שלום לכולם
מקווה שזוכרים אותי
אחרי המון זמן של קריאה נחבאת אל הכלים כושר הביטוי שלי חוזר אלי... רציתי לשתף אתכם במין תחושה מוזרה שיש לי בימים האחרונים. אשמח לשמוע מה דעתכם; כידוע (או שלא..), לפני כחצי שנה, לאחר תקופה נוראה ואיומה עם בן זוגי, ארזתי את מטלטלי ועזבתי את הגבר שאהבתי בכל ליבי, את העיר שגרתי בה בארבע השנים האחרונות, את העבודה שלי ואת כל מה שאי פעם הכרתי, ידעתי ואהבתי בחיי - ועברתי לתל אביב, העיר שבה הכרתי שני אנשים בלבד באותה העת. היום, לאחר ארבעה וחצי חודשים בתל אביב, בהחלט אפשר להגיד שהתחלתי מחדש - יש לי דירה חדשה, לגמרי לבדי, עבודה חדשה שאני נהנית ממנה, חברים חדשים, אני יוצאת מדי פעם עם גברים. אבל - לאחר שתחושת האושר האדיר הזה, תחושת הניצחון וההצלחה, באה "נפילת מתח" מאוד רצינית. פתאום הבדידות מכה בי בעוצמה רבה. לא כיף לי יותר...
מקווה שזוכרים אותי