שלום לכולם
שבוע קשה עובר על כולנו. הכי קשה שיכול להיות. מאיונת, אני כל-כך איתך שאין לך מושג, ועם זאת, קשה לי כל-כך. בנות, אותכן אני מעריכה יותר ממה שאתן מתארות לעצמכן, כי אני ממעטת לכתוב את זה (ואולי זו הפעם הראשונה). ובנים, לכם אין לי מה לומר חוץ מתודה. אתם פה. כל כך פה. וכמובן שהערכתי נתונה גם לכם. מה שקורה השבוע למאיה בכלל, רק מקדים לי את המאוחר. התחושות הנוראיות האלה. אני תמיד אופטימית, למרות כל מה שעברתי בחיים. אבל התחושות של מאיה, התיאורים הנוראיים של מאיה לגבי הלוויה. אלוהים. היום לא ירד גשם. ואני ברוב טיפשותי הייתי בטוחה שתמיד יורד גשם בלוויה. בעיקר בלוויות של צעירים. שאלוהים בוכים איתנו. הגשם הזה. הדמעות האינסופיות. מטחי הכבוד האלה שרק מבלבלים אותך. כל אחד בוכה עם עצמו. וכולם חושבים את אותו הדבר..הוא נשאר פה?? הוא נשאר ואנחנו הולכים הביתה?? איך זה יכול להיות?? משהו פה לא הוגן. משהו פה לא בסדר.
שבוע קשה עובר על כולנו. הכי קשה שיכול להיות. מאיונת, אני כל-כך איתך שאין לך מושג, ועם זאת, קשה לי כל-כך. בנות, אותכן אני מעריכה יותר ממה שאתן מתארות לעצמכן, כי אני ממעטת לכתוב את זה (ואולי זו הפעם הראשונה). ובנים, לכם אין לי מה לומר חוץ מתודה. אתם פה. כל כך פה. וכמובן שהערכתי נתונה גם לכם. מה שקורה השבוע למאיה בכלל, רק מקדים לי את המאוחר. התחושות הנוראיות האלה. אני תמיד אופטימית, למרות כל מה שעברתי בחיים. אבל התחושות של מאיה, התיאורים הנוראיים של מאיה לגבי הלוויה. אלוהים. היום לא ירד גשם. ואני ברוב טיפשותי הייתי בטוחה שתמיד יורד גשם בלוויה. בעיקר בלוויות של צעירים. שאלוהים בוכים איתנו. הגשם הזה. הדמעות האינסופיות. מטחי הכבוד האלה שרק מבלבלים אותך. כל אחד בוכה עם עצמו. וכולם חושבים את אותו הדבר..הוא נשאר פה?? הוא נשאר ואנחנו הולכים הביתה?? איך זה יכול להיות?? משהו פה לא הוגן. משהו פה לא בסדר.