שלום לכולם

PEREL30

New member
שלום לכולם

מצאתי אותכם ואין לי מושג אם אני במקום המתאים אבל חייבת לשפוך את הלב. הלב שלי פשוט קרוע לגזרים, אבא שלי נטש אותנו בשביל מישהי אחרת שאותה הכיר באינטרנט (זה קורה גם בגיל מתקדם). אנחנו משפחה גדולה, רובנו וגם אני נשואים ויש לנו ילדים. בהתחלה העלמויות שלו היו לתקופות של שבוע אבל עכשיו יותר מחצי שנה שלא שמענו ממנו. כ"כ כואב לי שהילדים שלי והאחיינים לא יכירו את סבא שלהם, אני כ"כ כועסת שהוא ניתק את עצמו מאמא שלי ומהילדים שלו. ניסינו ליצור איתו קשר אבל זכינו לניתוק טלפוני בפרצוף. אז מה עושים איך ממשיכים הלאה מבלי לבכות כל לילה לתוך הכרית... קשה לי מאוד ואפילו קשה לי לשתף את החברות הטובות שלי רק בגלל שאני כ"כ מתביישת שיש לי אבא כזה. תודה על ההקשבה.
 

maybesure

New member
זה קורה בעיקר בגילאים מתקדמים

פתאום הבן אדם נזכר שאשתו כבר מידי "משומשת" ומחליף מודל. אבל זו הבחירה שלו, ואולי אולי בהתקשרויות שלכם הוא חש מאויים ומואשם. לא בעד לגבות ולפרגן לו - אבל האשמות רק ירחיקו וינתקו יותר. מאמינה שדווקא הסרת לחץ והרבה הרבה זמן וסבלנות - יגרמו לו אולי להתקרב בעתיד. כרגע אין לך הרבה מה לעשות כי הוא עסוק בחייו החדשים, יש לו מקום חדש להשקיע בו וכל האנרגיות שלו שם.
 

PEREL30

New member
ההתקשרות אליו נעשתה רק פעם אחת

וגם אחרי 5.5 חודשים. הוא לא נותן לנו הזדמנות לדבר ולהאשים וגם אנחנו ממש לא כאלה כך שלהרגיש מאויים הוא לא. כל ערב אנחנו מקבלים סבב שיחות טלפוניות מאמא שלי שלא מפסיקה לבכות אם שמענו משהו ממנו, כמובן שחלקנו מפגינים כלפיה המון סבלנות ולחלק פשוט נמאס לשמוע עליו סה"כ לא קל לאשה בת 65 אחרי כמעט 42 שנות נישואין לעבור את זה ועוד לבד (אנחנו גרים בערים שונות).
 
אולי רק אולי ניתן להבין שאולי יש לו

סיבות לעזוב את הבית,,אבל לא ניתן להבין בשום אופן את הניתוק מכם מהילדים ........זה דבר שלא ניתן להבנה,,וזה עצוב מאד..חיזקי ואימצי ואין לך הרבה ברירות המשיכי הלאה
 
למה לא לבכות? אתם חווים נטישה

על ידי אדם שגידל אותכם, שהעניק לכם ביטחון, שלימד אותכם והכין אתכם לחיים ופתאום עזב הכל והלך. אז או שתקבלו את זה שליבו הוביל אותו והוא נאמן לעצמו ולרגשותיו או שתראו בו בוגד ונוטש וטנטרו לו טינה. אני מבינה שכואב לך מאוד, הלוואי והייתי יכולה לעזור, אני לא חושבת שהייתי יכולה להבין את דרך שבה בחר, אמנם בגיל מבוגר אפשר להתאהב שוב ולירצות לפרק מערכת יחסים ולבנות מערכת יחסים חדשה אבל נטישה כזו לא ראויה בעיני. היו חזקים.
 

m i t a l y

New member
כואב הלב ../images/Emo14.gif

מעניין ומשונה שאב בגיל כזה, עושה מעשים שכאלה...
היו חזקים יקירה מקווה שתוכלי למצוא כוחות אצלנו, כאן בפורום נשמח להיות לך לעזר בצורת אוזן קשבת ועין קוראת...
 

אנפה2

New member
הסיפור שלך עצוב ביותר, ואין לי

דרך ומילים לנחם אותך, אני רק יכולה לספר לך שאחותי וילדיה נעזבו ע"י בעלה הוא ברח לחו"ל עם אישה אחרת, השאיר את אחותי שמעודה לא עבדה, עם 3 ילדים בגיל ההתבגרות, ועם המון המון חובות ונושים, והוצאה לפועל, היו בכיות של כולנו, כל המשפחה בכתה, על מר גורלה של אחותי, אהבנו אותו. הוא יצא עם אחותי מגיל 14, כך השטרגדיות מוכרות גם לחלק מאיתנו. אתם חייבים לתמוך באמא שלכם, כי לה הכי קשה. תאספו סבלנות בשבילה . יכול להיות שכאשר הקסם יחלוף אז האבא יחזור. תדעי לך שגברים מתאהבים או משתוקקים, הם שוכחים את הרגש, את המחויבויות ומאבדים את הראש. הרבה גברים נוטשים ואין להם בכלל נקיפות מצפון , חבל שזה כך , גם בעלה של אחותי ניתק קשרים עם ילדיו, כיום הוא נשוי עם האשה שאיתה ברח לחו"ל, חי איתה בחו"ל ויש לו 2 ילדים חדשים.
 

PEREL30

New member
תודה לכם על התמיכה

אני מקווה שהשבוע הזה כבר יעבור כי מבחינתי הוא אחד הגרועים שהיו לי...
 

pf26

New member
../images/Emo201.gif עצוב מאד

לא מצליחה להבין הורה שנוטש את ילדיו כשהוא מחליף בת-זוג. אני בטוחה שנוסף על הכאב שאת חווה כבת שננטשה וכאם שילדיה ננטשו ע"י הסבא, את גם חווה כאב על אימך. האם יש לה עם מי לשוחח כדי לפרוק וכדי להתחיל לאסוף את עצמה? לילדים כדאי להסביר שסבא מבולבל כרגע וצריך זמן להתארגן עם עצמו. זה בפרוש לא משהו שקשור אליהם וחשוב שהם ידעו את זה.
 

PEREL30

New member
אמא שלי

עוד חולמת שיחזור הביתה. היא מדברת איתנו בעיקר, כמובן שאנחנו מנסים לעודד אותה עד כמה שאפשר אבל בדר"כ זה נכנס באוזן אחת ויוצא בשניה. היא גם הפסיקה לטפל בעצמה וזה בכלל כואב. ולגבי מה שרשמת להסביר לילדים- תודה מאמצת את ההצעה ומעבירה הלאה , למרות ששלי עדיין קטנים והם לא כ"כ מבינים.
 

1oak

New member
צר לי על הכאב שלך

וצר לי על אימך. הלוואי ויהא בכך, בה ובמשפחתך את הכח לשכוח, לסלוח, ולהמשיך הלאה. חבקו אחד את השני ובעיקר את אימך, כי נראה לי שאחרי כל כך הרבה שנים לקום לבד בבוקר ולדעת שיכול היה להיות אחרת, זה כואב. אולי דיור מוגן או בית אבות פעיל יחזירו לה את הרצון לשמוח ולטפל ולטפח את עצמה. בהצלחה!
 
למעלה