שלום לכולם

שלום לכולם

אני ילד בן 18, אמא שלי עבדה כמנהלת מחלקה 11 שנה במפעל לייבוא מוצרי קוסמטיקה, היום, לאחר ה11 שנים האלו היא פוטרה מעבודתה. השנה האחרונה שלה במפעל היה מלא מאבקים, היא הרגישה שמסמנים עלייה איקס להעפה ועושים הכל על מנת להתיש אותה. היא במצב לא טוב, במצב גרוע, היא שבורה ולקחה היום 5 כדורי הרגעה, אני נורא פוחד, פתאום כל הביטחון של הבית זז הצידה מתחת לרגליים של כולנו. היא כל כך הביאה מעצמה למפעל הזה, כל כך תרמה, היום לילות בתור ילד קטן שהייתי נוזף בה שהיא מעדיפה את מקום העבודה שלה על פנינו. אני כל הזמן אומר לה ולא ברמת הקלישאה שיהיה טוב, שאומנם אין לה תעודות והיא צמחה למקום בחיר בחברה בתוך החברה בגלל חריצותה , אבל בכל זאת היא תמצא עבודה טובה יותר. היא לא צעירה כבר, היא בת 45 . היא חושבת שזה סוף העולם. אני מנסה להיות חזק, אבל אני נשבר מבפנים לראות אותה ככה. אנא ממכם, אלו עם הניסיון שחוו דבר דומה, מה עליי לעשות ואיך עליי להיתנהג בשביל לעזור לה ובשביל להאמין שבאמת יש אור... תודה רבה לכם
 
עזרה

בוקר טוב לך, אני רק יכול לנסות ולתאר לעצמי איך זה שילד בן 18 מוצא את עצמו צריך לעזור לאמא להתמודד עם משבר בעבודה. וכנראה לך יש רגישות וכוחות שמתוכם אתה מרגיש את הרצון לעזור. מהי העזרה שאמא צריכה, רק היא באמת יכולה להגדיר, כי כל אחד נמצא במקום אחר ואין להקיש בצורה פשוטה וטכנית מסיפור של אדם אחד לאחר. יחד עם זאת יכול להיות שמתערבבים כאן הכאב והאכזבה מצורת הפיטורים עם השאלה מה ואיך הלאה וחשוב להבחין בין הדברים. בכל מקרה, אני מפנה אותך למאמר שיכול אולי לעזור לה בחשיבה על הצעד הבא. עדכון קורות חיים כתהליך אסטרטגי שיהיה בהצלחה אמיר דרור
 

צביה פ

New member
שלום,

אני לא יכולה להוסיף הרבה על מה שאמיר כתב, אני רק מציעה לך- שכל מה שאתה תטכל לעשות ברמת המיידי זה לעודד אותה: לומר לה- "זה לא סוף העולם","זה לא שווה את זה" "אנחנו אוהבים אותך ומעריכים אותך בלי קשר לעבודה" "תראי שבסוף יגיע טוב" פשוט לפמפם לה את זה בוקר וערב,לפנק אותה בהרבה חום ואהבה-למרות שהיא ודאי עצבנית לכך, כי רק עידוד חוזר ונשנה ירים לה את המורל. לאחר מכן-פנה לאפיקים מעשיים,כמו שאמיר הציע-שתכתוב קורות חיים, ואולי תנסה להשתלב בחברת קוסמטיקה אחרת, וכו. בהצלחה!!!!!
 
למעלה