שלום לכולם

Roi Highway

New member
שלום לכולם

ראשית אני יציין שאני לא אדם דתי, אם כי מכיר היטב את הדת ובא איתה במגע כמעט יומיומי שכן בני משפחתי מצד האם דתיים, ואני בקשר טוב איתם. עכשיו יש לי שאלה כזו: מאז שאני זוכר את עצמי, כשהייתי אצל סבא וסבתא שלי קראתי כל מיני סיפורי אגדה ומסורת - ניסים של רבנים, "מעשה שהיה" וכל מיני סיפורים בעלונים של שבת או ספרים.. אבל מעולם מעולם לא זכור, שבעיון בכל הספרים האלו, בעיתונים של המגזר הדתי לאומי, בספרי מוסר - בהכל - מעולם לא הוזכר הנושא ההומוסקסואלי, מה קרה למי שהיה כזה, מה עשו לו, איך ניסו להוציא אותו מזה. גם נדמה לי שדעתה של החברה הדתית לאומית מאוד שקטה בנושא הזה. מאוד מעניין אותי לדעת - מה הולך שם? מה אני ישמע אם אני יאזין לאנשים דתיים לאומיים שמדברים על זה? עד איפה נמתחים הגבולות בנושא הזה?
 

יודיX3

New member
לא מדברים על זה

אבל מכיוון והתופעה הולכת וגוברת, או יותר נכון לומר שיותר חבר'ה מעזים להוציא החוצה את תחושותיהם בדרך זו או אחרת - כבר לא ניתן להשאר אדיש לתופעה. גם תופעת יחסים הומוסקסואליים קיימת בעולם הישיבות וזה אחד התופעות שבשום פנים ואופן אסור שיצאו (מבחינת הרבנים והישיבות). ההתמודדות נעשית מאד בשקט, לא מפרסמים (זה חס וחלילה יכול לפגוע בשידך, במוסד, בשם המשפחה you name it). מחוסר ידע, כלים. מבורות יתירה, ומהנחה שאינה מבוססת ובהחלט לא מקובלת על פסיכולוגים (ועוד סיבות)- הקימו מספר רבנים ארגון עצת נפש, שמטרתו להמיר את הנטיה המינית של המטופל "החולה". כנראה שלא כ"כ אכפת להם מן ההשלכות החמורות של מעשיהם. ישנו רב אחד, שצריך לציין אותו לטובה, הרב שרלו, שאמנם הוא מודה שאין לו תשובות לשאלות של "למה" ו"האם אפשר להפוך את הנטייה" וכו', שאלות של אנשים שנמצאים במצב נפשי חמור, אבל לפחות הוא מתייחס לתופעה, ומבין את המצוקה שעוברת על אותו אחד או אחת. זהו בקצרה
 
למעלה