שלום לכולם

mariana

New member
שלום לכולם

כבר מזמן אני עוקבת אחרי הפורום ואוכל לומר שאני מכירה פה כל אחד ואחד לפי הסיפורים. (קצת ארוך) אני במצב של משבר. אני ובן זוגי החלטנו להיתחתן עוד 5 חודשים, יצאנו 3 שנים. אנחנו בני 21+ אבל עם ההורים שלו זה לא כל כך מסתדר, לא שהם לא אוהבים אותי דווקא ההפך. המצב הוא כזה אנחנו אחרי החתונה מתכוונים לגור אצלו בבית על מנת לחסוך כסף לדירה משלנו (נחיה אצלהם בערך שנה) אבל יש בעיה שנורא מציקה לי, אני באה מבית מאוד מאוד סטרילי מבחינת הנקיון וכולם קשורים מאוד אליי, יהיה לי קשה לעזוב את המשפחה שלי, כולם שמים יד על מנת לעזור יש לי אחות בת 18 שמאוד עוזרת לי מכל הבחינות. אצלהם הדבר קצת שונה. הבית שלהם תמיד הפוך, כשאני מגיע אליהם לא נעים לי להיות שם, אז ישר עולים לחדר שלו. לימדתי את הבחור שלי לסדר את החדר שלו ולנקות אותו לפחות פעם בשבוע, הוא עומד בזה יפה מאוד כבר מעל שנתיים, אבל איך שאני יוצאת מהחדר באלי לבכות. יש לו אחיות שלא עושות כלום, השאירו הכל על אימא ולאמא לא תמיד יש זמן, אז ככה שאין ארוחות חמות בשולחן כל אחד אוכל איפה שרוצה. אני יודעת שאני לוחקת סיכון בכל זה, כי אני כשאני אחיה שם אני אתרום את מה שאני יכולה, אבל אני לא רוצה להגיע מעבודה ולהתחלי לנקות ולבשל להם, כי אם אני לא אעשה אני ארגיש חרא עם עצמי. הם פרימיטיבים מבחינת ליבוש, הם תמיד היו מוצאים מה להעיר לבן זוגי על צורת ליבוש שלי, למרות שהוא שם פס עליהם והוא לא מתייחס, אבל זה מגיע לאוזניים שלי. יש מצב להשכיר בית, אבל מאוד עצוב לי שהכסף הזה ילך להשכרה מאשר לחסוך לבית שלי. וגם ההורים שלו עושים פרצוף בגלל שהוא בן יחיד ויש להם וילה וכל הקומה שם למעלה שלו והם רוצים לעזור לנו מבחינה כלכלתי שניחיה אצלהם, אם לא ניקח את העזרה הם נעלבים. אני אין לי כבר כיוון אחר לפנות אליו. מה אני עושה? בבקשה עזרה מכם
 

mariana

New member
קפיץ קפוץ

 
ממוש, ברוכה הבאה

ובשביל לקבל תשובות רצניות צריך לקרוא ולהבין. זה ארוך מאוד תני צ'אנס וכולנו כאן נענה לך. תחזיקי מעמד.
 
מניסיון

חמתי בכתה לי בדמעות שאני כמו בת שלה.ונשבעה לי שיהיה לי טוב.שנגור שם עד שנקנה דירה. מרחמנות הסכמתי. עכשיו אחרי חמש שנות נשואים בעלי אומר לי שטעות חייו היתה שגרנו אצל משפחתו. מרוב שהוא יודע שסבלתי ומה שהם עשו לי. בשום אופן לא לגור שם. את עושה את טעות . זכרי מה שאני אומרת.
 

mariana

New member
סופיה אני מצדיקה אותך

גם חבר שלי אומר לי שנקנה דירה עם כל הקשיים, אבל אני לא מוכנה להיכנס לקשיים כאלה בגיל הזה, ביקשתי ממנו שנדחה את החתונה הוא לא מסכים, הוא אומר שהוא חיכה המון זמן לזה והוא לא ינפץ את זה עכשיו. מצד שני אני רוצה להיות איתו והכל. הוא טוען שהוא יתן לי יד בהכל אני מאמינה לו, אני רוצה שהוא ידע לבד שאצל הוריו לא טוב, לא בגלל שאני אמרתי אלה בגלל שהוא יעבור את זה על בשרו. תודה לך על התגובה וסיגליהיא אני מחכה תודה לכם
 

omizu

New member
ברוכה הבאה

חמודה נתת לרלי תשובה כל כך יפה ונכונה (שלי לקח כל כך הרבה שנים ליישם את זה.....) ולמה את מוכנה לגור במקום שלא יזרום לך טוב את מוכנה לסכן את היחסים בשביל כסף?! את צעירה הוא צעיר יש עוד הרבה שנים לעבוד ולחיות אז יקח קצת יותר זמן אז מה?! עדיף הזמן הזה מהמשקעים שאתם עלולים לצבור את לא תרגישי 100% הוא ירגיש באמצע יש מקרים שזה מצליח ואם תבחרו לחיות שם אני מאחלת לך שאתם תהיו מאלו אבל נראה לי שעליך להבין שזהו, אתם בונים חיים יחד וזה לא קשור לצבירת רכוש, זה כבר נושא אחר.........
 

