שלום לכולם

amiryh

New member
שלום לכולם

רציתי להציג את עצמי: שמי עמיר , בן 26 , סוכרתי מגיל 10 וחצי . כיום אני לומד שנה שלישית כלכלה וניהול , וניתן להגיד שעשיתי את כל המסלול הרגיל של תיכון-צבא-לימודים וכו' . יכול להיות שיש פה אנשים שמכירים אותי מהקייטנה שהדרכתי לאחרונה בשכבה של כיתות ט' באילת . בכל מקרה , רציתי להציע להורי המתוקים פה הצעה : אני מעוניין לארגן מפגש בין הורים לילדים/מתבגרים סוכרתיים לבין מספר סוכרתיים ותיקים בני 20 פלוס שהדריכו בקייטנה או שיש להם ניסיון רב בשילוב בין הסוכרת לחיים האישיים (בי"ס , צבא , אוניברסיטה , ובחיי החברה) . אני מנוי ובטוח שפגישה כזו יכולה לשפוך אור על הדרך הנכונה להיות הורה לסוכרתי מצד אחד ולמתבגר רגיל מהצד השני. אני פונה ומציע להורים סוכרתיים להשתתף בפגישה ולפנות באופן חד פעמי זמן במועד שיקבע . כיון שאני בקשרים טובים עם האגודה , במידה ותהיה הענות , אנסה לארגן את הפגישה במשרדי האגודה וכן מנחה לפגישה שיהיה איש מקצוע מהאגודה . אני זורק את הכפפה ומחכה לתגובתכם , באימייל או בפורום . בברכת יום טוב עמיר נ.ב: אני מעוניין לתעד את הפגישה (כמובן בלי לציין שמות) , לעיתון האגודה , על מנת שהורים שנבצר מהם להגיע יוכלו להתרשם. אנא הקדישו זמן לחשיבות הנושא והגיבו. כמו כן , רציתי לציין כי במידה ויש סוכרתיים חדשים או ותיקים שמעונינים להשתתף בסדנאות בשילוב מומחים והרצאות בתחום התזונה , המנעות מסיבוכים , מיניות וסוכרת , משאבות , ופעילות גופנית , מוזמנים לפנות לאגודה ולהרשם . אני הייתי בסדנה כזו ולמדתי לא מעט . עוד פרטים ניתן לפנות אלי .
 

kipodkipod

New member
לא כדאי שאני אבוא...../images/Emo8.gif

דבר הראשון אני רק בן 18... ולא נראה לי שיש לי נסיון מספיק עם סכרת... וגם אני לא מהתומכים בהתנדבות לצה"ל. (לא כדאי שאני אהרוס ילדים טובים...)
 

amiryh

New member
טוב...

ההודעה היתה מופנית להורים של סוכרתיים ולא לסוכרתיים עצמם . המטרה היא להפגיש הורים עם שניים-שלושה סוכרתיים בוגרים שכבר נבחרו, כדי שיוכלו לקבל קצת ניסיון דרך אותם סוכרתיים במצבים שונים ובתקופות שונות של החיים . דרך אגב , גם אני הייתי בהתחלה נגד להתנדב כי חשבתי על עצמי כעוד פקיד . אז מנסיון , אם אתה באמת רוצה להתגייס ולעשות משהו מעניין , אתה תוכל .זה הכל תלוי בך. אם אתה פציפיסט , זה כבר משהו אחר...
 

kiticat

New member
אני בתהליכי התנדבות

וזה מעצבן אותי לשמוע את זה. מה גם, שבתור מתנדב, יש לך עדיפות על שאר המלשב"ים הצעירים. ודע לך- שאם בכל זאת אתה מקבל להיות פקיד, אתה עדין יכול למצות את התפקיד. כמו בתיאטרון- אין תפקידים קטנים- יש אנשים קטנים. ואני לא נכנסת לדיון מעבר לזה.
 

kiticat

New member
כל אחד והדיעה שלו

נכון. אני מקבלת את זה שיש דעות אחרות. גם אני פעם חשבתי במובן של "אם אני כבר הולכת להיות מזכירה, אז למה לי ללכת?" היום זה השתנה. היום זה "אני חלק מכולם, חלק מהכלל, וכמו כולם- גם אני את שלי אתרום. אם הצבא יחליט למצות כשרונותי או לא- זה כבר בעיה שלו". ואגב, אם כבר מזכירות או מגישת קפה, יש אנשים שעוסקים בזה כל החיים והם נהנים מהחיים שלהם. אם אני אהיה מגישת קפה, אז אני אהיה מגישת הקפה הכי טובה שיש. ככה זה.
 

kiticat

New member
אני מקווה

שאת ההנאה שלך אתה לא מוצא בהגשת קפה, העניין בההנאה הוא הידיעה שאתה כן הייתי מוכן לתרום בדרך יותר פרודיקטיבית.
 

kipodkipod

New member
אני לא אהנה מזה...

