כאזרח, אני מתקשה להבין את התנהלותכם
כאזרח בישראל, העוקב אחר האירועים, אני מתקשה מאד להבין את התנהלות התנועה לאיכות השלטון, ובעיקר את ההתעקשות הגורפת בדבר סוג ועדת החקירה שאתם עומדים עליה בתוקף שכזה. דומה שהכל עומד או נופל, המדינה תעמוד או תיפול על איכות הועדה, מימצאיה והמלצותיה. היו לנו כבר ועדות חקירה ממלכתיות. אינני זוכר שהן הביאו מרפא לחוליי המדינה. מכסימום, הן הביאו להתפטרות כמה אישים, חלקם מהטובים ביותר - דוד אלעזר, רמטכ"ל מלחמת יום כיפור, ובמקרים אחרים, ההמלצות נותרו בארכיונים, וחלקן אפילו חסויות עד היום. מתקבל רושם, שהנהגת התנועה מבקשת עריפת ראשים, ולא את המתחייב משמה, שיפור איכות השלטון. ההבדלים שיכולים להיווצר בין דו"ח של הועדה שמונתה כבר, ובנוסף חקירת מבקר המדינה, לבין ועדת חקירה ממלכתית אותה אתם דורשים, אינם כה גדולים ומשמעותיים, שיש צורך להתסיס את המדינה כולה בגללם. בעיות השלטון בישראל אינם איכות ועדות החקירה והדחת מנהיגים. את זה עושה הפוליטיקה חסרת האחריות שלנו, בצורה הרבה יותר יסודית והרסנית, והרבה יותר מסורה. אריאל שרון דיבר, לפני שחלה, על שינוי שיטת הממשל. ממשל שאינו מאפשר מזה עשרות שנים, ממשלה יציבה, יכולת פעולה הנובעת מתיכנון לטווח ארוך. אחת הרעות החולות בשיטת הממשל שלנו, היא חוסר ההפרדה הברורה והחד משמעית בין הרשות המחוקקת למבצעת. זהו מצב של ניגוד עניינים בוטה ומשחית, בו אותם האנשים מכהנים בשתי הרשויות הללו כאחת, חברי כנסת המכהנים כשרים וסגני שרים וראש הרשות המבצעת - ראש הממשלה, אף הוא, ועל פי החוק, חייב להיות חבר כנסת. המציאות הזו מחייבת ניגוד עניינים בין שתי רשויות השלטון הללו. אבל זה לא די, כי אצלנו המחוקק האמיתי והכמעט בלעדי היא דווקא הממשלה. לא הכנסת. לא חברי הכנסת הם המציעים את החוקים שבסופו של יום עוברים ונכנסים לספר החוקים שלנו. הכנסת איננה סוברנית לחוקק על אפה ועל חמתה של הממשלה, ובקרות מקרים כאלה, הממשלה נופלת. במדינה בה פיצול האג'נדות הפוליטיות וריבוי המפלגות והרשימות לכנסת הוא כל כך גדול, לא מתאפשר כמעט אף פעם, שממשלה קואליציונית תסיים קדנציה מלאה. תיכנון לטווח ארוך הוא בלתי אפשרי. כל שבריר רשימה יכול להפיל ממשלה ולהביא לבחירות חדשות, שמשאירות את המצב על קנו, ורק מעלה שחקנים חדשים לקידמת הבמה, שגורלם צפוי מראש. שלא יוכלו לבצע כמעט שום דבר מכל המשימות שבעצמם הם מגדירים. הייתי מצפה לראות את התנועה לאיכות השלטון נאבקת בכל כוחה, למען שינוי המשטר בישראל, מדמוקרטיה קואליציונית, זו העושה שמות ומשחיתה כל חלקה טובה, למשטר של דמוקרטיה נשיאותית. די לבזיון המתמשך. ברור אומנם שגם הדמוקרטיה הנשיאותית איננה כליל השלמות. בכלל, אין שיטה אידיאלית, אבל יש טובות יותר וטובות פחות. זו שלנו כבר פשטה את הרגל מזמן. על כך ראוי להיאבק בכל הכוח ובכל היוקרה הציבורית שניתן לגייס. כולנו מבינים שהפוליטיקאים שלנו יתנגדו. כל ח"כ מתחיל נושא עיניו כבר מההתחלה אל משרת שר, ובערוב ימיו אל משרת נשיא המדינה, כאילו אלו כבר בכיסו, כאילו רק טבעי הוא הדבר, והם אפילו אינם נבחרי ציבור של ממש, אלא נבחרי מפלגות. אני קורא לחברי התנועה, לעזוב את העניין השולי כל כך בעיסוקם היום - ועדות החקירה, ולקום ולעשות מעשה ציבורי ממדרגה ראשונה, לפעול בכל עוצמתכם ויוקרתכם, למען שינוי שיטת המשטר הקלוקלת שלנו, ולמען בניית משטר נורמלי הרבה יותר, בכדי שנוכל לקבל ממשלה יעילה, וכנסת שעוסקת בחקיקה אמיתית, לא לעומתית, ללא עיסוק כפייתי בפוליטיקה קואליציונית מתמדת, ושהחקיקה תשקף את רצון רוב הבוחרים להבדיל מצרכים קואליציוניים משתנים. בברכה, יובל לב