mariana

New member
אומיזו לא כל כך הבנתי

את התגובה שלך. זמן למה? לקחת זמן לחתונה? או משהו אחר? אני לא כל כך הבנתי מצטערת, הוא רוצה לחסוך כסף בשנה הזאת. יש לנו את הבסיס ללדירה אבל חסר השנה הזאת לחסוך עוד קצת כסף ואז לחפש דירה, כדי להבין מה יש לנו ביד אחרי החתונה ואז בינתיים לחיות אצל הוריו ואם לא טוב הוא הבטיח לי לעזוב ישר יום אחרי. אבל אני לא כל כך מאמינה לו, ואני לא יודעת למה
 

שש שבע

New member
אל תאמיני לו

היה לאחותי סיפור כזה,קנו דירה והשכירו אותה כי היה צריך סכום כסף להשלים. והוא משך אותה עוד ועוד, פעם בסיפור שהשוכרים רוצים להאריך "רק בחצי שנה" ופעם באחר , 4 שנים גרה עם הוריו, היתה העבד של אמא שלו, והתיחסו אליה כמו שפחה, אחרי 4 שנים התגרשה, עזבה לו הכל ויצאה מעבדות לחרות.
 

mariana

New member
אני מאוד מקווה שהסוף שלי

אחר מזה של אחותך. יש גבול לכל תעלול. לא יהיה לי טוב באותו יום אני הולכת ולא משנה לאיפה. אני בן אדם שאוהבת שקט נפשי, המיועד מאוד מושפע ממני, זה עדיין סביב עיניין של חיסכון ואני לא מתכוונת להיות שיפחה של אף אחד, זה גבול ששמים לפני שניכנסים הבית. מזלי שהם לא חולי נקיון, אם האוכל שהם אכלו ישאר על השולחן כמה ימים זה בכיף ישאר שם, כמובן זה פאדיחה בשביל עצמם
 

omizu

New member
ברוכה הבאה

חמודה נתת לרלי תשובה כל כך יפה ונכונה (שלי לקח כל כך הרבה שנים ליישם את זה.....) ולמה את מוכנה לגור במקום שלא יזרום לך טוב את מוכנה לסכן את היחסים בשביל כסף?! את צעירה הוא צעיר יש עוד הרבה שנים לעבוד ולחיות אז יקח קצת יותר זמן אז מה?! עדיף הזמן הזה מהמשקעים שאתם עלולים לצבור את לא תרגישי 100% הוא ירגיש באמצע יש מקרים שזה מצליח ואם תבחרו לחיות שם אני מאחלת לך שאתם תהיו מאלו אבל נראה לי שעליך להבין שזהו, אתם בונים חיים יחד וזה לא קשור לצבירת רכוש, זה כבר נושא אחר.........
 

שש שבע

New member
למרין -

לא! לא! לא! לא לגור בבית הוריו, כל הכסף שתחסכי מזה, ויותר, תצטרכי אחר כך להוציא על פסיכולוג או יועץ נישואין, או שניהם ביחד, או אפילו לעו"ד שיטפל בגירושים שלכם. טפו! לדעתי זה דיני נפשות, ובדיני נפשות מחמירים, הבנת את זה? תשכרו דירה רחוק מהם, תנקי לו תבשלי לו, תריבי איתו, תתפייסי איתו, אבל לבד, את לא צריכה קהל, ובטח לא בשנה הראשונה שלכם לנישואין.
 

mariana

New member
היי שש שבע

אני מעדיפה כר לקנות בית בכסף שאני אבזבז לשכירות. הגעתי איתו להחלטה שאם יום אחד לא יהיה לי טוב אני לוקחת את הרגליים ועוזבת. אני בחורה מאוד פשרנית ולא אוהבת ריבים ומצד שני אני גם לא רוצה ישר לפסול דברים, כמו שהמיועד אומר אולי באמת יהיה לי טוב שם. נראה, תמיד יהיה אפשר לקום וללכת ולשכור דירה. אני צודקת???
 

שש שבע

New member
לא, את לא צודקת

יש דברים שגם אם מדברים ומחליטים עליהם, ברוח טובה, כשהם מגיעים לידי ביצוע, זה כבר לא ברוח טובה, ויש כעסים וריבים, ולא כל כך אפשר לקים את ההסכם, אז כבר תהיי גם נשואה, והדברים יהיו יותר קשים. תשמעי לי, אני בעסק של כלות וחתנים כבר 15 שנה, וחתונות התפוצצו על הרבה פחות מזה. לכי תשכרי דירה, או תקחי הלוואה נוספת ותקני דירה, או תקני דירה יותר קטנה, ותגורי בה לעת עתה, תתפשרי על הדירה,או על מיקום, ולא על לגור איתם, את תסבלי, תאכלי הרבה קש, והלואי ואתבדה. ואחר כך כל החיים עוד יזכירו לך את זה שאכלת שנה על חשבונם, גם אם את האוכל תקני בכספך הפרטי.
 

