2הנסיכה הקסומה
New member
שלום לכולם
היי לכולם ממש במקרה נפלתי על הפורום הזה והחלטתי להוציא פה משהו שיושב לי על הלב המון זמן ואולי מישהו יגיד לי אם אני נורמלית או שמה שחשבתי פעם השריטה הפך להיות השבר הסורי אפריקאי. אני בת 21, סטודנטית לסוג מסוים של רפואה, הדרכתי בתנועת נוער,הדרכתי במד"א ועשיתי דיי הרבה אבל זה לא מנה כרגע. היה לי חבר במשך שלוש שנים אהבתי אותו מאד , ושנאתי אותו, הוא לימד אותי לשנוא ולא להאמין באנשים.הוא לימד אותי מה זה חוסר אמינות. הייתי שלו נתתי מכל הלב והוא הפסיק להעריך את זה. אהבתי אותו כמו שרק ילדה בת 17 יכולה לאהוב . זה נגמר בבום גדול מסיבות גזעניות.ואז אחרי שלושה חודשים לבד בניתי את עצמי מחדש בצורה יותר חזקה עם יותר חומות אבל זה לא משנה כל כך מאז בשנתיים האחרונות אני ברדיפה אחרי ה חבר כולם אומרים לי זה יבוא זה יבוא... את עדיין ילדה,וסביבי כל החברות שלי מתחתנותהיו לי עוד חברים מאז ובכל המערכות יחסים רצתי יותר מדי מהר, ישר רציתי שתהיה אהבה.שיחקתי אותה קשוחה בהתחלה עד שיידעתי שהם איתי ואז ניפתחתי וכשניפתחתי הייתי נבהלת נסגרת והורסת את הקשר. את המשפט איך זה שלך אין חבר שמעתי כל כך הרבה פעמים עד שהרדיפה אחרי זה נהיית אובססיבית זה היה יכול להיות שתי יציאות בערב רק כדי "להספיק" כדי לנסות כדי לראות אולי הוא ואולי הוא ובסוף לא להאמין אבל נשארתי לבד בתקופה האחרונה עבדתי על עצמי המון כדי להירגע, כדי להבין זה יבוא כשזה יבוא, ופתאום אני רואה את שלושת החברים שלי מתחתנים ופשוט נבהלתי לא הבנתי מה לא בסדר איתי אני הרי מוצלחת יותר מכולם(סליחה על החוסר צניעות) איך זה שאני לבד?
היי לכולם ממש במקרה נפלתי על הפורום הזה והחלטתי להוציא פה משהו שיושב לי על הלב המון זמן ואולי מישהו יגיד לי אם אני נורמלית או שמה שחשבתי פעם השריטה הפך להיות השבר הסורי אפריקאי. אני בת 21, סטודנטית לסוג מסוים של רפואה, הדרכתי בתנועת נוער,הדרכתי במד"א ועשיתי דיי הרבה אבל זה לא מנה כרגע. היה לי חבר במשך שלוש שנים אהבתי אותו מאד , ושנאתי אותו, הוא לימד אותי לשנוא ולא להאמין באנשים.הוא לימד אותי מה זה חוסר אמינות. הייתי שלו נתתי מכל הלב והוא הפסיק להעריך את זה. אהבתי אותו כמו שרק ילדה בת 17 יכולה לאהוב . זה נגמר בבום גדול מסיבות גזעניות.ואז אחרי שלושה חודשים לבד בניתי את עצמי מחדש בצורה יותר חזקה עם יותר חומות אבל זה לא משנה כל כך מאז בשנתיים האחרונות אני ברדיפה אחרי ה חבר כולם אומרים לי זה יבוא זה יבוא... את עדיין ילדה,וסביבי כל החברות שלי מתחתנותהיו לי עוד חברים מאז ובכל המערכות יחסים רצתי יותר מדי מהר, ישר רציתי שתהיה אהבה.שיחקתי אותה קשוחה בהתחלה עד שיידעתי שהם איתי ואז ניפתחתי וכשניפתחתי הייתי נבהלת נסגרת והורסת את הקשר. את המשפט איך זה שלך אין חבר שמעתי כל כך הרבה פעמים עד שהרדיפה אחרי זה נהיית אובססיבית זה היה יכול להיות שתי יציאות בערב רק כדי "להספיק" כדי לנסות כדי לראות אולי הוא ואולי הוא ובסוף לא להאמין אבל נשארתי לבד בתקופה האחרונה עבדתי על עצמי המון כדי להירגע, כדי להבין זה יבוא כשזה יבוא, ופתאום אני רואה את שלושת החברים שלי מתחתנים ופשוט נבהלתי לא הבנתי מה לא בסדר איתי אני הרי מוצלחת יותר מכולם(סליחה על החוסר צניעות) איך זה שאני לבד?