שלום לכולם

[אני רפי]

שלום לכולם

אני קורא כבר הרבה זמן בפורום זה, אנחנו נשואים שנתיים אחרי 2 הפלות ובטיפולי פוריות לשנינו מאוד קשה ולאישתי הרבה יותר ממני, מאוד מאוד עצוב לה כמו שאתן מכירות ויודעות ,לא רוצה לפגוש חברים לא ללכת ללמוד לא להיות עם המשפחה כי כולן כולן נכנסות להריון סביבנו,ואני חושב בדיוק להיפך... דעו לכן שלמדתי מכן הרבה ודרככן הצלחתי להבין אותה יותר. אני לומד להעריץ אותה יותר ויותר מדי יום ויום על המאמצים האדירים שהיא עושה למעני על כך שהיא מנסה להתנהג רגיל בסביבה כי היא יודעת שזה מאוד חשוב לי. אני מעריך גם אתכן ודעו לכם באיזה שהוא שלב נצא כולנו המפורום הזה הכל רק עניין של זמן... שנמשיך להיות חזקים!!! אגב הצעתי לאישתי שתכנס לפורום אבל היא לא מוכנה אפילו לקרוא...

 

[שירן55]

ברוך בואך../images/Emo140.gif

אני מבינה את הרגשות שלך ושל אישתך. תקופת הטיפולים היא תקופה מאוד קשה וכרוכה בהמון מתחים נפשיים, פיזיים ...לא צריכה לספר לך. אני מבינה את אישתך שלא רוצה לעשות כלום ורק להסתגר בתוך הבועה הזו של טיפולים ובאמת צר לי שהיא לא רוצה להיות שותפה בפורום או כל דבר אחר, אך זה בסדר, היא צריכה לעבוד על עצמה , להתרגל לעניין ותאמין לי בלי לחץ היא תשתחרר מזה ותעסוק גם בדברים אחרים. אני גאה בך על התמיכה שלך בה, האהבה והתמיכה כל כך חשובים

..תמשיך כך אני בטוחה כמוך שמהר מאוד נצא מהפורום הזה כולנו

בהצלחה

 

[קוקיקית]

שלום רפי

נראה שאתה מאוד דואג לאשתך ומנסה להבין אותה. אני מניחה שגם לך לא קל בסיטואציה הזאת ומקווה שבאמת במהרה הדברים יסתדרו. האם אשתך מוותרת על לימודים ומפגש עם חברים ומשפחה בגלל הקושי? אם כן נשמע לי שהיא נמצאת במצוקה ויתכן שעזרה מקצועית (לשוחח עם מישהו כגון פסיכולוג/ית)תוכל לעזור לה ולהקל עליה? זה נשמע שהיא שוקעת ושוקעת והחיים שלה השתנו כך שלא מאפשרת לעצמה לעשות דברים כפי שעשתה בעבר. אם כן אני מציעה לך מכל הלב להציע לה ללכת לטיפול שיעזור לה להתמודד טוב יותר עם התקופה הקשה הזאת.

 

[אני רפי]

לא ידעתי עד כמה שההתכתבות הזו תומכת

עד לתשובות שקיבלתי מכן... אשתי הלכה לפסיכולוגית ששטתה לנו את הכסף ואני לא בטוח כמה היא עזרה לנו, שאלתי היא :האם זה נורמלי ,בריא וטוב לא להפגש עם חברים/ עם זוגות עם ילדים /משפחה עם ילדים או כדאי להכריח אותה ללכת. היא מתרחקת מכל חברה (גם חברות טובות ממש) עוד כשהיא מתחתנת מחשש שתכנס להריון, כבר שנה וחצי היא בוכה כמעט כל לילה (בעיקר בימים מסוימים בחודש) מה לעשות??? אני מאוד רוצה לשמוע את עצתכן ושוב תודה על התגובות

 

[Otisco 12]

