שלום לכולם,

[ג.]

שלום לכולם,

בזמן האחרון לא כתבתי. זה לא סתם, חלק מזה כי אני מאוד עסוקה, אבל חלק כי ניסיתי להבין את הדינאמיקה כאן, לראות למה אני מתחברת, למה לא ומדוע. לא בטוחה שכולם כאן ישבו כמוני, אבל: 1) אני מסוגלת להבין את רחל מהכיוון הבא: אחרי כל מפגש קודם של הפורום היו כאן השתפכויות אדירות למחרת. הפעם, כאילו לא היה כלום. וכן, קראתי מה אנשים כתבו, למה לא כתבו על המפגש. למרות הכל (אולי יש לי דרישות מופרזות, אבל כך אני נוהגת...), מפתיע אותי שאנשים (חלקם) לא התקשרו אפילו לדקה בכדי להגיד תודה על הארוח, היה נעים וכד´. לי הדברים האלו הם קוד התנהגות אנושית (זה קודם ולא צריך להיות רוחני בשביל זה...) 2) כשרחל התמרמרה שאנשים לא התקשרו אליה, אלא בכדי לשאות את הכתובת וקישרה את זה למצבה, ציינתי בפניה שגם אלי, עד היום (למרות שלחלקכם יש את מס´ הטלפון שלי [וכן גיל גם אני שלחתי אליך בדוא"ל כמו מרג´...}), היתה רק שיחת טלפון אחת שלא יזומה על ידי (שמאוד שימחה אותי). 3) אין בי התמרמרות, כי אני רואה את הדברים כפי שמשה פרט. ראיתי אותם כך מלכתחילה (עוד בתגובתי הראשונה לתמוזB). לשם הבהרה - כמו כל קשר - בהתחלה יש התלהבות, (התאהבות...) ואח"כ ירידה מסויימת. מתחילים להכיר את הטוב וגם את הרע ובקבוצה גדולה, ברור שנוצרות תת קבוצות, זה חלק מהדינאמיקה. 4) לסיכום, מבחינתי, אני בתהליך בחינה של המקום של הפורום בחיי ובכלל של קשרים מהסוג הזה ושל רמת ההשקעה שתתאפשר לי. בכנות,

 

[חוכמית]

ג. יקרה

אני כבר פוחדת להגיב כי אני כבר לא יודעת מה יצא מזה ואיך זה יתפרש וכל מיני כאלה. בכל זאת, אני רוצה שתדעי שנגעת בי. טוב ליבך ניבט מעינייך בעוצמה רבה ו...אהבתי. אם תרצי להגיב אשמח.

 

[רחל-נשמה]

ג-יקרה

אני רוצה שתדעי שביטאת יפה במיוחד מה שאמרת בסעיף 1, מה שרציתי לאמר, אבל מבחינתי כבר כלום לא משנה אני פאסיבית מסיבות מסיבות אישיות. רק שתדעי, שאני אוהבת אותך ומתכוונת לזה-השבוע הקרוב שלי במיוחד מתחיל קשה, אבל אשתדל להיות בקשר מבטיחה, בין לבין ביום טוב שאני חזקה. תודה לך על העוגה. נגמרה והיתה טעימה רחל-נשמה

 

[זהרי]

אז ככה

אני לא יודע מה קורה כאן אוליי פספסתי הרבה דברים אני קיים אנשים? אם אנשים יהיו ללא ציפיות ככה לא ינחלו אכזבות ואנחנו אנשים רגישים על כל דבר מדברים כי ככה אנחנו לא יכולים לנתק את עצמנו מהרגש אז אנשים תפסיקו לקחת הכל ללב ממש תפסיקו ואני יודע על מה אני מדבר לקחתי ביומים הללו הרבה ללב...כמעט שלמתי בכך בחיים שלי.. לא יודע איך אבל אזרתי כח להמשיך וכן.. לפעמים גם אני מצפה כמו כולם לטלפון... לשמחתי הטלפונים הגיעו...מכל מיני אנשים שלא הכירו אותי כל כך... אבל לרגע לא חשבתי שיש לי ציפיות מאנשים כאן.. אוליי בגלל שהבנתי שאכן יש דינמיקה של קבוצות ותת קבוצות אבל אני יודע שבמודע כשאני רואים שקשה לאדם אני אעשההכל בכדי שיעבור הכל אם רק אוכל... אוהב אתכם זהרי