שלום לכולם
כבר מזמן אני עוקבת אחרי הפורום ואוכל לומר שאני מכירה פה כל אחד ואחד לפי הסיפורים. (קצת ארוך) אני במצב של משבר. אני ובן זוגי החלטנו להיתחתן עוד 5 חודשים, יצאנו 3 שנים. אנחנו בני 21+ אבל עם ההורים שלו זה לא כל כך מסתדר, לא שהם לא אוהבים אותי דווקא ההפך. המצב הוא כזה אנחנו אחרי החתונה מתכוונים לגור אצלו בבית על מנת לחסוך כסף לדירה משלנו (נחיה אצלהם בערך שנה) אבל יש בעיה שנורא מציקה לי, אני באה מבית מאוד מאוד סטרילי מבחינת הנקיון וכולם קשורים מאוד אליי, יהיה לי קשה לעזוב את המשפחה שלי, כולם שמים יד על מנת לעזור יש לי אחות בת 18 שמאוד עוזרת לי מכל הבחינות. אצלהם הדבר קצת שונה. הבית שלהם תמיד הפוך, כשאני מגיע אליהם לא נעים לי להיות שם, אז ישר עולים לחדר שלו. לימדתי את הבחור שלי לסדר את החדר שלו ולנקות אותו לפחות פעם בשבוע, הוא עומד בזה יפה מאוד כבר מעל שנתיים, אבל איך שאני יוצאת מהחדר באלי לבכות. יש לו אחיות שלא עושות כלום, השאירו הכל על אימא ולאמא לא תמיד יש זמן, אז ככה שאין ארוחות חמות בשולחן כל אחד אוכל איפה שרוצה. אני יודעת שאני לוחקת סיכון בכל זה, כי אני כשאני אחיה שם אני אתרום את מה שאני יכולה, אבל אני לא רוצה להגיע מעבודה ולהתחלי לנקות ולבשל להם, כי אם אני לא אעשה אני ארגיש חרא עם עצמי. הם פרימיטיבים מבחינת ליבוש, הם תמיד היו מוצאים מה להעיר לבן זוגי על צורת ליבוש שלי, למרות שהוא שם פס עליהם והוא לא מתייחס, אבל זה מגיע לאוזניים שלי. יש מצב להשכיר בית, אבל מאוד עצוב לי שהכסף הזה ילך להשכרה מאשר לחסוך לבית שלי. וגם ההורים שלו עושים פרצוף בגלל שהוא בן יחיד ויש להם וילה וכל הקומה שם למעלה שלו והם רוצים לעזור לנו מבחינה כלכלתי שניחיה אצלהם, אם לא ניקח את העזרה הם נעלבים. אני אין לי כבר כיוון אחר לפנות אליו. מה אני עושה? בבקשה עזרה מכם
כבר מזמן אני עוקבת אחרי הפורום ואוכל לומר שאני מכירה פה כל אחד ואחד לפי הסיפורים. (קצת ארוך) אני במצב של משבר. אני ובן זוגי החלטנו להיתחתן עוד 5 חודשים, יצאנו 3 שנים. אנחנו בני 21+ אבל עם ההורים שלו זה לא כל כך מסתדר, לא שהם לא אוהבים אותי דווקא ההפך. המצב הוא כזה אנחנו אחרי החתונה מתכוונים לגור אצלו בבית על מנת לחסוך כסף לדירה משלנו (נחיה אצלהם בערך שנה) אבל יש בעיה שנורא מציקה לי, אני באה מבית מאוד מאוד סטרילי מבחינת הנקיון וכולם קשורים מאוד אליי, יהיה לי קשה לעזוב את המשפחה שלי, כולם שמים יד על מנת לעזור יש לי אחות בת 18 שמאוד עוזרת לי מכל הבחינות. אצלהם הדבר קצת שונה. הבית שלהם תמיד הפוך, כשאני מגיע אליהם לא נעים לי להיות שם, אז ישר עולים לחדר שלו. לימדתי את הבחור שלי לסדר את החדר שלו ולנקות אותו לפחות פעם בשבוע, הוא עומד בזה יפה מאוד כבר מעל שנתיים, אבל איך שאני יוצאת מהחדר באלי לבכות. יש לו אחיות שלא עושות כלום, השאירו הכל על אימא ולאמא לא תמיד יש זמן, אז ככה שאין ארוחות חמות בשולחן כל אחד אוכל איפה שרוצה. אני יודעת שאני לוחקת סיכון בכל זה, כי אני כשאני אחיה שם אני אתרום את מה שאני יכולה, אבל אני לא רוצה להגיע מעבודה ולהתחלי לנקות ולבשל להם, כי אם אני לא אעשה אני ארגיש חרא עם עצמי. הם פרימיטיבים מבחינת ליבוש, הם תמיד היו מוצאים מה להעיר לבן זוגי על צורת ליבוש שלי, למרות שהוא שם פס עליהם והוא לא מתייחס, אבל זה מגיע לאוזניים שלי. יש מצב להשכיר בית, אבל מאוד עצוב לי שהכסף הזה ילך להשכרה מאשר לחסוך לבית שלי. וגם ההורים שלו עושים פרצוף בגלל שהוא בן יחיד ויש להם וילה וכל הקומה שם למעלה שלו והם רוצים לעזור לנו מבחינה כלכלתי שניחיה אצלהם, אם לא ניקח את העזרה הם נעלבים. אני אין לי כבר כיוון אחר לפנות אליו. מה אני עושה? בבקשה עזרה מכם