שלום לכולם

שלום לכולם

מקווה שזוכרים אותי
אחרי המון זמן של קריאה נחבאת אל הכלים כושר הביטוי שלי חוזר אלי... רציתי לשתף אתכם במין תחושה מוזרה שיש לי בימים האחרונים. אשמח לשמוע מה דעתכם; כידוע (או שלא..), לפני כחצי שנה, לאחר תקופה נוראה ואיומה עם בן זוגי, ארזתי את מטלטלי ועזבתי את הגבר שאהבתי בכל ליבי, את העיר שגרתי בה בארבע השנים האחרונות, את העבודה שלי ואת כל מה שאי פעם הכרתי, ידעתי ואהבתי בחיי - ועברתי לתל אביב, העיר שבה הכרתי שני אנשים בלבד באותה העת. היום, לאחר ארבעה וחצי חודשים בתל אביב, בהחלט אפשר להגיד שהתחלתי מחדש - יש לי דירה חדשה, לגמרי לבדי, עבודה חדשה שאני נהנית ממנה, חברים חדשים, אני יוצאת מדי פעם עם גברים. אבל - לאחר שתחושת האושר האדיר הזה, תחושת הניצחון וההצלחה, באה "נפילת מתח" מאוד רצינית. פתאום הבדידות מכה בי בעוצמה רבה. לא כיף לי יותר...
 

נירה63

New member
חבצלת יקרה ערב טוב לך.

אני חייבת לומר לך, כולי הערצה אליך איזה אומץ, כמה כוחות לקום ולעשות כאילו שינויים, ובין לבין כמו בכל דבר ישנן עליות וירידות וזה כל כך לגיטימי ובסדר, ותחושת הבדידות אולי זו תחעלה של תחושה ,רצון יכולת ליצור קשר חדש עם גבר חדש...חשבי על כך. כשאני מרגישה בדידות זה אומר לי ש...אני בשלה ליצור קשר חדש ,מסוגלת לחלוק את זמני עם גבר חדש. ואולי סתם תחושה שכזו...חשבי ברגעים קשים אילו על תחושת ההצלחה והנצחון שלך...מעטים היו מסוגלים לעשות הכל ביחד, כזה שינוי בהחלט נצחון אדיר שלך. שולחת לך חיבוק ענק .
 

kisslali

New member
שני צעדים קדימה ואחד אחורה

מן טנגו של החיים, וכן, זה צפוי, וכן, זה קורה לכולם, וכן את כנראה לא יוצאת דופן בכך.... זה טוב או רע? לא יכולה להגיד במשפט אחד למה, אולי כי העבר לא נעלם, הוא רק מושם בצד. כל עוד את בשיא המרץ לעשות אלף ואחד שינויים אפשר להתעלם ממנו, לחשוב לרגע שהוא היה ונשכח, והוא לא. הוא שם וחשיבותו תעלם לאט לאט. אל תתעצבי, קבלי את הרגעים הכבדים בפרופורציה ותמשיכי הלאה, את באמת אלופה אם עשית כ"כ הרבה בכ"כ מעט זמן ואני בטוחה שיקח עוד יומיים וחצי עד שתמצאי כתף נוחה להניח ראש עליה ולהזכר (בקושי) בימים ההם... חיבוק ללי
 
שלום בחזרה! חתיכת מהפך עשית../images/Emo41.gif

שימי איתור העוז על צוארך כי עכשיו את יודעת שיש לך כוח ראוי להערכה גדולה. בנית חיים חדשים זה חתיכת פרוייקט נפשי ועכשיו כשזה מתייצב "האבק יורד". זה אבק כוכבים. טוב, קצת התרוקנת מהמאמץ וגם התפנה לך קצת זמן. ההתרוקנות היא כמו תחושת נפילה. ההתפנות פותחת ספייס לבדידות. פשוט מאד. יודעת מה אני עושה? מזמינה חברה וצופה (בלי בושה) בסרט יומנה של בריגיט ג'ונס. הכי אני אוהבת את הפתיחה כשהיא עושה קריוקי בבית. זה סמל הבדידות בסרט וזה מצחיק אותי. והיתר - כמו שללי אמרה. הבדידות היא אור ירוק למוכנות לקשר. כבשת את העולם שלך ולא תצליחי לכבוש עולם של גבר? חה-חה-חה זה יגיע.
 
למעלה