שלום לכולם

שלום לכולם

המון זמן לא כתבתי ורק קראתי מכל מיני סיבות. אבל כמו תמיד כשהתנאים משתנים באה לשמוע לעצתכם ונסיונכם. נחת עלינו גיל ההתבגרות, ואיתו הרבה שינויים ואני די מבולבלת,כל מיני התנהגויות שלא היו קודם בקיצוניות והעוצמות האופיניות ל ADHD . מצד אחד יש לי חשק לתת לזה לעבור,(עבדתי די קשה לשחרר חבל, לתת לו עצמאות ) אבל מצד שני כמו תמיד מפחדת להרדם בשמירה . איך עוברים את התקופה הזו בשלום? יש בכלל כללי ברזל? בהזדמנות זו שנה טובה לכולם!
 

05 מיכל

New member
לשמור על ערוצי תקשורת פתוחים

אני נורא נהנית מגיל ההתבגרות של ילדיי. איכשהו כשהם מגיעים לשם הכול נהיה קל יותר, והתפקיד שלי כאמא ברור לי יותר (או אולי פשוט מתאים לי יותר). עצתי העיקרית היא שתדאגי לשמור על ערוצי תקשורת פתוחים, כך שהם תמיד ירגישו שהם יכולים לדבר איתך. כדי שתהיי בטוחה שאם חלילה הם במצוקה כלשהי, הם ירגישו שהם יכולים לפנות אלייך. ובעיקר חשוב שגם אם הם ייקלעו לבעיה שנוצרה בגלל התנהגות שלהם, אולי התנהגות שאת עשויה לכעוס עליה - שיהיו בטוחים שבכל מקרה אפשר לשתף אותך. אחד האמצעים החשובים כדי להשיג את זה הוא לשתף אותם במה שקורה אצלך, כולל טעויות שאת עושה ולאן את נקלעת כתוצאה מכך. זו דרך מצוינת לשדר להם שיש סלחנות לטעויות ולחולשות אנוש, שזה חלק מהחיים הלגיטימיים. זו גם דרך לשמור על ערוץ תקשורת עם ילד סגור, כי כך את יכולה לדאוג שתמיד יהיה על מה לדבר, גם אם הוא לא משתף אותך. אצלנו זה מאוד מועיל. בהצלחה!
 

ש ל י ק

New member
מסכימה מאוד עם מיכל

ומוסיפה שאומנם ילדי בן כמעט 11 ולא בגיל ילדך, אבל אצלנו שמתי לב כשהוא היה נוטל תרופות המצב בתנודות הכעסים, התקפי הזעם, מצבי הרוח היו בצורה מאוד קיצונית ולא פרופרציונלית ולכן גם הפסקנו לגמרי בהמלצת הרופאה את הטיפול התרופתי. אולי שווה לבדוק אם צריך לשנות את המינון או את סוג הכדור . אבל בעיקר מומלץ כל הזמן לדבר ולגלות אמפתיה כלפי הילד ,לבדוק איתו מה מפריע לו ולמה הוא מתנהג בצורה שלילית, אצלנו זה מאוד עוזר הם כבר לבד מבקשים ממני שאתפנה אליהם ואשוחח איתם על היום שעבר עליהם ועוד... בהצלחה יקירתי , גם את זה תעברי כמו גדולה
 
להמשיך להיות כמו שאת?..../images/Emo24.gif

מעבר לבדיקת המינון התרופתי, לדעתי עלינו להמשיך להיות מכילות ומקשיבות, ואפילו ביתר שאת בתקופות הללו. כל מה שקוים אדומים- להמשיך להקפיד עליהם באסרטיביות הידועה שלך
אז איך עוברים..? עם הרבה אהבה, הקשבה, סבלנות, הקפדה על הגבולות שתמיד היו.אולי אף התאמת גבולות חדשים/שונים בהתאם לצרכי גילו- וכן- חריקות שיניים והתאפקות לפעמים.. ולבוא לכאן לקטר יחד עם עוד הרבה אמהות במצבך.. חזקי ואמצי
את גדולה, מקסימה - ויכולה
 
תודה לכולן על החיזוקים

ומיכל איך ניחשת? הוא באמת הוא מאוד סגור למרות שאני מאוד משתפת, מקווה שהשיטה תוכיח את עצמה.
 
למעלה