ל. המשפט "כל המציל נפש אחת כאילו הציל עולם מלא" או בגרסתו האחרת, התלמודית- "כל המקיים נפש אחת מישראל כאילו קיים עולם מלא" מופיע בכמה מקומות בגמרא, בתלמוד ובכמה מדרשים שונים. בואי נחזור כמה מאות שנים אחורה ונראה- רבי עקיבא איגר, רבה של פוזנה, פגש באלמנה וביתה, שהפריץ המקומי החליט להשליכם לכלא בגלל שלא שילמו לו את דמי החכירה, הזדעזע מאוד ממצבם, ורץ לבני הקהילה על מנת לגייס את הכסף הדרוש. עמד בבית הכנסת וצעק- "כל המציל נפש אחת כאילו הציל עולם מלא", ומיד גויס הכסף והאלמנה וביתה ניצלו. כמו כן מופיע סיפור דומה, על רב הונא שמסר מישהו בידי גויים ובת קול הוכיחה אותו על כך בתוספת המשפט. בנוסף לכך, הרב ישראל לאו הוסיף את המשפט הנ"ל בדבריו על אוסקר שינדלר, ושאר חסידי אומות העולם שהסתירו יהודים מפני הנאצים התקופת המלחמה. ניתוח פשוט- רבי עקיבא איגר והרב ישראל לאו התכוונו כאן להצלת יהודי מפני גויים/ מלשינים, הרוצים להרוג אותם. במסכת שבת, מדובר על "חולה שיש בו סכנה"- כלומר, חולה שאם לא יחללו עליו את השבת עלול למות/להינזק נזק בלתי הפיך. חז"ל והפרשנים משתמשים שם במשפט "כל המקיים נפש אחת.." ומוסיפים שבכל עניין פיקוח נפש, אפילו ספק, מצווה לחלל את השבת ולהציל את החולה. ניתוח פשוט- תנא קמא והמשנה התכוונו להצלת חולה בשבת. צר לי לבשר לך, אבל חוץ מהמקורות האלו, שמדברים על הצלת חיים במצב של עוני/מפני גויים/בשבת, לא נזכר בכל התלמוד, התורה, המשנה והש"ס הקשר כזה של הצלת ועידוד אדם שרצה להתאבד בגלל שהוא גיי והסביבה לא תומכת, מהסיבה הפשוטה- התורה טוענת שאדם כזה חייב להתמודד עם יצריו ולא להיכנע להם. לאור העובדה שחז"ל, המשנה, וגדולי התורה כפופים לתורה הבסיסית, שהיא חמשת חומשי תורה ובהם נזכר שכל מה שטחנו עליו את השכל פה, היא תועבה גמורה, והעושה אותה חייב כרת, אין הצדקה להביא את המשפט הזה כאן, כי כמובן שחז"ל לא התכוונו לעידוד התופעה הזאת, לדעתם היא מעוותת ולא נכונה. לכן כדאי לחשוב קצת לפני שמשתמשים במאמרים מהתורה על מנת להצדיק את כל התפיסות המעוותות שלך.