שלום לכולם

שלום לכולם

אני נערה שאובחנה מלפני 9 שנים (בגיל 3) אם תסמונת אספרגר.

כל היסודי למדתי בחינוך רגיל בלי סייעת והסתדרתי מעולה עד כתה ה' שבה המנהלת של הבי"ס נפטרה, מסתבר שהיא הייתה דומיננטית לבחירת המחנכות שלי והייתה בשבילי ובשביל רבים כאמא, היא הניפה את הבי"ס למקום מדהים.

ובכתה ה' קיבלתי מורה בלי מנת משכל מרשימה במיוחד, היא לא עשתה כלום במצב החברתי ואז כל הכתה התפלגה לקבוצות,היינו מפריעים לה והיא הייתה ממשיכה בשלה במקום לבדוק את המצב החברתי בכתה.

בחילוק לטיול שנתי בכתה ו' אני זוכרת שהיינו צריכים לבחור בנות זוג אז בחרתי את החברה שלי ואז היא שאלה כל פעם מי רוצה להיות אם כל זוג לנו לא היה אף אוהד והיה אחת שהתפרצה ואמרה : "אף אחת לא רוצה להיות איתן מה הבעיה שלך!! בסופו של דבר מישהו צריך להיות איתן". החברה שלי ישר עפה מהמקום וגם אני והמורה לא עשתה כלום ובנוסף היא הכריחה את ההורים שלי לבוא לטיול שנתי כי "בעייתית".

עברתי מהבי"ס הזה לחינוך מיוחד והמורים שם טובים, אבל אין לי שמה הרבה חברים ואין לי שום אינטראקציה איתם, וה"שילוב" אפשר לאמר שזה סתם לדחוס ילדים שלא קשורים לכתה לכתה אחרת אין פה שום "שילוב".

ולהבדיל אני מרגישה הרבה יותר בנוח להיות אם החברות להעיר שלי ולעשות איתן הכל, אבל ההורים שלי לא רוצים להתקע אם עוד מחנכת כמו הקודמת.

אבל להבדיל מפעם אני הרבה יותר חזקה, כבר המצב החברתי שלי בעיר שלי השתנה 1000 פעם וטוב לי שם וההורים שלי מקבלים את זה ולכן שבוע הבא אני עושה COME BACK לחינוך הרגיל
 

schlomitsmile

Member
מנהל
אני מאד מסכימה עם מה שעולה מדברייך-
הכל תלוי בנפשות הפועלות.
שיטות, תקציבים- זה יפה וטוב,
אבל בסופו של דבר מה שקובע
זה האישיות והמחוייבות של העושים במלאכה.

שיהיה לך המון בהצלחה ובכייף בשנת הלימודים החדשה!
 
למעלה