שלום לכולם

[א ו ר1]

שלום לכולם

שלום לכולם אני חדשה אבל כמו כולם כאן אני יודעת שנישואים הם לא פיקניק אם היה לי אומץ כבר מזמן הייתי גרושה אבל אני פוחדת ולכן אני נשארת בבית שאין בו אהבה, אין שום הרגשה של יחד אני כל היום לבד לבד לבד מקוה למצוא כאן אוזן קשבת

 

[דג דניאל דן op]

שלום גם לך!

את לא אוהבת את המצב שאת נמצאת בו. אין אהבה, אין הרגשה של יחד, את כל היום לבד (השתגעת? ממש לבד? כי סוס זה לא נחשב!) אוזן קשבת כבר מצאת! אבל מה את רוצה? מה את רוצה מהקשר? מה את רוצה לעצמך? ואחרי שיהיו לך התשובות לזה. תבוא השאלה האם את רוצה להמשיך ולהשקיע בקשר? אם כן - דברי איתו - צריך שניים כדי שזה יצליח. אם אין לך את הכוח להשקיע בקשר אז מה את עושה? צריך לעשות ולא להישאר במצב הזה שלא טוב לך בו. לעשות ולהסתכל קדימה - הזמן זז. דניאל מציע לעשות - מעבר לאוזן הקשבת

 

[אישה1 פשוטה]

פוחדת

שלום לך אור פוחדת פוחדת ממה? מלהישאר לבד? גם היום את "כל היום לבד לבד לבד" פוחדת מהתמודדות ? אז "אני נשארת בבית שאין בו אהבה, אין שום הרגשה של יחד" ויש שתי אפשרויות (ואני מדברת מנסיוני האישי בלבד) 1. להמשיך לפחד ולהישאר "תקועה ומיוסרת" במקום שלא טוב לך בו 2. לעשות מעשה - לתיקון/שינוי המצב תוך התגברות על כל הפחדים והכרה בצרכים-רצונות-מאוויים שלך !!! ואני אימצתי לעצמי אימרה קטנה ופשוטה : תאמר לעצמך שאתה טיפוס ייחודי והאמן בעצמך, כי אם לא תאמין בעצמך, יהיה קשה לאחרים להאמין בך האמנתי בעצמי ועשיתי את הנכון לי האמיני בעצמך ועשי את הנכון והמתאים לך !!! שתהא לך שבת שלווה ונעימה אישה-פשוטה

 

[איש המערות]

ממה את פוחדת?

להיות "לבד"? אני מתייחס לכך שלא העלית התלבטות כיצד לשנות ולשפר את הדינמיקה והאוירה בנישואייך, אלא הודעת שהיית מתגרשת אלמלא פחדת לעשות זאת. לבד, את מרגישה גם כך. יתכן שבדידותך גדולה עוד יותר כי אינך יכולה ליצור קשר אחר כעת. אוזן קשבת כאן תמצאי וכבר מצאת. אם תספרי יותר על הפחד שלך, על ההתלבטויות ועוד על עצמך, תקבלי גם תגובות שיסייעו לך באופן יותר אפקטיבי. כי מה שאני מזהה בדברייך הינו צורך בעידוד, חיזוק הבטחון בעצמך ואישור שאת "שווה" וראויה בזכות עצמך ומגיע לך יותר. ואת כל אלו תוכלי אולי לקבל כבר עכשיו, אם פשוט תעמדי מול הראי, תסתכלי לעצמך בעיניים, תאמרי זאת בקול ואפילו תצעקי את זה. מתוך הבטן, עד שהדמעות תזלוגנה. בכל מקרה, אנחנו כאן עבורך.

 

[א ו ר1]

הפחדנית

אני פוחדת שאני אפול מבחינה כלכלית, שאני לא אצליח לפרנס את הילדה ולכלכל בית, אני פוחדת שלא תהיה לי הזדמנות לעשות עוד ילדים ושאני אתחיל לחפש באובססיביות גברים לפני שאגיע לגיל שבו כבר לא אוכל להביא ילדים. אני אוהבת את הבית בו אני חיה עיצבתי אותו לפי טעמי ואני פוחדת שלעולם לא יהיה לי בית יפה כזה ואני אגור בדירה שכורה וקטנה. אני פוחדת להתחיל מחדש, מעולם לא שכבתי עם גבר אחר מלבד בעלי ואני מרגישה בקטע הזה ממש כמו בתולה. אלוהים אני לא יודעת כבר מה לעשות...