הי רפי

זה בהחלט נורמלי לאור מה שאתם עוברים, אבל בהחלט לא בריא נפשית להתנתק מהסביבה אפילו שהיא מאד מכאיבה. לא חייבים ללכת לפסיכולוג/ית יקרה אני מאמינה שיש דרכים אחרות. אני בתחילת הדרך הלכתי לפסיכולוגית שהיתה שייכת לגוף שתימחר את הפגישות לפי המצב הכלכלי של המטופלות (מתוך אידיאלים סוציאליים). באותו הזמן הייתי בירושלים, אולי זה יתאים לכם? גם לקופות החולים יש הסדרים עם מטפלים/ות לפי דעתי, אבל יכול להיות שיש תור ארוך, אפשר לשאול את רופא/ת המישפחה, הוא/יא יכולים להפנות אני חושבת. ואני בטוחה שיש גם קבוצות תמיכה, אבל בזה אולי בנות אחרות יכולות להמליץ. הלוואי והיתה תרופת פלא, אבל לצערינו אין. גם לי היו ימים שלא רציתי לקום מהמיטה בבוקר, אבל חייבים להתמודד. תן לאישתך את הזמן שלה, ובסבלנות אולי תיגרום לה לרצות לחזור להסתכל על החיים עם חיוך. כל הכבוד לך שאתה תומך זה בעצם הדבר הכי חשוב. תישלח

עידוד מכולנו לאישתך.

 

[Otisco 12]

ברוך הבא ../images/Emo140.gif

איזה יופי שאתה כותב פה! זה מאד קשה שכולם מגדילים את המשפחה ואנחנו נישארים/ות מאחור, אבל חשוב לקחת את החיים ביידים ולא לחיות בצער יום יומי. ההתמודדות עם הסביבה מתסכלת מאד, כי באמת אף אחד לא מבין אותנו, ולפעמים לשתף אנשים שלא מבינים רק הופך את זה ליותר מתסכל. תמשיך לחבק את אישתך ולעודד אותה, וזה בטוח יעזור לה להרים את הראש. בן זוג חזק ותומך מאד מאד עוזר. אז מקווה שתשכנע את אישתך להיכנס לפורום (אפילו רק בשביל לקרוא) זה יכול קצת לעודד אותה. המון המון בהצלחה

 

[mayaya]

רפי אתה מקסים ../images/Emo142.gif

נפלא שיש בעל כזה אוהב ותומך, אולי ייקח לה קצת זמן להתרגל לעניין הפורום, אני מאמינה שאחרי שהיא תציץ מאחורי הגב שלך מספר פעמים מה כולנו כותבות, אולי יהיה סיכוי קלוש שהיא רק תשב לקרוא ותהיה פאסיבית. בכל מקרה חזק ואמץ ותמשיך להתנהג בצורה כזו אוהבת ומקסימה

 

[פּוֹנְג]

ברוך הבא ../images/Emo140.gif

אני חייבת לומר לך שאני מבינה את אשתך, גם לי לפעמים (בסדר, בסדר, לרוב) אין לי חשק לפגוש את כל אלו שנכנסות להריון מסביבי. אני חושבת שבמקום להעריץ (שזה לא רע

) את מה שהיא עושה למענך בנושא החברתי - תתפשרו, ופעם היא תלך למענך ופעם אתה לא תלך למענה. כי זה לא קל. מאד לא קל. ובכל אופן, למרות שהיא לא קוראת - ברוכה הבאה

ובהצלחה.

 

[בוליקי]

רפי היקר,

צריך לזכור שבדרך הזו אנחנו זוג (לפחות חלקנו), אבל כל אחד מאתנו חווה את הדברים בעצמו. לצערי, אני מכירה לא מעט זוגות שאבדו את הזוגיות בעקבות הטיפולים ובסוף נפרדו ונשארו בלי האהבה ובלי הילד שכל כך רצו. כדי להקל על כולם וליצור ת המשפחה המושלמת שאנחנו חולמים עליה, חשוב לשתף, להתייעץ, לתמוך ולהיתמך, לבכות ולצחוק ביחד. אמרת שאשתך הלכה לפסיכולוגית ששתתה לכם את הכסף. אולי אם תלכו לטיפול זוגי, יהיה לאשתך יותר קל. או אולי טיפול אלטרנטיבי נעים כמו רפלוקסולוגיה, דיקור סיני או שיאצו. הדכאון שאתה מתאר מוכר לכולנו (ומעניין לדעת איך בני הזוג שלנו היו מנסחים את ההתנהגות שלנו), אבל חשוב להשאר אם האצבע על הדופק שלא תלך לחלוטין לאיבוד. הכי חשוב - תשאר כזה תומך, אוהב, דואג וקשוב כמו שאפשר לראות שאתה. חיבוק גדול לשניכם

