שלום לכולם

[lee139]

שלום לכולם

בשנה-שנתיים האחרונות הבנתי על עצמי שאני אכן א-מינית ופשוט לא ידעתי שיש כזאת תופעה ויש לזה שם ויש עוד אנשים כמוני ושיש לכך לגיטימציה עד שהתחלתי לראות כל מיני סרטים ביס-דוקו וביוטיוב ולהבין שוואלה זה לגיטימי ואני צריכה לעמוד על שלי ולא להתפשר.
הבעיה היא שאני נשואה ואני מרגישה שזה לא פייר כלפי בעלי ונוצר מצב שאני שוכבת איתו רק בגלל זה כשאין לי כל עניין בסקס בכלל וזה מצב שהוא די עצוב. תוסיפו על כך את העובדה שאני לוקחת גלולות כבר איזה 10 שנים רצוף ויש לי רגשות אשם קשים בנושא כיוון שאני יודעת כמה זה פוגע בגוף וכמה זה לא טבעי ולמעשה אין לי שום סיבה להמשיל לקחת את זה פרט לריצוי אנשים אחרים - כלומר בעלי. הוא מודע לעניין אבל ממשיך "לנסות" מדי פעם ואני כן "נשברת" ככה פעם בשבוע או שבועיים אשכרה מתוך רחמים.

מה לדעתכם אני צריכה לעשות? כי כשהוא התחתן איתי לא היה לו מושג שזה המצב. ההבנה הזאת הגיעה רק כאמור בשנה שנתיים האחרונות.

 

[המבורגר76]

לא נעים לי לאמר אבל מניסיון של אנשים שהיו כאן וחוו זוגיות מיני וא-מינית. זה לא כל כך צלח. הפגיעה היתה הדדית ובסוף הם פרקו את החבילה.

את צריכה להבין שאנשים ממשיכים להתבגר ולגלות הרבה תגליות על עצמם גם כשהם בקשר רומנטי. זה חלק מתהליך ההתבגרות ואין להתעלם ממנו.
למשל, יש אנשים שבוחרים לחזור בתשובה. ואז זה מציב אותם בפרשת דרכים, האם לפרק את החבילה או שהבן/בת זוג מוכנים להצטרף לשינוי. פגשתי כאלו שפרקו את החבילה ופגשתי כאלה שהתפשרו ואיך שהוא עשו "שילוב" של מסורת ופגשתי כאלו שמשכו את הבן זוג לחזור בתשובה.
זה תלוי עד כמה בני הזוג מוכנים להתפשר וללכת אחד לקראת השני למרות השוני.

אם את בטוחה במי שאת ואת שלמה עם עצמך, אז יש כמה אפשרויות:
1. לשבת עם הבן זוג ולהבהיר שמעתה והאלה, את לא מקיימת יחסי מין אלא אם כן זה איזה שהוא צורך שבא ממך ורק ממך בלבד (בלי שום רמזים ממנו, הצעות או תחינות). אני אסביר למטה בסוף למה אני אומרת את זה*

2. אתם חייבים לשבת ולדון על איך היחסים שלכם הולכים להיות מעתה והלאה.
האם אתם אוהבים אחד את השני מספיק להבין שהמין אינו חשוב והעיקר בזוגיות בניכם?
האם הבן זוג עדיין צריך את המין בלי קשר לאהבה בניכם?

אם אתם עדיין רוצים את הזוגיות אבל מה שמפריע זה שהבן זוג עדיין חייב את המין, אז אתם יכולים לנסות "יחסים פתוחים". אלו יחסים שבהם הבן זוג (או הבת זוג) מוצאים פרטנר מזדמן למין, וחוזרים הביתה לפרטנר הרומנטי וממשיכים את הזוגיות כרגיל רק ללא המין.
על מנת שזה יצליח הזוגיות בניכם חייבת להיות יציבה, טובה וחזקה. האמון והאהבה ביניכם חייבים להיות חזקים. אחרת, יהיה תמיד חשש שהבן זוג יתאהב בפרטנר המזדמן ויפרק את החבילה.
זה לא מתאים לכל אחד (למשל אצלי זה לא יתאים כי קנאית. הבן זוג שלי, צריך להיות "כולו" שלי. מכף רגל ועד ראש ואם הוא רוצה לספק את עצמו, יש לו יד

)

היו כאן גברים גאים שנמשכו מינית לגברים אך רומנטית לנשים ורצו זוגיות וילדים עם מישהי שלא יצטרכו לשכב איתה. אבל עדיין לספק את עצמם עם גבר.
הכל אפשרי, זה צריך להיות מוסכם בין בני הזוג. כל הקלפים על השולחן בלי להסתיר כלום.