 

[האלי]

להתגרש זה לא למות

יש רבים (כמוני למשל) שבשבילם זו התחלה חדשה. אבל זה כבר עניין לשיחה מיוחדת. אבל את כבר קבעת שאת הולכת להתגרש? להתגרש זה סוף הדרך ואני יכול להבטיחך נאמנה שאם תתגרשי מאיפה שאת היום, גם אם תבני מערכת חדשה, היא תיפול בדיוק לאיפה שנפלה המערכת הזו. כי עד שלא פתרת עם עצמך את הסיבות והגורמים שהביאו אותך לאיפה שאת, הם ימשיכו להשפיע עליך גם להבא. ואני מדבר על הסיבות והגורמים שבינך לבין עצמך. לא על מי שהוא ומה שהוא, כי זה לא רלוונטי כרגע. נסי לברר לעצמך איך ולמה הבאת את עצמך לאן שאת נמצאת (לא קל). ואז נסי לחשוב ולהחליט לאן את רוצה לקחת את עצמך מכאן (לא בעיה). וכשתחליטי לאן את רוצה לקחת את עצמך, מצאי את הדרך בה תלכי מאיפה שאת נמצאת לאיפה שאת רוצה להיות. זה לא קל, זה הרבה עבודה, אבל אם תנסי את הדרך הקלה תמצאי את עצמך חוזרת שוב על אותה טעות ובעוד כמה שנים תמצאי את עצמך באותו מקום בדיוק, רק יותר מבוגרת ופחות אופטימית. אם את מרגישה נוח לפרוש פה את מחשבותיך, תקבלי תמיכה וכיוונים לעבוד עליהם כדי למצוא את מה שאת מחפשת. את יכולה באותה מידה לפנות לבעל מקצוע כזה או אחר, או להעזר בכל מיני דרכים כדי לעשות את המהלכים הנדרשים. אבל דעתי היא שבלי לעשות את הצעדים האלו אחד לאחד, לא תמצאי את האהבה שאת מחפשת. שלך, האלי.

 

[א ו ר1]

כל סוף הוא התחלה של משהו אחר

נכון להתגרש זה לא למות, ואני מודה אני טעיתי בהמון דברים במערכת הזוגית שלי אני תמיד הייתי בעמדה נחותה יותר, תמיד ויתרתי תמיד חיכיתי בבית ואם רבנו תמיד אני הייתי זו שניסתה לפייס ולהשלים וכל זה קורה עד היום. בתקופה האחרונה השמנתי מאוד, וזו עוד סיבה שאנחנו רבים עליה הוא רוצה אותי רזה "בדיוק כמו שהכרתי אותך" כך הוא אומר, אבל הוא לא מבין שאין לי כבר חשק, בלי תמיכה, וכל הזמן לבד עם הילד מהעבודה הביתה וזהו. גם בסופי שבוע הוא מחוץ לבית עם התחביבים שלו. אני חושבת שאני קורבן.

 

[האלי]

להיות קרבן זו בחירה.

האם זו הבחירה שלך? אם כן זה בסדר, מה אני חושב על זה בכלל לא משנה. אבל משום מה נדמה לי שאת לא מרוצה מהעמדה הזו (בצדק - לדעתי הבלתי קובעת). ואם כך נשארת השאלה מדוע את בוחרת בעמדה הזו? שלך, האלי.

 

[אישה1 פשוטה]

בחירה אחרת

אור להיות נָחות ו/או קורבן זו בחירה ולא מצב נתון. ברגע שתבחרי אחרת – תוכלי לשקול מחדש את מצבך, להגיע להבנות ותובנות ואז גם להחלטות ביחס להמשך דרכך. יקירה, כפי שאמרתי קודם, אומרת שוב : אם לא תעריכי את עצמך לא יעריכו אותך אחרים. הרימי ראש, הישירי מבט והיי גאה בעצמך את לא נחותה !!! את עולם ומלואו !!!

 

[איש המערות]

"קרבן", לעומת "אחראי"

לא להתגרש - בחירה שלך (כעת) ויתרת תמיד - בחירה שלך ניסית לפייס ולהשלים - בחירה שלך חיכית בבית - בחירה שלך להשמין ולהשאר שמנה - אם לא מדובר בבעיה רפואית, גם כן בחירה שלך. לפנות לכאן - בחירה שלך להרגיש כקורבן - גם זו בחירה שלך. את יכולה גם לבחור אחרת ולבצע אחרת. כדי לעשות זאת, עליך להאמין שמגיע לך תתחילי לטפח את עצמך, בעצמך, מתוך בחירה. את לא קורבן של איש. אולי אני ממחזר, אבל הנה קישור למשהו שפעם כתבתי בעניין זה

 

[א ו ר1]

לאיש המערות

תודה על הקישור, אני אשמור אותו בארנק שלי.

 

[ברונטית]

זה לא מספיק

לשמור קישור כזה בארנק. עלייך לחרוט את המילים שכתב איש המערות על לוח ליבך, וליישמן !!! לפעמים אני חושבת על אותם אלה שלהודעותיהם אנו מגיבים, ואיך הם בוודאי אומרים לעצמם: "איזה חכמים אלה. כמה קל להם לייעץ לאחרים מבלי להיות מעורבים ריגשית". ועל כך אענה - נכון. קל לנו לייעץ, כי פשוט היינו שם !!! עברנו את הדרך הזו. חשנו אותה על בשרנו. והנה אנחנו פה. אנשים אחרים. מחוזקים. מאושרים. למה שלך זה לא יקרה? לעולם לא לאבד תקווה, ואת - כמעט איבדת ! לא לוותר על החיים! חיים רק פעם אחת.