 

[שוגהבייב היחידה]

זה כ"כ חשוב../images/Emo9.gif

לעודד, לאהוב ולהעריך - אני יודעת שלי זה עושה טוב. אם בעלי לא היה כמו שהוא (מאוד דומה לגישה שלך) כנראה שהייתי מתפרקת תמשיך לתמוך ולאהוב ולהיות אופטימי, בשבילה ובשבילך. ממני, שוגה.

 

[s h i r a 3 0]

שלום רפי וברוך הבא

אני קוראת את ההודעה שלך וחושבת מה לומר. כל כך מכירה את הכוח של הטיפולים ששואבים לתוכם וגורם לנו לשכוח את כל מה שטוב בחיים שלנו ולעסוק רק בטיפול ובתוצאות שלו, ושום דבר אחר לא נראה חשוב. אני גם מבינה את הקושי של אשתך מול החברות, שאולי לא תמיד מבינות את מה שעובר עליה ולא תמיד אפשר להתחלק אתן, כי מאד מאד קשה להבין כשלא מכירים את הקשיים והכאב שקשורים בטיפולים. אמרת שפניתם לעזרה וזה היה יקר ולא יעיל. אבל יכול להיות שיש דרכים נוספות לעזרה. לפני הטיפול הראשון, כשראיתי כמה קשה לי, פניתי לקבוצת תמיכה דרך בית החולים שבו אני מטופלת. התכנסה קבוצה של בנות שנמצאות פחות או יותר באותו שלב בטיפולים וההכרות הזו נתנה לי המון ואני חושבת שגם לבנות האחרות היא נתנה המון כוחות. גם נשארו לי חברות טובות, שמסוגלות להבין מה עובר עלי ולתת כתף כשצריך. יכול להיות שהיה נכון לפנות לקבוצה כזו, כשמספר הפגישות אינו גדול, אך ההיכרות שיכולה לצמוח מתוכה יכולה לעזור גם בהמשך, לאו דווקא כטיפול מתמשך, אלא כחברות וכהתמודדות משותפת. ועוד דבר קטן. לפעמים, למרות הקושי, טוב לעשות הפסקה בטיפולים ולתת לגוף ולנוח ולנפש להפתח בחזרה אל כל מה שיכול לתת קצת שמחה. לפעמים אפילו חודשיים של הפסקה יכולים לעשות הבדל. מקווה שתצטרפו אלינו לפורום לשהות קצרה בלבד, שתסתיים במהרה בבשורות טובות, שירה.

 

[טאיה1]

../images/Emo141.gif איזה בעל מקסים אתה

אישתך ברת מזל. אתה מוזמן להמשיך לבקר כאן עבורך ולהעביר לה את המידע (אם היא מעונינת) עד שיגיע הזמן לצאת מהפורום, כמו שאתה כותב, כל הכבוד לך על האופטימיות והדאגה לאישתך.

 

[מלח של פלפל]

ברוך הבאה ../images/Emo24.gif

אני מכיר את מה שאתה עובר וגם אני עברת את אותם תהליכים עם פילפלת שלי

. בכל מקרה אני מאחל לכם המון הצלחה ומעבר מהר לפורום שכן "הריון אחרי..."

 

[רוית ב]

רפי כלהכבוד../images/Emo47.gif (צומפי איפה אתה???

קודם כל מרגש לראות שיש אותך בינינו ומוכן כל כך לשמוע ולעזור לאשתך. הלוואי על כולנו בעלול כזה. לגבי זה שהיא לא מוכנה לקרוא אפילו אין מה ללחוץ עליה כי היא מרגישה שזה מלחיץ אותה מן הסתם כל מה שאת היכול לעשות זה לספר לך שאתה כן בפנים ומה אתה חווה ומרגיש ולקבל דרכינו כוח והבנה כי מה שאתם עוברים כזוג מאוד מאוד קשה אבל בעיקר הקושי הוא של האישה היאאאאא זו שעוברת את הטיפולים ואתה רק חווה את ה"זפטות" של ההורמונים והכאבים הפיזיים והנפשיים (וכמובן נותן תרומה חשובה בכוס הפלסטיק האלמותית שזה חשוב אבל ..המממ לא כואב כמו זריקות בבטן.) תישאר עמנו תשאל כל מה שאתה רוצה ותתייעץ זה רק יעשה לכם טוב יישר כוח. רוית וכמובן בהצלחה בטיפולים!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!

