שלום לכולם
לא כל כך יודעת איך לפתוח... לאחר מספר שנים בהן עבדתי מעט או בעבודה קלה שהיתה סוג של "מנוחה", החלתי לפני כשנה להיכנס יותר ברצינות לעבודה, וכזו שגם תעניין אותי ותהלום את כישוריי. מפה לשם, יצא שבמקום בו עבדתי כ4-5 שעות שבועיות, מקום שמאד אהבתי, צמחו להן לפתע עוד שעות, עוד תעסוקה ועוד שכר, וכל זה כשהייתי במהלך חיפושים. יצא שבמשך השנה האחרונה, בה אני במקום העבודה הזה בצורה מורחבת יותר, הגדלתי ראש מאד, צמחו לי תחומי אחריות נוספים, ובקרוב יגדלו בעוד קצת השעות והאחריות. אמנם זה לא משרה מלאה, אלא עבודה אינטנסיבית של כשלושה-ארבעה ימים בשבוע, אך לי זה מתאים ככה. כל הזמן אמרתי לעצמי ולאחרים כמה אני מרוצה שזה קרה וכמה אני נהנית בעבודה, מלבד העובדה שעליי לנסוע כשעה לכל כיוון (לשמחתי אין כמעט פקקים בדרך). אבל בימים האחרונים ומאחר ואני כרגע בחופשה או לפחות בהילוך איטי עד ספטמבר התחלתי לחשוב שוב על הנושא: אחת, אני שונאת נסיעות, וזה ברור כבר מזמן. שתים, לא הרבה אחרי תחילת התפקיד, אולי חודש, או פחות, התחילו לי בעיות בריאות. כל הזמן ייחסתי אותן בין השאר למשבר רגשי שעבר עליי באותה תקופה שהיה קשור למערכת יחסים, לא קישרתי לעניין העבודה. בימים האחרונים אני מתחילה לחשוב: אני טיפוס די תחרותי ודורשת מעצמי המון, מושלמות, אפשר להגיד. לכן גם לעבוד יותר מארבעה ימים בשבוע זה הרבה מעבר לכוחותיי (וגם, יש דברים שחשוב לי להשקיע בהם זמן מלבד עבודה, כאמנית). בשנים שעבדתי מעט ולאט יכולתי להקשיב לגוף, לאכול בקביעות. פתאום מצאתי את עצמי אוכלת לחם לבן עם ממרח שוקולד בעבודה כי זה מה שהיה שם ולא היה לי זמן להכין לעצמי משהו מזין יותר , ואני בדרך כלל אחת שמאד חשוב לה לאכול נכון מזין ובריא, מאד מאמינה שאורח החיים המודרני במערבי הוא הרסני, אבל מוצאת את עצמי נשאבת אליו ופוגעת בעצמי. רק בימים האחרונים פתאום עלו לי חששות ופחדים לגבי הלחץ שיגיע בספטמבר. אני תוהה איך אוכל לנהל את העניינים בלי ליפול למלכודות של פגיה בעצמי, וכיצד אוכל לשרוד לאורך זמן בלי להיגמר. מה שלא ציינתי בנוסף הוא שמדובר במערכת, בלי קשר לאופיי האישי, שהיא מאד שואבת ותובענית ולא מתגמלת מהרבה בחינות וגם יש בה הרבה בעיות של פוליטיקה פנימית וכו', וככל שאני עולה בסולם האחריות, ככה גם עול יותר כבד נופל על הכתפיים הלא מאד רחבות שלי. חוץ מהדברים הרעים, יש שם גם המון הזדמנות לעסוק בתחום שאני אוהבת באוירה יחסית טובה מבחינות מסויימות יותר ממקומות מקבילים.
לא כל כך יודעת איך לפתוח... לאחר מספר שנים בהן עבדתי מעט או בעבודה קלה שהיתה סוג של "מנוחה", החלתי לפני כשנה להיכנס יותר ברצינות לעבודה, וכזו שגם תעניין אותי ותהלום את כישוריי. מפה לשם, יצא שבמקום בו עבדתי כ4-5 שעות שבועיות, מקום שמאד אהבתי, צמחו להן לפתע עוד שעות, עוד תעסוקה ועוד שכר, וכל זה כשהייתי במהלך חיפושים. יצא שבמשך השנה האחרונה, בה אני במקום העבודה הזה בצורה מורחבת יותר, הגדלתי ראש מאד, צמחו לי תחומי אחריות נוספים, ובקרוב יגדלו בעוד קצת השעות והאחריות. אמנם זה לא משרה מלאה, אלא עבודה אינטנסיבית של כשלושה-ארבעה ימים בשבוע, אך לי זה מתאים ככה. כל הזמן אמרתי לעצמי ולאחרים כמה אני מרוצה שזה קרה וכמה אני נהנית בעבודה, מלבד העובדה שעליי לנסוע כשעה לכל כיוון (לשמחתי אין כמעט פקקים בדרך). אבל בימים האחרונים ומאחר ואני כרגע בחופשה או לפחות בהילוך איטי עד ספטמבר התחלתי לחשוב שוב על הנושא: אחת, אני שונאת נסיעות, וזה ברור כבר מזמן. שתים, לא הרבה אחרי תחילת התפקיד, אולי חודש, או פחות, התחילו לי בעיות בריאות. כל הזמן ייחסתי אותן בין השאר למשבר רגשי שעבר עליי באותה תקופה שהיה קשור למערכת יחסים, לא קישרתי לעניין העבודה. בימים האחרונים אני מתחילה לחשוב: אני טיפוס די תחרותי ודורשת מעצמי המון, מושלמות, אפשר להגיד. לכן גם לעבוד יותר מארבעה ימים בשבוע זה הרבה מעבר לכוחותיי (וגם, יש דברים שחשוב לי להשקיע בהם זמן מלבד עבודה, כאמנית). בשנים שעבדתי מעט ולאט יכולתי להקשיב לגוף, לאכול בקביעות. פתאום מצאתי את עצמי אוכלת לחם לבן עם ממרח שוקולד בעבודה כי זה מה שהיה שם ולא היה לי זמן להכין לעצמי משהו מזין יותר , ואני בדרך כלל אחת שמאד חשוב לה לאכול נכון מזין ובריא, מאד מאמינה שאורח החיים המודרני במערבי הוא הרסני, אבל מוצאת את עצמי נשאבת אליו ופוגעת בעצמי. רק בימים האחרונים פתאום עלו לי חששות ופחדים לגבי הלחץ שיגיע בספטמבר. אני תוהה איך אוכל לנהל את העניינים בלי ליפול למלכודות של פגיה בעצמי, וכיצד אוכל לשרוד לאורך זמן בלי להיגמר. מה שלא ציינתי בנוסף הוא שמדובר במערכת, בלי קשר לאופיי האישי, שהיא מאד שואבת ותובענית ולא מתגמלת מהרבה בחינות וגם יש בה הרבה בעיות של פוליטיקה פנימית וכו', וככל שאני עולה בסולם האחריות, ככה גם עול יותר כבד נופל על הכתפיים הלא מאד רחבות שלי. חוץ מהדברים הרעים, יש שם גם המון הזדמנות לעסוק בתחום שאני אוהבת באוירה יחסית טובה מבחינות מסויימות יותר ממקומות מקבילים.