שלום לכולם
- פותח הנושא נחמה
- פורסם בתאריך
שאלת איך זה עובד? אז ככה בערך!
כתבנית זוטרה בבנק ישראל: 14 אלף שקל נתונים שהעביר האוצר לבית הדין הארצי לעבודה מראים: כדאי להיות עובד בבנק ישראל. סגן מנהל מחלקה בבנק מרוויח יותר מאשר ראש הממשלה, עובד זוטר מרוויח יותר מרופא מתחיל. ויש גם הטבות: "דמי ייצוג" באלפי שקלים, ו"מענק התייעלות" – שעולה למדינה כ-20 מיליון שקל בשנה. בנק ישראל נמנע מלהגיב גד ליאור ראשי בנק ישראל מרבים להתריע ממצב שבו ייפרצו הסכמי השכר במשק. אולם מסתבר שדווקא אצלם חגיגת השכר נמשכת: בזמן שרוב השכירים בארץ נאלצים לספוג קיצוצים בשכרם, נהנים עובדי בנק ישראל מתוספות שכר והטבות שלהן לא זוכה אף מגזר אחר במשק. מנתונים שהגיעו ל"ידיעות אחרונות" – ושאת רובם הגיש משרד האוצר, במסמך נדיר בחריפותו, לבית הדין הארצי לעבודה בירושלים (במסגרת הדיון בסכסוך העבודה בבנק ישראל, ראה בהמשך) – מצטיירת תמונה מפתיעה על המתרחש בבנק ישראל. כך, למשל, עובדים זוטרים (חלקם חדשים) מקבלים שכר של 12 אלף ואף 15 אלף שקל ברוטו לחודש. בין העובדים הללו ניתן למנות כתבניות (המשתכרות 14 אלף שקל) מזכירות וסטודנטים לכלכלה. לשם השוואה, רופא מתחיל מרוויח (אחרי תורנויות) כ-12 אלף שקל בחודש – 2,000 שקל פחות מכתבנית בבנק ישראל. רופא מומחה מרוויח, עם התוספות לשכר הבסיס, מעט יותר מאותה כתבנית: כ-16 אלף שקל. על פי משרד האוצר, עשרות בכירים בבנק משתכרים יותר מ-60 אלף שקל בחודש. כך, למשל, סגן מנהל מחלקה בבנק מרוויח יותר מנגיד הבנק עצמו (33 אלף שקל), מראש הממשלה (37 אלף שקל), ומנשיא המדינה (43 אלף שקל). בזמן שהשכירים במשק סובלים משחיקה בשכרם, עלה השנה שכר עובדי הבנק המרכזי באחוזים רבים (בהתאם לדרגתו של כל עובד ועובד). בנוסף, קיימים במשרד האוצר נתונים על ההטבות הנוספות והרבות שמקבלים עובדי הבנק, ובהן תנאים שהוענקו לעובדים שטרם היו זכאים להם. בין השאר, מדובר על שעות נוספות גלובאליות לעובדים בכירים (עד 9,000 שקל בחודש), תוספת ל"ארוחות צהרים" (כ-700 שקל בחודש), ו"דמי ייצוג" שמגיעים לאלפי שקלים בשנה, הניתנים גם למי שכלל אינו מייצג את הבנק. אולם ההטבה שבגללה פרץ סכסוך העבודה בבנק ישראל היא "מענק התייעלות", המשולם ל-750 עובדי הבנק המרכזי. המענק נולד ב-1987, לאחר שהעובדים הסכימו בתמורה לצמצם את מספר עובדי הבנק ב-200 איש. ב-1993 הורה הממונה על השכר באוצר להפסיק ולשלמו בשל היותו בלתי חוקי. הבנק התעלם מההוראה והמענק עדיין משולם, בארבעה חלקים לאורך השנה. "מענק ההתייעלות" מוקפא סכסוך העבודה פרץ לאחר שהממונה על השכר באוצר, יובל רכלבסקי, הורה לבנק ישראל לחדול מתשלום "מענק התייעלות". במסגרת סכסוך העבודה בבנק ביקשו העובדים וההסתדרות לערער בפני ביה"ד הארצי לעבודה על החלטת ביה"ד האזורי לעבודה למנוע לפי שעה את תשלום "מענק ההתייעלות" - עד לבירור הסוגיה. מנגד, הגיש כאמרו משרד האוצר לביה"ד הארצי מסמך ארוך המפרט את תנאי השכר של עובדי הבנק. על פי המסמך שהכין האוצר, בדרגות הגבוהות מגיע המענק השנתי ליותר מ-80 אלף שקל בשנה (יותר מ-6,600 שקל בחודש). בדרגות הביניים התשלום השנתי מסתכם בכ-40 אלף שקל (כ-3,300 שקל בחודש), והעובדים הזוטרים נהנים ממענק של כ-16 אלף שקל בשנה. ל"ידיעות אחרונות" נודע כי "מענק ההתייעלות" עולה לקופת המדינה 20 מיליון שקל בשנה. מענק ההתייעלות היה אמור להיות משולם היום, אך הוקפא בהוראת בית הדין הארצי לעבודה. דרישת משרד האוצר להפסיק את תשלום המענק תידון בימים הקרובים בבית הדין האזורי לעבודה בירושלים. בנק ישראל נמנע מלהגיב על נתוני האוצר, בשל העובדה שהעניין נתון בדיון משפטי. להלן עיקרי המסמך שהגיש משרד האוצר לביה"ד הארצי לעבודה: * "המבקשים (עובדי בנק ישראל) טוענים, כי החלטת הממונה על השכר לתת את ההוראה הזמנית (שלא לשלם מענק התייעלות עד לבירור העניין – ג.ל.) היא צעד כוחני חד-צדדי. אך הכוחנות האמיתית בפרשה זו ננקטה על-ידי בנק ישראל, בכך שהם כפו על קופת הציבור במשך שנים תשלומים בסכומי עתק לעובדי הבנק, וזאת עם כריתת הסכמים לתשלום מענק התייעלות בלא אישור כדין". בהמשך נטען, כי עובדי בנק ישראל "הפרו את חובתם לנהוג בתום לב". * "הניסיון לטעון כי ישנה דחיפות מיוחדת לבירור הבקשה מהווה חוסר ניקיון כפיים ושימוש לרעה בהליכי משפט, כמו גם עזות מצח… עצם הגשת הבקשה מהווה ניסיון כוחני, חוסר תום-לב, לחתור תחת ההליך הסטטוטורי". * "העמדות המוצגות בשאלת נחיצותו של אישור לחוק, לתשלום מענק ההתייעלות, ובשאלת קיומו של אישור כזה, הן עמדות חמורות ביותר, הנוגדות את כל המצופה מגוף ציבורי ועל אחת כמה וכמה כשמדובר בבנק המרכזי" שתפקידיו מיוחדים ועניינם בהשגת יעדים כלכליים לאומים". * "למרבה הצער, בעניין זה לא ניתן יהיה להמנע מקיום בדיקה, במסגרת המתאימה, שמא נגיעתם האישית של הגורמים הרלוונטיים בבנק ישראל שיבשה את שיקול הדעת שהיה צריך להיות מופעל בקביעת עמדת הבנק, בשאלת חוקיותו של התשלום בנידון". * "הממונה על השכר יטען כי טענת המבקשים נגועה בחוסר ניקיון כפיים המצדיק דחייתה על הסף ללא שמיעתה לגופה". * "במצב הדברים שבו הבנק שילם את המענק ללא אישור הממונה על השכר, עולה מראית עין חמורה ביותר, לפיה הגורמים בבנק הקובעים את ה´הצדקה´ לתשלום המענק וגובהו נהנים, הם עצמם, ממנו וזאת ללא כל פיקוח או בקרה". בסוף השבוע דחה בית-הדין הארצי לעבודה את בקשת העובדים לערער בפניו על החלטת בית-הדין האזורי. חלק מכתבה בווינט........ *************************** איך עובד מה?????????? את בפורום......כולם כותבים.......... זה לא עובד לבד..... אתם עובדים, אני עובדת........ רק בממשלה לא עובדים.........הבנת נחמה???? ובוקר טוב..
