שלום לכולם!

[•נצח•]

שלום לכולם!

קוראים לי נצח (כן, שם מיוחד ואני בת 14 וחצי. נולדתי בארצות הברית ועליתי לארץ בכיתה ג' עם משפחתי. המעבר היה חלק ובכלל לא רציני. בגלל סיבות אלו ואחרות, לאחר שנים של מריבות, ההורים שלי התגרשו (לפני 5חודשים). הגירושים הכניסו את המשפחה למשבר. כולם מדוכאים ובעיקר אני .. שלא מצליחה לקחת את עצמי בידיים. עשיתי כל מני דברים ועכשיו אני בטיפול, ואמא נורא דואגת לי .. אבל משום מה אני מרגישה כאילו אני מעמיסה עליה נורא! אפילו עכשיו, כשאני יושבת בבית חולה עם חום אני מרגישה כאילו אני יותר מדי מאמץ בשבילה :/ אני אוהבת אותה והיא הבהירה לי לא פעם אחת שאני לא לוחצת עליה בכלום אל עדיין, זה לא עוזר.. בכל מקרה רציתי לשפוך את הלב. תגיבו אם בא לכם נצח

 

[flowers girl]

היי לך נצח../images/Emo70.gif

אני לא חושבת שאת צריכה להרגיש מעמסה על אמא שלך, בסך הכל- היא רוצה לעזור לך. אם את עדיין מרגישה מעמסה, אני מציעה שברגע שתחלימי תעזרי הרבה לאמא שלך בעבודות הבית, תדברי איתה שיחות אישיות ועמוקות ובעצם.. תתחברי איתה יותר. אני מבטיחה לך שלאט לאט לא תרגישי מעמסה עליה. אם את מרגישה ממש רע לגביך ולגביה, בואי אליה מדי פעם, תני לה חיבוק ונשיקה ותזכירי לה שאת אוהבת אותה ומודה על כל מה שהיא עושה בשבילך.

 

[BiGuy3000]

היי נצח...

קודם כל, גם ההורים שלי התגרשו לא מזמן, ונכון, זה עצוב לתקופה מסויימת, אבל אפילו אני, שהכי פחות רציתי שהמשפחה תתפרק בצורה כזאת, מצאתי את הנקודות אור- אבא שלי עבר לכוכב יאיר, ויש לו שם בית פרטי, עם כלב, ויש לו שם ה-כ-ל

ואני מאוד נהנה לבוא אליו, ולצאת איתו לכלמיני מקומות, ואותו דבר עם אמא שלי, לפעמים... אז נכון, תמיד יש ותמיד יהיו את הקטעים הכואבים שבפירוק, אבל ההורים ישארו הורים, ואם להגיד את האמת, אני בקשרים ה-ר-ב-ה יותר טובים עם אבא שלי משהייתי אז... אבל פחות מעם אמא שלי, אבל אני מעדיף שזה יהיה כך, מפני שהוא יותר מדבר אליי ממנה...

בכל מקרה, את צריכה להירגע, ותמיד לחשוב על זה שאת לא מעמסה, ושזה תפקידה של אימך, ושהיא, ואף אחת אחרת, צריכה לטפל בך, כל עוד היא בסביבה... אם היא הבהירה לך שאת לא מעמסה, אז זה מראה שאין לה בעיות גדולות איתך, ושהיא מסתדרת טוב. היא תעשה הכל בשביל שיהיה לך טוב, וצריך להשלים עם זה. אגב, יש לך שם יפה

ו

 

[BiGuy3000]

אה, ועוד דבר...

אל תילחצי מהגירושין, לפי מה שכתבת- הבנתי שאבא שלך הוא זה שעזב, כמו ברוב המקרים, ולכן, אל תדאגי, ייקח לו קצת זמן להשתקם, לאבא שלי לקח שנה, וזה היה קשה, אבל בסוף הוא התגבר, ועכשיו יש לו חיים הרבה יותר יפים. אז לא לדאוג.

 

[n u l i t]

../images/Emo24.gifיש לך יופי של ראייה

על הדברים..

 

[BiGuy3000]

חחח, תודה../images/Emo70.gif../images/Emo9.gif../images/Emo24.gif../images/Emo13.gif

 

[n u l i t]

שלום, נצח ../images/Emo39.gif

זה נפלא שיש לך קשר מיוחד עם אמך. ועוד יותר נפלא זה שאמך רגישה לצרכים והתחושות שלך ויש לה היכולת לדבר איתך בחופשיות... מבלי להיכנס למה עשית ולמה עשית את זה..

חשבת פעם שאולי אמך בדיוק עכשיו מרגישה מאוד בודדה? וזה שאת שם- זה חשוב מאוד לאמא שלך !! את מעסיקה אותה, נמצאת לידה ואיתה...זה לוודאי גורם לאמך להרגיש פחות לבד...

אל תחשבי על זה כעניין של "מאמץ"- את לא נטל !! להפך, זה שאמך סובבת סביבך הרבה- יכול לתרום לה ולהפחית מהרגשת הבדידות האישית שלה.. הרי יש לה בת נפלאה שיכולה לתמוך בה (גם כחברה!) את מרגישה מדוכאת..אבל את מאוד דואגת ואכפת לך מאמך--

הדבר הכי טוב שאת יכולה לעשות זה לקחת את עצמך בידיים-למענה.