 

[נועם@בת]

ברוך הבא לסירה שלנו../images/Emo45.gif

הדלת השניה משמאל מובילה לפורום הריון, אל תהסס להשתמש בה

. לצערנו זה מוכר וידוע הרצון הזה לא לראות הריוניות. לרוב זה מונע מאיתנו להגיע לשמחות, לחברים ואפילו למפגשים משפחתיים. אבל נראה לי שאשתך לקחה את זה קצת רחוק מידי. לא ללכת ללימודים זה כבר משהו שפוגע בתפקוד. גם בכי מידי פעם היה מנת חלקנו, רק שאם זה קורה כל לילה, אני חוששת שזה מעיד על מצוקה קשה. אני מבינה שפסיכולוגית לא עזרה. כדאי לחפש בכל זאת עזרה אצל מי שמומחה במצוקה מסוג כזה. ישנם קבוצות תמיכה לנשים בטיפולי פוריות. למעלה בלוחות (בשורה הכחולה בראש העמוד) תמצא כמה המלצות. טוב לראות גבר נוסף חותר איתנו. שבת שלום נועם

 

[ל א ו]

איזה בעלללל../images/Emo99.gif

אצלי הוא לא מסתכל בכלל בפורום, כל פעם שרואה אותי במחשב הוא אומר, עוד פעם את מרכלת? בקיצור מאוד חשוב שתהיה שם בשבילה, תחבק אותה ותחזיק לה את היד. ניראה שאין צורך להגיד לך את זה אז פשוט תמשיך להיות כמו שאתה. שיהיה לכם בהצלחה!

 

[דיבשונית]

תמסור לאישתך

שהיא ממש לא לבד, והאמת שגם אתה לא! אתמול בעלי ניער אותי מהמיטה כי יכולתי לבלות בה את כל היום. ואם אשתך רוצה לראות לכמה בנות זה קשה וממש לא הולך, שרק תציץ ברשימת המשתתפות!

 

[סנונית 1]

ברוך הבא ../images/Emo140.gif

מאחלת לך שהות קצרה כאן ומעבר לפורום העגול. אני מציעה שתספר שוב לאישתך על הפורום כמה הוא הוא עוזר ותומך ואולי יחד תשבו לקרוא ואפילו תכנסו לצט שם אנחנו מתאספים נשים וגברים ומדברים לא רק על פוריות אלא בעיקר על דברים אחרים ויש כאן חבורה נהדרת ואם היא לא מעוניינת תכנס בעצמך תשתף ותשתתף. אבל העיקר שיהיה קצר. בהצלחה.

 

[I N K A]

ברוך הבא../images/Emo140.gif

אתה נשמע אחלה בעל ואני מקווה שאישתך החמודה יודעת מה יש לה בבית אישתך נשמעת לי במצב נפשי לא טוב בכלל, והייתי דואגת קודם כל למצבה הנפשי ואחר כך לטיפולי פיריון, שכן במצב כזה יקשה עליה מאוד להיקלט ולהרות. יש פסיכולוגים בקופות החולים שהם טובים לא פחות מפסיכולוגים ששותים לך את הכסף סתם, יש עמותות תמיכה ועוד ועוד. נשמע שהיא ממש מפסיקה לתפקד, ואסור לך להזניח אותה כרגע! קשה לה לקבל תמיכה ולשתף אחרים במה שעובר עליה אולי. היא מתקשה להתמודד עם המצב כרגע, וזה מובן. ברגע שהיא תיפתח לנושא, יהיה לה קל יותר והיא תהיה אופטימית יותר ותכנס להריון מהר יותר. תשלח לה חיבוק מפה ונשמח לראות אותה בינינו וגם אותך כמובן שיהיה המון המון בהצלחה