שלום לכולם...
לא יודעת מאיפה להתחיל.... =] אני בת 23. סובלת מדלקות בדרכי השתן מגיל 4 לערך... עברתי את כל הטיפולים האנטיביוטיים האפשריים ואת כל הבדיקות... לאחרונה, גילו אצלי ציסטה בשחלה... לפי דברי הרופא אין מה לעשות בשביל לטפל בה והיא אמורה להעלם לבד..[להספג בגוף, להתפוצץ וכו´..]. מיותר לציין שסבלתי מכאבים רבים. ובסופו של דבר מצבי הנפשי החל להתדרדר... עד כדי כך שירדתי ירידה דרסטית במשקל, תאבוני נעלם לחלוטין, השינה בלילות הייתה ממני והלאה ותפקודי הכללי בחיי היום יום שאף לאפס... הגעתי לטיפול הומאופטי... אני נמצאת בטיפול בערך כחודש... מה שאני יכולה לראות עד עתה זה שיפור קל שבקלים בדרכי מחשבתי. שיפור בכאבים של הדלקת אינו קיים. בטיפול ההומאופטי טופלתי ע"י כדורים ולאחר מכן ע"י טיפות שנאמר לי להפסיק לקחתן מכיוון שהראקציה שלי אליהם הייתה יותר מדיי חריפה... אני לא יודעת מה לעשות.. אני יכולה לשייך את השיפור הקל שחל בדרכי מחשבתי [ז"א שאני קצת יותר מפוקסת, קצת פחות חיה בפחד, קצת יותר נחושה להמשיך הלאה וכו´..] לעובדה שאני כרגע נמצאת אצל הוריי. הוריי נסעו לשליחות ואני כרגע נמצאת אצלהם... בכל מקרה, פגישתי הבאה עם המטפל תהייה רק בינואר [בינתיים מה שנאמר לי ממנו זה שאני צריכה להפסיק לקחת את הטיפות כי רק אחרי שהם יראו אותי הם ידעו כיצד להמשיך הלאה..]. הרגלי האכילה שלי השתפרו. השינה שלי... נודדת. פעם ככה פעם ככה. לרוב, אני לא ישנה שנת לילה רצופה וחלומותיי לא נעימים... מה שגורם להתעוררות אח"כ להיות מלווה בתחושות לא נעימות גם כן. אני שותה מים כמו מטורפת [מה שטוב באיטליה זה שיש פה בקבוקים של שני ליטר ולא של ליטר אחד
], לכן אני דואגת לשתות מינימום בקבוק אחד ביום אך לרוב אני שותה יותר... הכאבים של הדלקת מתמתנים כמעה עקב שתיית המים המרובה אך לא נעלמים... בקשר לציסטה... אין לי מושג אם היא עדיין קיימת או לא [אני מניחה שכאבים מסויימים שמלווים אותי ביום יום קשורים גם אליה ולא רק לדלקת.]. בינתיים אני לא לוקחת אנטיביוטיקה ושום כדור חיצוני חוץ ממים ותה... אני משתדלת לא לקחת כלום... אני לא רוצה להכניס לגוף שלי כדורים [בהסתמך על כך שלאורך כל ילדותי טופלתי ע"י אנטיביוטיקה...] והדלקות לא נעלמו... וזהו... אני לא כ"כ יודעת איך להמשיך הלאה מפה... אני מרגישה שהמטפלים ההומאופטיים אובדי עצות... אשמח אם מישהו יוכל לחוות דעה... *מצטערת על ההשתפכות ומודה לכל אלו שהיה להם כוח לקרוא עד הסוף* יומטוב. =]
לא יודעת מאיפה להתחיל.... =] אני בת 23. סובלת מדלקות בדרכי השתן מגיל 4 לערך... עברתי את כל הטיפולים האנטיביוטיים האפשריים ואת כל הבדיקות... לאחרונה, גילו אצלי ציסטה בשחלה... לפי דברי הרופא אין מה לעשות בשביל לטפל בה והיא אמורה להעלם לבד..[להספג בגוף, להתפוצץ וכו´..]. מיותר לציין שסבלתי מכאבים רבים. ובסופו של דבר מצבי הנפשי החל להתדרדר... עד כדי כך שירדתי ירידה דרסטית במשקל, תאבוני נעלם לחלוטין, השינה בלילות הייתה ממני והלאה ותפקודי הכללי בחיי היום יום שאף לאפס... הגעתי לטיפול הומאופטי... אני נמצאת בטיפול בערך כחודש... מה שאני יכולה לראות עד עתה זה שיפור קל שבקלים בדרכי מחשבתי. שיפור בכאבים של הדלקת אינו קיים. בטיפול ההומאופטי טופלתי ע"י כדורים ולאחר מכן ע"י טיפות שנאמר לי להפסיק לקחתן מכיוון שהראקציה שלי אליהם הייתה יותר מדיי חריפה... אני לא יודעת מה לעשות.. אני יכולה לשייך את השיפור הקל שחל בדרכי מחשבתי [ז"א שאני קצת יותר מפוקסת, קצת פחות חיה בפחד, קצת יותר נחושה להמשיך הלאה וכו´..] לעובדה שאני כרגע נמצאת אצל הוריי. הוריי נסעו לשליחות ואני כרגע נמצאת אצלהם... בכל מקרה, פגישתי הבאה עם המטפל תהייה רק בינואר [בינתיים מה שנאמר לי ממנו זה שאני צריכה להפסיק לקחת את הטיפות כי רק אחרי שהם יראו אותי הם ידעו כיצד להמשיך הלאה..]. הרגלי האכילה שלי השתפרו. השינה שלי... נודדת. פעם ככה פעם ככה. לרוב, אני לא ישנה שנת לילה רצופה וחלומותיי לא נעימים... מה שגורם להתעוררות אח"כ להיות מלווה בתחושות לא נעימות גם כן. אני שותה מים כמו מטורפת [מה שטוב באיטליה זה שיש פה בקבוקים של שני ליטר ולא של ליטר אחד