כתבנית זוטרה בבנק ישראל: 14 אלף שקל נתונים שהעביר האוצר לבית הדין הארצי לעבודה מראים: כדאי להיות עובד בבנק ישראל. סגן מנהל מחלקה בבנק מרוויח יותר מאשר ראש הממשלה, עובד זוטר מרוויח יותר מרופא מתחיל. ויש גם הטבות: "דמי ייצוג" באלפי שקלים, ו"מענק התייעלות" – שעולה למדינה כ-20 מיליון שקל בשנה. בנק ישראל נמנע מלהגיב גד ליאור ראשי בנק ישראל מרבים להתריע ממצב שבו ייפרצו הסכמי השכר במשק. אולם מסתבר שדווקא אצלם חגיגת השכר נמשכת: בזמן שרוב השכירים בארץ נאלצים לספוג קיצוצים בשכרם, נהנים עובדי בנק ישראל מתוספות שכר והטבות שלהן לא זוכה אף מגזר אחר במשק. מנתונים שהגיעו ל"ידיעות אחרונות" – ושאת רובם הגיש משרד האוצר, במסמך נדיר בחריפותו, לבית הדין הארצי לעבודה בירושלים (במסגרת הדיון בסכסוך העבודה בבנק ישראל, ראה בהמשך) – מצטיירת תמונה מפתיעה על המתרחש בבנק ישראל. כך, למשל, עובדים זוטרים (חלקם חדשים) מקבלים שכר של 12 אלף ואף 15 אלף שקל ברוטו לחודש. בין העובדים הללו ניתן למנות כתבניות (המשתכרות 14 אלף שקל) מזכירות וסטודנטים לכלכלה. לשם השוואה, רופא מתחיל מרוויח (אחרי תורנויות) כ-12 אלף שקל בחודש – 2,000 שקל פחות מכתבנית בבנק ישראל. רופא מומחה מרוויח, עם התוספות לשכר הבסיס, מעט יותר מאותה כתבנית: כ-16 אלף שקל. על פי משרד האוצר, עשרות בכירים בבנק משתכרים יותר מ-60 אלף שקל בחודש. כך, למשל, סגן מנהל מחלקה בבנק מרוויח יותר מנגיד הבנק עצמו (33 אלף שקל), מראש הממשלה (37 אלף שקל), ומנשיא המדינה (43 אלף שקל). בזמן שהשכירים במשק סובלים משחיקה בשכרם, עלה השנה שכר עובדי הבנק המרכזי באחוזים רבים (בהתאם לדרגתו של כל עובד ועובד). בנוסף, קיימים במשרד האוצר נתונים על ההטבות הנוספות והרבות שמקבלים עובדי הבנק, ובהן תנאים שהוענקו לעובדים שטרם היו זכאים להם. בין השאר, מדובר על שעות נוספות גלובאליות לעובדים בכירים (עד 9,000 שקל בחודש), תוספת ל"ארוחות צהרים" (כ-700 שקל בחודש), ו"דמי ייצוג" שמגיעים לאלפי שקלים בשנה, הניתנים גם למי שכלל אינו מייצג את הבנק. אולם ההטבה שבגללה פרץ סכסוך העבודה בבנק ישראל היא "מענק התייעלות", המשולם ל-750 עובדי הבנק המרכזי. המענק נולד ב-1987, לאחר שהעובדים הסכימו בתמורה לצמצם את מספר עובדי הבנק ב-200 איש. ב-1993 הורה הממונה על השכר באוצר להפסיק ולשלמו בשל היותו בלתי חוקי. הבנק התעלם מההוראה והמענק עדיין משולם, בארבעה חלקים לאורך השנה. "מענק ההתייעלות" מוקפא סכסוך העבודה פרץ לאחר שהממונה על השכר באוצר, יובל רכלבסקי, הורה לבנק ישראל לחדול מתשלום "מענק התייעלות". במסגרת סכסוך העבודה בבנק ביקשו העובדים וההסתדרות לערער בפני ביה"ד הארצי לעבודה על החלטת ביה"ד האזורי לעבודה למנוע לפי שעה את תשלום "מענק ההתייעלות" - עד לבירור הסוגיה. מנגד, הגיש