3. ייעוץ זוגי. אבל רק אצל יועץ/מטפל שהוא א-מיני פרנדלי. אסור בתכלית מטפל שישכנע אותך "לתת" לבן זוג והעיקר לשמר את היחסים בינכם. מיועצים ומטפלים כאלה יש להתרחק כמו מאש.

4. ... לפרק את החבילה ולהיפרד כידידים...

*הסבר:
את צריכה להבין שברגע שאת מאלצת את עצמך לעשות משהו כל כך אינטימי וחודרני כמו יחסי מין, רק בשביל לרצות מישהו אחר וזה בכלל לא מבחירתך החופשית. אז את בעצם אונסת את עצמך. או יותר נכון: "את נאנסת".

הנזק שאת גורמת לעצמך הוא אותו נזק כמו של בחורה שנאנסה. את פשוט בספק מכיוון ש"בסוף הסכמת". ולכן את חושבת שזה לא היה תחת "כפייה".

הכפייה אינה חייבת להיות משהו מאיים כמו: "אני אפגע בך אם לא". זה יכול להיות גם משהו מאוד נחמד, רגיש ועדין כמו:
* "אם את לא נמשכת אלי, סימן שאת לא אוהבת אותי יותר (ז"א, אם את רוצה להוכיח שאת אוהבת אותי, תשכבי איתי)"
* "אני לא אוכל לחיות איתך יותר אם לא אקבל מין (ז"א אני אפרק את החבילה)"
* "קשה לי, ממש עצוב לי, בואי תנחמי אותי (אני אהיה בן זוג ממש עצוב ולא נחמד אם לא תספקי אותי)"
* "זה יהיה כיף! את תהני! את לא תסבלי בכלל. בואי, רק תנסי. את לא יכולה לאמר "לא אוהבת" אם לא ניסית"

יש מספיק מניפולציות ריגשיות למשוך בת או בן זוג לקיים יחסים בניגום לרצונם החופשי. זה "כפייה".

כמובן שבד"כ בתי דין מתייחסים לאנשים מבוגרים כאנשים שיכולים לאמר "לא". ולכן קשה להוכיח שבן או בת הזוג היו במצב נפשי כזה שלא היו מסוגלים לאמר "לא" ובני הזוג ניצלו את מצבם. וגם אם כן, רוב הפעמים זה היה "ניצול לא מודע" שנגרם כתוצאה מחינוך מעוות של החברה בה אנו חיים.

אז עכשיו הכדור בידיים שלך. רק את יכולה להחליט אם "לא".

 

[המבורגר76]

ושכחתי להוסיף: בהצלחה!

 

[Brombit]

הכל

 

[מקמיקא]

מצב קשה בהחלט... הלואי והייתי יכול להציע לך נחמה, אבל כמו שהמבורגר אמרה - לפעמים מגלים על עצמנו דברים רק כשכבר 'מאוחר מדי'.

אני מסכים מאוד עם כל מה שהמבורגר אמרה, רק חשוב לי לציין: א-מיניות היא סקאלה. בדרך כלל, זה לא בא במאה אחוז לכאן או לכאן, ואפילו לא-מיניים יש 'נקודות אפורות' שהם מסוגלים להנות מהם.
אני אומר את זה כי אולי יש איזשהיא נקודת ביניים שאת ובעלך יכולים למצוא שבה גם את נהנית וגם הוא מרגיש מסופק. זה לא פשוט, ולא בטוח בכלל שקיימת כזאת נקודה, אבל לדעתי שווה לבחון את האפשרות הזאת.
ייתכן שבגלל שהיית תחת 'עודף סקס' לכל כך הרבה זמן, זה נמאס עלייך והרחיק אותך עוד יותר מכל רצון מיני, משהו שאני חוויתי. אולי אם תעשו עצירה מוחלטת של הסקס, ותקחי את הזמן לחשוב על איך שאת מרגישה ומה שאת רוצה, תוכלי למצוא חלקים באקט שמהם כן נהנית, ושאיתם כן היית רוצה להמשיך.