בשבילי לעסוק בכזה תפקיד יהיה סבל... אבל ממש סבל.
 

portland

New member
אז אני לא מבין....

למה הצבא לא יכול להגיד לך מראש מה התפקיד שלך או מה הם יכולים להציע לך וזהו ככה כל אחד ידע אם הוא רוצה להתנדב או לא
 

kiticat

New member
האמת היא

שבניגוד אל מתגייס רגיל, מתנדבים מקבלים 99 אחוז את ההעדפה הראשונה שלהם. ומקסימום- מסיבות טכניות, את ההעדפה השנייה. ובכל מקרה, אם בסוף לא מקבלים מה שרוצים- פשוט אומרים לא תודה ועוזבים. הם לא יכולים להגיד לך כלום.
 

amiryh

New member
טוב 2...

קודם בקשר לסדנאות: האגודה פונה לאוכלוסיה הסוכרתית מסוג 1 , ולכן אינה מקיימת סדנאות או כל נגיעה לסוכרת מסוג 2 . אני יכול להציע במקרה זה את אגודת "איל" שפונה לשני סוגי הסוכרת או את קופת החולים שלך. בקשר לצבא: אני סיימתי את הלימודים במחשבה שאני לא אתגייס והתחלתי ישר ללמוד במכינה בבר אילן על מנת לשפר בגרויות . במהלך השנה נוכחתי לדעת שמצד אחד הייתי זקוק להפסקה מהלימודים כדי להוציא ציונים מקסימליים , ולא קיבלתי אותה , ומצד שני כל החברים שלי היו בצבא ולא ראיתי אותם הרבה וכשכבר ראיתי , הם היו מדברים על הצבא ומשאירים אותי דיי בחוץ . סיימתי את הלימודים במכינה אמנם ובציונים דיי טובים , אפילו שהייתי כבר חסר כוח נפשי ללמוד . ואז החלטתי להתגייס . התחלתי בתור פקיד בתא דירוגי שכר שכל מה שנתנו לו היה לקפל ניירות וזה היה רע . לאט לאט השתלטתי על העסק והפכתי לדומיננטי ואחרי כמה חודשים עשיתי בדיוק מה שהקצינה שלי עשתה ונקראתי מש"ק דירוגי שכר . בבוא היום כשהקצינה שלי עזבה מילאתי את מקומה עד סמוך למועד השחרור שלי וחפפתי את הקצינה הבאה . תוך כדי זה עסקתי בפרוייקטים שקשורים לדירוגי מחקר ,השתתפתי בישיבות על רמות פעילות וכן עזרתי למחשב חלק גדול מהתא . ואני רק דוגמא קטנה לחברה סוכרתיים שעושים הרבה הרבה יותר ממני בצבא ומגיעים לקצונה ולתפקידים הרבה יותר מאתגרים שקשורים אף להדרכות שטח . מה שאני רוצה לומר בשורה התחתונה הוא שנקודת ההתחלה היא קשה , אבל משמה זה רק-רק תלוי בך וביכולת שלך להשפיע על השטח מסביבך ועל הצבא בכלל . אני הדרכתי קייטנה וראיתי שבכל סוכרתי יש ניצוץ מיוחד , מעבר לבחור/ה רגיל/ה . אני מאמין (ובלי ציניות) שבעזרת אותו כוח רצון שאתם מפעילים ביום יום כדי לשרוד בחיים ולהסתגל לסביבה עם הסוכרת נעורים , אתם מסוגלים לשנות גם את הסביבה שבה תהיו בצבא וללמד אותם שהסוכרתיים הם חברה מיוחדים ומוצלחים שיכולים לעשות הרבה מעבר לכל דבר. בהצלחה , וסליחה על הקיטשיות (אם הייתה) , כי התכוונתי לכל מילה . עמיר
 
עמיר - ברוך הבא למעוננו ../images/Emo140.gif

שלום עמיר ואני שמחה מאוד שהגעת לכאן !!! בעיקרון רוב חברי הפורום אם לא כולם
הם סוכרתיים ולא הורים לסוכרתיים ולכן הסדנא אינה מתאימה כאן - אבל אכן מאוד נחוצה בפורום השכן
אני מקווה שתשאר פה ותתרום לנו מהניסיון והידע שלך וברשותך העלה את הסוגיה שעלתה שם פה ונראה איך יגיבו החברה הצעירים
שוש
 
למעלה