כאמרו משרד האוצר לביה"ד הארצי מסמך ארוך המפרט את תנאי השכר של עובדי הבנק. על פי המסמך שהכין האוצר, בדרגות הגבוהות מגיע המענק השנתי ליותר מ-80 אלף שקל בשנה (יותר מ-6,600 שקל בחודש). בדרגות הביניים התשלום השנתי מסתכם בכ-40 אלף שקל (כ-3,300 שקל בחודש), והעובדים הזוטרים נהנים ממענק של כ-16 אלף שקל בשנה. ל"ידיעות אחרונות" נודע כי "מענק ההתייעלות" עולה לקופת המדינה 20 מיליון שקל בשנה. מענק ההתייעלות היה אמור להיות משולם היום, אך הוקפא בהוראת בית הדין הארצי לעבודה. דרישת משרד האוצר להפסיק את תשלום המענק תידון בימים הקרובים בבית הדין האזורי לעבודה בירושלים. בנק ישראל נמנע מלהגיב על נתוני האוצר, בשל העובדה שהעניין נתון בדיון משפטי. להלן עיקרי המסמך שהגיש משרד האוצר לביה"ד הארצי לעבודה: * "המבקשים (עובדי בנק ישראל) טוענים, כי החלטת הממונה על השכר לתת את ההוראה הזמנית (שלא לשלם מענק התייעלות עד לבירור העניין – ג.ל.) היא צעד כוחני חד-צדדי. אך הכוחנות האמיתית בפרשה זו ננקטה על-ידי בנק ישראל, בכך שהם כפו על קופת הציבור במשך שנים תשלומים בסכומי עתק לעובדי הבנק, וזאת עם כריתת הסכמים לתשלום מענק התייעלות בלא אישור כדין". בהמשך נטען, כי עובדי בנק ישראל "הפרו את חובתם לנהוג בתום לב". * "הניסיון לטעון כי ישנה דחיפות מיוחדת לבירור הבקשה מהווה חוסר ניקיון כפיים ושימוש לרעה בהליכי משפט, כמו גם עזות מצח… עצם הגשת הבקשה מהווה ניסיון כוחני, חוסר תום-לב, לחתור תחת ההליך הסטטוטורי". * "העמדות המוצגות בשאלת נחיצותו של אישור לחוק, לתשלום מענק ההתייעלות, ובשאלת קיומו של אישור כזה, הן עמדות חמורות ביותר, הנוגדות את כל המצופה מגוף ציבורי ועל אחת כמה וכמה כשמדובר בבנק המרכזי" שתפקידיו מיוחדים ועניינם בהשגת יעדים כלכליים לאומים". * "למרבה הצער, בעניין זה לא ניתן יהיה להמנע מקיום בדיקה, במסגרת המתאימה, שמא נגיעתם האישית של הגורמים הרלוונטיים בבנק ישראל שיבשה את שיקול הדעת שהיה צריך להיות מופעל בקביעת עמדת הבנק, בשאלת חוקיותו של התשלום בנידון". * "הממונה על השכר יטען כי טענת המבקשים נגועה בחוסר ניקיון כפיים המצדיק דחייתה על הסף ללא שמיעתה לגופה". * "במצב הדברים שבו הבנק שילם את המענק ללא אישור הממונה על השכר, עולה מראית עין חמורה ביותר, לפיה הגורמים בבנק הקובעים את ה´הצדקה´ לתשלום המענק וגובהו נהנים, הם עצמם, ממנו וזאת ללא כל פיקוח או בקרה". בסוף השבוע דחה בית-הדין הארצי לעבודה את בקשת העובדים לערער בפניו על החלטת בית-הדין האזורי. חלק מכתבה בווינט........ *************************** איך עובד מה?????????? את בפורום......כולם כותבים.......... זה לא עובד לבד..... אתם עובדים, אני עובדת........ רק בממשלה לא עובדים.........הבנת נחמה???? ובוקר טוב..
