שלום לכולם

אורית515

New member
שלום לכולם

נתקלתי במקרה במאמר שכתב רב החובל אילן מאירסון ובו מוזכר אבי ז"ל. שמו היה אלימלך אפשטיין אך הכירו אותו בשם "אלי פלברה". אבי הרוויח את הכינוי בזכות היכולת הוורבלית הנדירה שלו אשר ריתקה את כל הסובבים אותו. אבא נהג לספר סיפורים אל תוך הלילה וכולם גמעו את סיפוריו בשקיקה.
מאירסון טען בסיפורו שאבי זכה לכינוי עקב קולניותו וזה מאוד צרם לי. אבא היה איש שקט להפליא ומעולם לא הרים את קולו למעט בזמן ששר.
אבא היה צ'יפ אינג'יניר בצים 39 שנים ונפטר בספטמבר 1991. כל מי שהכיר אותו זכה להכיר אדם מרתק, איש העולם הגדול, צנוע ומשכמו ומעלה. יהי זכרו ברוך.
 

zina71955

New member
שלום אורית

אלי אפשטיין ז"ל, או כפי שקראנו לו "אלי פלברה" , שעמו הפלגתי כשנה ונפגשתי איתו רבות גם מחוץ למסגרת ההפלגות היה איש מקצוע מצויין בים ומלא כרימון בסיפוריו. אין לי כל ספק שכבת את רואה דברים מזויות שונות משלי, ואם בסיפורי זה, את סבורה , כבת , שיש פגיעה בשמו אני מצר על כך מאוד. עם זאת בסיפורי זה שיבחתי את מקצועיותו ופועלו, לעומת אוזלת ידו של הצ'יפ שהיה באוניה באותו אירוע והורד ממנה בנמל הבא. למען הסדר הטוב אביא שני ציטוטים מתוך הסיפור. " המכונאי הראשון - אפשטיין, טיפוס קולני שאפשר לסמוך עליו ומקצוען"......... " אני עולה לגשר ומשאיר את אפשטיין בחר המכונות. הוא עושה את המלאכה הזו מצויין, בלי פלברות"............
אני מכבד ומוקיר את זיכרו. אילן מאירסון
 

אורית515

New member
אילן שלום

תודה על תשובתך. קראתי כמובן גם את התשבוחות אך רק עניין ה-"קולניות" צרם לי.
כילדה ונערה הייתי בעשרות הפלגות עם אבא וביליתי על הים חודשים רבים.
ראיתי את אבא בזמן אמת מול הצוות במגוון רחב של פעולות, מקצועיות וחברתיות.
אבא אכן היה מקצועי להפליא, אדם אהוב ע"י כולם. משפחה כמובן וכן כל מי שהכיר.
סיפוריו היו חלק גדול מאוד מגיבוש העובדים. החל מאנשי הקצונה וכלה באנשי הצוות. העריכו אותו על האדם שהיה. הוא חסר לי מאוד...
שוב תודה אילן על תשובתך וחבל שהפלגת עם אבא שנה אחת בלבד. זו הייתה חוויה לעבוד במחיצתו ועל כך העידו כל כך הרבה אנשים...
איש העולם הגדול במלוא מובן המילה, אוהב אדם, צנוע, איש משפחה, עובד מסור ואוהב את הים באופן כל כך מיוחד. קצרה היריעה מלספר על אבא ומילים קטנות כדי לתאר איזה איש היה.
"איפה ישנם עוד אנשים כמו האיש ההוא"..
&nbsp
 

zina71955

New member
הי אורית. תסתכלי על הביטוי "קולני" כאל אלמנט חיובי

נאמר, כאיש שברגע שהוא נכנס לחדר אי אפשר שלא לחוש באישיותו. כה חבל שהוא הלך מאיתנו קודם זמנו. יהי זכרו ברוך
 

אורית515

New member
תודה אילן

אכן אי אפשר היה שלא לחוש באישיותו ואכן הלך מאיתנו בגיל כה צעיר. בן 63 היה במותו.
בני שיבדל לחיים ארוכים נולד בדיוק שנה לאחר מותו של אבי ובשנה שעברה קיבלתי אישור מיוחד להיכנס לנמל חיפה עם בני ועלינו על אחת הקונטיינריות התואמות לאלו שהפלגתי עליהן. רציתי שבני יראה איפה סבא אלי אותו לא הכיר נכח כל כך הרבה שנים.
לא ציפיתי לדבר אחד-הריח. ידעתי שאתרגש מאוד לעלות על ה-גאנגווי ולהיכנס אך ברגע שכף רגלי דרכה בפנים הרחתי את אבא.
זה היה רגע שהחזיר אותי שנים אחורה ובכל פינה ציפיתי שאבא יצוץ פתאום עם האוברול הכחול, הגריז על הידיים, החיוך על הפנים....
כילדה למדתי בתוכנית מיוחדת של משרד החינוך לילדי ימאים והאנייה הייתה ביתי השני (אם לא הראשון) והרגשתי כמעט כמו בבית לאחר כל כך הרבה שנים.
לא שמעתי מילה בעברית על האנייה. כולם עובדים זרים כולל רב החובל אבל כולם אירחו אותנו בכבוד וזה היה מרגש כל כך.
אני מלאה בזיכרונות שילדי ימאים זכו להם ואני מלאה בגעגועים לאבא המיוחד שלי.
אם יש לך סיפורים נוספים על אבא, אשמח לשמוע. שוב תודה.
 

nissim60

New member
היי אורית...

בתחילת שנות השמונים זכיתי להפליג עם אביך אלי ז"ל על האניה "צים ליבורנו".
בהחלט איש עם נוכחות. הוא בעצמו אמר לי כי זכה לכינוי "אלי פלברה" בגלל חיבתו היתרה לספר סיפורים שאגב אף פעם לא התעייפנו מלשמוע אותם. אביך זכור לי כאיש נעים וכאיש מקצוע מעולה, תמיד עם האוברול הכחול ועם זקנו המטופח. הוא הרבה לספר על אשתו הציירת (אמך?) שפגשתי אותה אחרי שנים רבות במקרה בתל אביב, ממנה נודע לי על פטירתו.
 

אורית515

New member
היי אילן

תודה על תשובתך,
גם אני הפלגתי על ה-"צים ליבורנו" ואני זוכרת את האנייה היטב. תיארת את אבא במדוייק ואכן קיבל את הכינוי בגלל הסיפורים.
אני זוכרת אותו יושב בירכתיים ומסביבו יושבים כולם מרותקים ומאזינים לסיפוריו. איזה איש מיוחד היה!!!
אמא אכן ציירת ואישה מיוחדת מאוד. הוא חסר לה וחסר לכולנו וממש קשה לתפוס שעברו 24 שנים בלעדיו...
 
למעלה