שלום וברכה ../images/Emo13.gif
עברת הרבה, קראת הרבה, ניקית הרבה, השקעת הרבה, שילמת הרבה, למדת הרבה, חווית הרבה, ובכל זאת חסר משהו, לא? האופק מעבר לפינה, אבל כל-כך רחוק ובלתי מושג. הדרך הבאה תתאים רק אם כבר יש בך רצון עז וכן להשתחרר, כוח התמדה, אמון, הכרה בפוטנציאל שלך, ופתיחות. כל שאוכל להציע לך הוא זה - עזוב הגדרות ושיטות ושמות, ניסית ועברת וחווית הרבה, ותוכל אם תרצה להמשיך ככל אוות נפשך בעוד אלף ואחת שיטות לשחרור חסימות (רייקי, שיאצו, רפלקסולוגיה, יוגה, מדיטציות אינטנסיביות, הומאופטיה, בודהיזם, קבלה, דמיון מודרך, תקשור, קריסטלים, והרשימה תימשך לעד) במקום כל אלה הבט בעצמך בכנות, זרוק את הרעיונות הקודמים שסיפרו לך על אלוהים ועל העולם ועל עצמך, והתבונן בשקט ברגע הזה ממש בחייך (אם המראות/קולות בחוץ מפריעים, עצום עיניים במקום שקט, וגוף רגוע גם הוא יתרום), זאת הפעם הראשונה שאתה פוקח את עיניך, התבונן ללא חלוקה/שיפוט/מילים, פשוט קבל הכל כמו שהוא ברגע הזה, האם יש משהו שהוא לא בסדר? בכל רגע אתה למעשה חדש, אל תיצמד לישן. היה פתוח להווה. כל מה שיעלה כ"לא בסדר" הוא חסימה כלשהי מהעבר/מהישן שמונעת ממך לחיות באופן מלא ובשלום עם עצמך ועם הכל. תן לכל אלה ללכת, עזוב אותם, זה בסדר. אל תנסה להבין פסיכולוגית את החסימות, הן לא אמיתיות, הן אוחזות בך כל עוד אתה מאמין בהן. הן לא שייכות להווה ולהוויה. במקום זאת, המשך להתבונן בעצמך ובכל מה שקורה ברגע הזה ממש. וזכור, האם משהו לא בסדר? האם ייתכן משהו לא בסדר ברגע הזה? השקט יילך ויתרחב ויעמיק. הראייה תתחדד. אם אכן נגעת באותו מקום, אפילו להבזק קטן, שבו הכל בסדר, הנה ההמשך - ואל תענה באופן מחשבתי או מילולי, רק תשב עם השאלות (מן הסתם כולנו שואלים אותן במהלך חיינו) - מהי מהות החיים? איך בכלל יש קיום? מי אני? מה אני באמת יודע ברגע הזה לגבי המציאות? האם הקיום ריק או שאני מרגיש באופן העמוק ביותר "אלוהות" (שום מילה לא תתקרב למה שתרגיש ותדע)? למה הכל בסדר מעבר לכל החסימות והבעיות שאני מאמין בהן עדיין? האם הקיום/יקום עצמו סופי/אינסופי? מהו האינסוף? מיהו זה המתבונן בכל המתרחש ונמצא מעבר להתרחשות? שב עם השאלות ברקע, אם יגיעו תשובות הוויתיות (אין צורך לתרגם למילים) קבל אותן. התשובות מסתתרות עמוק בשקט. ותחזור להתחלה - התבוננות בהוויה ברגע הזה. בשלב נוסף אם תרצה - תפקח עיניים פיזיות ותביט בעצם כלשהו באופן חף ונקי - עד אשר הקיום כולו מתומצת במבט - "אני" לא נמצא באותו מבט, רק המבט קיים. אותו הדבר עם צליל. תוכל לעשות זאת עם כל דבר חיצוני/פנימי. כל הדברים הללו לא קורים בשנייה אחת, אכן דרושה סבלנות והתמדה ופתיחות. תאמין בעצמך 100%, כל מה שדרוש לך כבר נמצא כאן, אתה בלתי מוגבל ויכול הכל, פתח מודעות נקייה