נותנים לחתול לשמור על.....
האנרכיה בביתנו שולטת מכבר . כיסוי עלה התאנה בדמות הבעיה הבטחונית ימשיך להוליך שולל . מצפים למצויינות בחינוך ומשלמים שכר רעב . מצפים לשיבה טובה ופוגשים בפחת . מצפים לבריאות טובה ומקבלים קדחת . אבל . החכים , השרים , הבנקאים , ראשי המועצות , חברי הדירקטוריונים. כל אלה שאינם מביאים הכנסה ועיסוקם בייצור הוצאה מכניסים ידם לכיסינו ושודדים אותנו לאור יום ובמחשך. המדינה כבר חייבת לאזרחיה יותר משווי נכסיה שהם נכסי ציבור . כל הסכם שתיקה עולה כסף אין קל יותר מלגבותו מהציבור . הציבור מטומטם . הציבור משלם . אמר שלום חנוך
האנרכיה בביתנו שולטת מכבר . כיסוי עלה התאנה בדמות הבעיה הבטחונית ימשיך להוליך שולל . מצפים למצויינות בחינוך ומשלמים שכר רעב . מצפים לשיבה טובה ופוגשים בפחת . מצפים לבריאות טובה ומקבלים קדחת . אבל . החכים , השרים , הבנקאים , ראשי המועצות , חברי הדירקטוריונים. כל אלה שאינם מביאים הכנסה ועיסוקם בייצור הוצאה מכניסים ידם לכיסינו ושודדים אותנו לאור יום ובמחשך. המדינה כבר חייבת לאזרחיה יותר משווי נכסיה שהם נכסי ציבור . כל הסכם שתיקה עולה כסף אין קל יותר מלגבותו מהציבור . הציבור מטומטם . הציבור משלם . אמר שלום חנוך
ה ר ו ז נ ת
New member
מגי, תכל´ס יתנו 100 ברוטו שהם ...
40 שח נטו למשכורת????? זו התוספת יוקר שאמורים לקבל השכירים...
40 שח נטו למשכורת????? זו התוספת יוקר שאמורים לקבל השכירים...
ה ר ו ז נ ת
New member
סתם צוחקת .....ניראה לי שאפילו
אשתו של "העובדים" לא יודעת.......
אשתו של "העובדים" לא יודעת.......
נחמה, אני אסביר לך
ברמת העקרון זה עובד ככה, אבל לא תמיד. לאור האמור לעייל אסור בשום פנים לבמוך על כך שזה תמיד יעבוד ככה וכל הסומך עושה זאת על אחריותו האישית. מצד שני (או לחליפין מאידך גיסא) במידה וזה באמת יעבוד ככה גם בפעם הבאה ואת תנצלי את זה הרי שמדובר בניצול שלא כדין של מידע פנימי ואת תואשמי בעשית עושר שלא כדין. הנושא כבד מידי נחמה, זה עסק למקצוענים, עצה בחינם, רדי מזה.
ברמת העקרון זה עובד ככה, אבל לא תמיד. לאור האמור לעייל אסור בשום פנים לבמוך על כך שזה תמיד יעבוד ככה וכל הסומך עושה זאת על אחריותו האישית. מצד שני (או לחליפין מאידך גיסא) במידה וזה באמת יעבוד ככה גם בפעם הבאה ואת תנצלי את זה הרי שמדובר בניצול שלא כדין של מידע פנימי ואת תואשמי בעשית עושר שלא כדין. הנושא כבד מידי נחמה, זה עסק למקצוענים, עצה בחינם, רדי מזה.
Copyright©1996-2021,Tapuz Media Ltd. Forum software by XenForo® © 2010-2020 XenForo Ltd.