שש שבע

New member
ובמקרה הזה

שכירות זה לא בזבוז, אלא השקעה לטווח ארוך בחיים שלך.
 

mariana

New member
שש שבע

הם ממש שונים ממה שאת מספרת. אני לא רוצה לחיות שם בגלל דבר אחד שאין שם סדר ונקיון וכל אחד דואג לתחת שלו שם. אני לא אכפת לי לבוא ולדאוג לתחת שלי. תראי אצלי בבית מי שמגיע ראשון הוא מכין אוכל לכל המשפחה ותמיד הבית נקי ומבריק, כייף לי להיכנס לבית שהוא מסודר אצל המיועד זה אחרת אמא שלו עובדת 24 שעות אני באמת אוהבת אותה ומרחמת עליה ויש לה בנות שלא עושות כלום ומזל שהן עוזבות לפניי, אז ככה שכל הבית הגדול תמיד יהיה ריק, וגם שאין אף פעם ארוחות על השולחן. אבא שלו חוזר מאוד עייף מעבודה בסביבות 8 מעבודה ומאוד מאכז לראות שאין מה לאכול, אני מבינה אותו, הוא לא מעיר שום הערה הוא יודע שאשתו עסוקה ואין מי שיכין אז אפילו אם יהיה איזה קוטג' הוא יוכל. אבל אני רואה את הדברים בצורה אחרת, ואז אני חושבת שאחרי שאני יהיה שם אני אצטרך לעשות הכל וזה לא מתאים לי כי אחרת אני אכין כל יום. המיועד אומר שאני לא חייבת להכין לאף אחד שהעיקר הפינה שלנו תיהיה נקיה ואם יש לך זמן ואת לא עייפה אז תכיני משהו לאכול או שהוא יכין תלוי מי יבוא ראשון מעבודה השאלה שלי היית איך לומדים להיות אדישים ולא להיתייחס לבית ולנקיון שלה. בתור כלה אני אתרום את חלקי באופן מזערי והכל בפרופורציות נכונות. אני מקווה שאת מבינה אותי עכשיו יותר טוב
 

שש שבע

New member
אני דוקא רואה את הצד שלך

אלא שאני רואה את כל התמונה, וחבל שאת לא. בית כזה שמתנהל כמו שאת מתארת מלמד כמה דברים , אחד שכל אחד זאב בודד, ההתחשבות שם באחרים לא משהו, בקיצור, אני לא נסה להחליט עבורך, אני בעצתי עומדת, את תחליטי מה שאת חושבת, רק שלדעתי אם תחליטי לגור שם, תצטרכי הרבה הרבה איחולים לדרך, והלואי ואתבדה.
 
מרינה יקרה

אני מצדיקה את שש שבע למרות שכשאני גרתי אצל חמותי במשך שנתיים!!!!! נהניתי מכל רגע והיה לי קשה לעזוב, לראיה היינו באים בכל סוף שבוע לישון אצלם עם הילדה אבל לפי התיאור שלך את משפחת המיועד, לא נראה לי שתהני שם מכל רגע וזה רק עלול לחבל לכם ביחסים בשנה הראשונה לנישואים כדאי להיות לבד כדי להכיר את הטוב ואת הרע שיש בבן הזוג ללא "גלגל חמישי" בכל מקרה ברוכה הבאה ו
 

mariana

New member
תודה לכם על העידוד

כל המצב הזה נורא מלחיץ אותי. אין בעיה לאריאל(המיועד) לצאת לחיות בשכירות או לקנות בית הבעיה שאני פחדנית ואני מפחדת לקחת סיכונים כאלה גדולים. ופנינה שמי מרין
כנראה שעד שאני לא אחיה שם אני לא אבין מה באמת קורה פה, בינתיים תודה לכם על העצות והחמימות כאן, זה נורא מפרגן ועוזר.
 

jesenia

New member
לא!

מסכימה עם 6 7. וכבר אמרו חכמים ממני שעדיף לגור **ברחוב** מאשר לגור עם ההורים, והכסף של השכירות זה לא בזבוז - זה המחיר! תחשבי על זה ככה: מה קשה לך יותר, בזבוז הכסף או פגיעה בקשר שלכם? גם בח"לי חשב שמה הבעיה, ויש לנו קומה שלמה לעצמנו (אפילו מטבח!), אבל למזלי לא הייתי צריכה להסביר יותר מידי והגאון שלי קלט. זה חוסר התחשבות מוחלט בקשר, ואל תתני לפשרנות שבך להשתלט עליך (כמובן לא להכנס לריבים מיותרים - פשוט להסביר בהגיון ובנועם).
 
למעלה