סקובי דובי
New member
שלום לכולם
זו הפעם הראשונה שאני קוראת את הפורום הזה והרגשתי שהוא קרוב לליבי. קראתי את "השופט בן זונה" - אני כלכך מזדהה עם זה. אני כל כך ביקורתית כלפי עצמי שזה כל כך מסרס. הרצון שלי להיות טובה כל כך מעייף אותי ולעיתים חוסם אותי להרבה דברים. זה גורם לי לחוסר ביטחון, להתמהמהות בחיפוש עבודה - כי אם אמצא תפקיד טוב זה ילחיץ אותי שמא לא אהיה טובה מספיק ואז לר ירצו אותי. אני כל כך ביקורתית שזה הורג אותי מבפנים. אני ביקורתית גם כלפי סביבתי הקרובה באמת. כאילו שכל דבר שאני עושה לא מספיק טוב או לאמספיק שווה. תמיד לשאוף לטוב יותר, שאוכל לקבל את עצמי. זה לופ כזה של מעגל קסמים שעושה לי רע. אני בת 30, נרפאת מפצעי מערכת יחסים שהייתה מאוד חשובה לי אך לא עלתה יפה, בשלבים של חיפוש דירה משלי ומציאת עבודה. עזבתי לא מזמן מקום עבודה שהעבודה עצמה עשתה לי טוב אך המקום היה מלא באנרגיות שליליות, בוסית ביקורתית שמסתכלת רק על חצי הכוס הריקה וזה עשה לי ממש לא טוב. החלטתי לעזוב ולחפש מקום אחר. ופתאום אני מרגישה תקועה. אני רוצה לקום בבוקר ולהיות יותר רגועה, להיות בעלת שקט נפשי, לקבל את עצמי, לאהוב את עצמי באמת ולא כל הזמן לשאוף ליותר או להגיד לעצמי "את צריכה כך ואת צריכה אחרת"... לא הכרתי אף בחור משמעותי במשך השנה האחרונה גם כי הייתי עסוקה בלהתאבל על המערכת שהסתיימה וגם כי הרגשתי שאין לי כוחות להכיר או כי לא הכרתי מישהו שבאמת מוצא חן בעיני. עכשיו אני רוצה כוחות להכיר, למצוא דירה ולמצוא עבודה - שבכולם ארגיש שטוב לי. שלא אתחרט אח"כ ושלא אבקר את עצמי שהייתי יכולה טוב יותר. חוץ מזה אני בחורה חכמה מאוד, יש לי המון חברים, אני נראית טוב - רוצה רק אושר ורכות פנימית. זהו. אני
זו הפעם הראשונה שאני קוראת את הפורום הזה והרגשתי שהוא קרוב לליבי. קראתי את "השופט בן זונה" - אני כלכך מזדהה עם זה. אני כל כך ביקורתית כלפי עצמי שזה כל כך מסרס. הרצון שלי להיות טובה כל כך מעייף אותי ולעיתים חוסם אותי להרבה דברים. זה גורם לי לחוסר ביטחון, להתמהמהות בחיפוש עבודה - כי אם אמצא תפקיד טוב זה ילחיץ אותי שמא לא אהיה טובה מספיק ואז לר ירצו אותי. אני כל כך ביקורתית שזה הורג אותי מבפנים. אני ביקורתית גם כלפי סביבתי הקרובה באמת. כאילו שכל דבר שאני עושה לא מספיק טוב או לאמספיק שווה. תמיד לשאוף לטוב יותר, שאוכל לקבל את עצמי. זה לופ כזה של מעגל קסמים שעושה לי רע. אני בת 30, נרפאת מפצעי מערכת יחסים שהייתה מאוד חשובה לי אך לא עלתה יפה, בשלבים של חיפוש דירה משלי ומציאת עבודה. עזבתי לא מזמן מקום עבודה שהעבודה עצמה עשתה לי טוב אך המקום היה מלא באנרגיות שליליות, בוסית ביקורתית שמסתכלת רק על חצי הכוס הריקה וזה עשה לי ממש לא טוב. החלטתי לעזוב ולחפש מקום אחר. ופתאום אני מרגישה תקועה. אני רוצה לקום בבוקר ולהיות יותר רגועה, להיות בעלת שקט נפשי, לקבל את עצמי, לאהוב את עצמי באמת ולא כל הזמן לשאוף ליותר או להגיד לעצמי "את צריכה כך ואת צריכה אחרת"... לא הכרתי אף בחור משמעותי במשך השנה האחרונה גם כי הייתי עסוקה בלהתאבל על המערכת שהסתיימה וגם כי הרגשתי שאין לי כוחות להכיר או כי לא הכרתי מישהו שבאמת מוצא חן בעיני. עכשיו אני רוצה כוחות להכיר, למצוא דירה ולמצוא עבודה - שבכולם ארגיש שטוב לי. שלא אתחרט אח"כ ושלא אבקר את עצמי שהייתי יכולה טוב יותר. חוץ מזה אני בחורה חכמה מאוד, יש לי המון חברים, אני נראית טוב - רוצה רק אושר ורכות פנימית. זהו. אני