ברוכה הבאה!
בעניינים הטכניים (מחירים, נוהל קליטה וכו') אני ממליצה לפנות למזכירות היישוב. (אנחנו עוד בשלבי התארגנות ראשוניים בפורום, אני מניחה שבהמשך נכין מאמר מסודר עם פרטים אלה.) לגבי החיים בכפר ואופי היישוב, הנה משהו שכתבתי פעם במסגרת אחרת, ויכול להיות התחלה של תשובה ודיון: בכפר אדומים חיים את הנוף. הרי מדבר יהודה ירוקים בחורף וצהובים בקיץ, אחרי ימי גשם הזרימה בוואדי חזקה, בהליכה בכביש שבת אפשר לפגוש צבי, שועל או שפן סלע משתזף, רואים זריחה מעל הרי ירדן, ושקיעה מעל ירושלים?אבל לא זה הסוד שלנו... בכפר אדומים חיים את הקהילה. היישוב מנוהל ע"י התושבים – וועד הנהלה, ועדות ואסיפה. כל אחד בוחר את מינון המעורבות הנכון לו, יש שמסתגרים ויש שידם בכל, אך תמיד מרגישים את הקהילה – בשלום ברחוב, בהשתתפות ותמיכה בשמחה ובצער,?אבל לא זה הסוד שלנו... בכפר אדומים חיים את המשפחה. ביישוב מוסדות חינוך מהגיל הרך ועד סוף בית הספר היסודי, חוגים מגוונים לילדים ולמבוגרים, תנועת נוער ופעילויות קהילתיות כל השנה,?אבל לא זה הסוד שלנו... בכפר אדומים חיים קרוב לעניינים. רבע שעה מירושלים, ורבע שעה מים המלח בבית צמוד קרקע על מגרש של חצי דונם,?אבל לא זה הסוד שלנו... בכפר אדומים חיים את העסקים. עם מוסך, משתלה, בית דפוס, תחנת דלק, פיצה, פלאפל, סטודיו לציור, חנות טבע ועוד,?אבל לא זה הסוד שלנו... בכפר אדומים חיים את ההתיישבות. הכפר אמנם רחוק מאוכלוסיה עוינת אבל עדיין התנחלות... שייכים למועצה אזורית בנימין, עם תנועת אמנה.?אבל לא זה הסוד שלנו... בכפר אדומים חיים את המגוון. היישוב בהגדרה הוא יישוב לכלל ישראל: דתיים וחילונים, עולים וותיקים, מזרחים ואשכנזים, צעירים ומבוגרים, ימנים ושמאלנים, "מרובעים" ואנשי טבע. וכל הגננות, המהנדסים, הרופאים, מורי הדרך, האגרונומים, אנשי החינוך, חברי הכנסת, עובדי הניקיון, עורכי הדין, הנהגים, היועצים, המנהלים, (וכו') האלה – כולם באו בבחירה מודעת לחיות את המגוון - ולא את ההומוגניות, להתמודד עם המחלוקות והבעיות – ולא לברוח מהן, לחיות בתהליך עשייה יומיומי – ולא בתיאוריות. ?זה הסוד שלנו. זה כפר אדומים.