מהפרעות/רעיונות/תבניות. אל תיקשר למילים ולרעיונות "בסדר/לא", גם אל תנסה לשכנע או להכריח את עצמך להאמין בכך אחרת יצרת אשליה נוספת. במקום זה היה פתוח, אתה כבר תדע אם ההבנה/הכרה תיכנס. עכשיו קח את מה שחווית באותם רגעים, וצא ל"עולם" תוך זכירה שכל רגע הוא הזדמנות להתבונן ולראות - האם משהו לא בסדר או הכל בסדר? קבל כל דבר כמו שהוא. במהלך היומיום עולות אינספור הזדמנויות לטרנספורמציה אמיתית. כל רגע בחיים הוא כזה. ההפרדה בין רוחני לחומרי מחמיצה את רוב הזמן שלנו. איך תרצה ללכת מעבר למגבלות שלך אם כל מה שאתה מוכן לעשות זה מדיטציה כמה דקות ביום, טיפול מכל סוג שהוא פעם בשבוע, או סדנה פעם בחודש? כל אלה יתנו לך כלים וחוויות, אבל המבחן הוא כל רגע ורגע. יש ההולכים ומתנזרים מהעולם ויושבים במערה עשר שנים. אני מציע לך להפוך את העולם כולו למערה, למנזר, לבית ספר. בכל רגע, כפי יכולתך והבנתך, התעורר שוב בפעם הראשונה להביט סביבך - ללא חלוקה/שיפוט, העולם ייראה אחרת, הפרספקטיבה תהיה אחרת, ההפרדות שאתה מאמין בהן יתפוגגו אחת לאחת, טוב/רע, חשוב/לא-חשוב, אני/אתה. לא ייתכן כאן כישלון (כישלון הוא רק תפיסה מחשבתית) - אל תצפה ואל תתאכזב, החסימות יעלו ויפריעו לך בכל צורה אפשרית (החיים תמיד מזמנים לנו נסיבות כאלה), רק זכור לחזור לשקט שלך, להיות מודע, למקום בו הכל בסדר, ואותן הפרעות יילכו מעצמן כי לא תזין אותן יותר. זהו תהליך, בהתחלה התגובות הלא-מודעות שלך עדיין ישלטו בך. בהמשך פחות ופחות. בהמשך למעשה תקדם בברכה כל דבר שיקרה בחייך, כי דווקא אותם דברים "רעים"/"קשים" ישמשו כראי ואפשרות להתעלות. ה"בעיות" יהיו חברות לדרך. כל מפגש עם כל אדם, כל אירוע, כל תמונה וצליל, יהיו הדרך המעשית. ואז גם, כמו כדור שלג מתגלגל, כל דבר יצביע לך על אותו כיוון - הכל בסדר, אין דבר שהוא לא בסדר. יותר מזה - הכל מבורך. מתוך הרחבת הראייה וההבנה, שחרור חסימות שהוא חשוב בפני עצמו יהיה רק אפקט אחד. תפנה מקום להכיל הרבה יותר. דברים יתבהרו. כמו במעגל, תחזור שוב להקדשת רגעים שקטים לבד, תתבונן בעצמך, ההכרה תתחזק - הכל באמת בסדר. שאר היום רק היווה אישור לכך. תתבונן בשאלות בשקט, תוכל להתכוונן אליהן, כל אחת בנפרד. ושוב לעולם הגדול ולמפגש עם כל ה"אחרים". השקט העמוק, האמון המתחזק, הזכירה - יבואו ויופיעו מעצמם במהלך היום. במקום להמשיך במעגל הסבל והחסימות והבעיות - אתה פורץ ובונה מעגל בכיוון שאתה בוחר. מה הלאה? תגלה בעצמך. כפי שאתה רואה, בלי שום תנאים מוקדמים של פילוסופיה, דת, מושגים, רעיונות, ידע. כל מה שדרוש נמצא איתך כל הזמן, כל רגע. ההתחלה היא עכשיו, הסוף לא ידוע, הדרך נמשכת ברציפות כל הזמן, החיים שלך מוקדשים לאותה הבנה, אותו רצון, שבירת מעגל הסבל, שאיפה לגבוה ביותר. זאת הרפתקה, מסתורין, מסע קסום
