שלום לכולם,

[אוהבת כמו אמא]

תודה לך ולכולן,

אנחנו עדיין מתלבטים איך לספר לליאור, למרות התגובות שלכם. אנחנו צריכים קודם כל לעכל בעצמנו, לדעת מספיק בעצמנו, גם כדי שנוכל להיות מספיק חזקים בשבילה אם היא תצטרך את זה וגם כדי לדעת את התשובות לשאלות שאולי תשאל. אנחנו עדיין לומדים, קצת בכל פעם. אנחנו עדיין המומים. אנחנו מסתכלים עליה פתאום בדרך אחרת לגמרי. אבל, ובזכותכן בעיקר, אנחנו קצת פחות מבוהלים, אז תודה רבה לכולכן

 

[גיל מאור]

באדם עם ADHD- זו המתנה היפה בחיי

אני עם ADHD ודיסלקציה. כפי שאמרו כודמאי זו בוודאי אינה מחלת נפש (נושא סטיגמתי שגם אליו יש לתת את הדעת). אבל המוטו שלי, שעבורו אני ייחדתי ספר שכתבי, שכעט נמצא בעריכה סופית לפני הגשה להוצאה לאור, הוא שאפשר לנצח עם ADHD. אני טוען, שזו המתנה היפה שקיבלתי מבורא עולם. לצד בעיות ריכוז וקשב (בהם טיפול תרופתי יכול לטפל) ולצד בעיות רגשיות וחברתיות (טיפול קוגניטיבי התנהגותי יכול לטפל) (ומאוד מקובל לשלב את שניהם!!!). יש גם מתנות, הביטי בבתך וראי את הידמיון והיצרתיות שהיא מגיעה אליה למרות (ואולי בזכות)הקושי. ברגע שהיא תלמד לעבוד עם זה (ניתן לפתח זאת באמצעות דימיון מודרך!) היא יוצרת פער גדול בין היכולות המטנליות שלה ובין רמות הביצוע של קבוצת השווים (ילדים בני גילה). הצתי לכם, לא להתייאש, לא לעבור תהליך אבל , אבל השלב שאתם עוברים היא דרך התמודדות שכיחה בספרות המקצועית, להתמודדות עם בשורה של הפרעה כרונית. (כתב על כך אליזבת קובלר-רוס). תצאו ממצב זה מנצחים ומבינים ולא מיואשים. יישר כוח גיל