שוב, זה לא בטוח שקיים כזה פתרון, והכי הכי הכי חשוב זה שתקשיבי למה שהמבורגר אמרה בנוגע לכפייה ורצון חופשי. אל תתני לבעלך לאנוס אותך, אפילו אם הוא עושה את זה בלי שום כוונה רעה ותוך ציות להתניות חברתיות. בסופו של דבר את תשלמי מחיר הרבה יותר כבד אם תגיעי למקום שבו את מרגישה נאנסת, שום דבר לא שווה את זה.
רק רציתי לתת לך את החומר למחשבה, כדי שתוכלי אולי למצוא פתרון כלשהוא.

אני מאחל לך המון הצלחה, ורק שמחה

 

[hdpe]

היי lee

גם אני א- מינית והייתי נשואה. כמובן שלא חשבתי שאני כזאת עד לפני שנתיים או שלוש. הייתי מוצאת לי בני זוג שאת לא מאמינה כמה הם דפוקים. אחד אחד מופרעים שאני בטוחה שאף בחורה לא תסכים להיות איתם.אבל לי זה היה נוח כי ביחסים תמיד היו כל מני מריבות וברוגזים שהרגשתי לגיטימציה לא לשכב איתם. למה אני צריכה להתחשב בהם אם הם לא מתחשבים בי? וככה הייתי ממשיכה עד שהם היו עולים לי על העצבים והייתי בועטת בהם ועוברת לדפוק הבא. גם עם בעלי בהתחלה שהייתי ממש מאוהבת בו אז היה סקס אבל אחרי חודש זה כבר נהיה מטרד. גם אחרי שהתחתנו ובמשך כל ההריון לא שכבנו בכלל עד שהתגרשנו כי לא יכולתי לסבול אותו יותר. אני מציעה לך בשביל הבריאות שלך להצטייד בהרבה אומץ ולשתף את בעלך במה שאת מרגישה. זה קשה, זה לא נעים אבל לחיות איתו ולשקר לו ולעצמך זה יותר גרוע. שתפי אותו ותחשבו ביחד מה הייתם רוצים לעשות. אפשר להיפרד, אפשר להשאר יחד ולהסכים שהוא יחפש את החסר לו עם נשים אחרות ועוד כל מני אפשרויות שיהיו מקובלות על שניכם. אני בטוחה שגם את וגם בעלך תשמחו להשתחרר מהסוד שלך שאת לא רוצה סקס וגם הוא לא היה רוצה לכפות את זה עליך.
רק שתדעי שאת לא היחידה שנמצאת במצב הזה.
מקווה שעזרתי ושיהיה בהצלחה.

 

[lee139]

היי תודה לכולם על התגובות

לפני הכל רציתי לשאול למה אין בפייסבוק פורום כזה של א-מיניים? אני נרשמתי לתפוז רק כי ידעתי שיש כאן את הקבוצה הזו ואין לי מקום אחר להתייעץ בו.. אבל אני אישית מעדיפה את המבנה של הפייס.
בכל אופן.. בעלי די יודע על המצב, למעשה ראינו איזה סרטון ביוטיוב על א-מיניים. אבל כן הוא כנראה לא מוכן להודות שזה ככה עד הסוף, שלא בא לי בכלל, למרות שבתאכלס הוא יודע שאני אף פעם בחיים לא יוזמת ותמיד נאלצת להסכים איכשהו..
הסיבה שלאחרונה אני ממשיכה פה ושם לשכב איתו למרות שאין שום חשק בכלל, זה שאני אומרת לעצמי - הרי בכל מערכת יחסים צריך לעשות פשרות ולעשות דברים שלא בא לנו לעשות, רק בשביל הבן זוג. סתם דוגמה, לא בא לי ללכת לארוחות ערב אצל המשפחה שלו, אבל אני עושה את זה בשבילו. והוא עושה דברים אחרים שיודע שחשובים לי גם אם לא מתאים לו. אז למה בסקס זה לא תופס? הרי זה לא שאני באמת נאנסת ותמיד יכולה להגיד לו, אבל באמת עושה את המינמום (כמובן יש הרבה דרכים להגדיר מה זה מינימום) כדי שלא יהיה מתוסכל שהתחתן ועכשיו דפקתי אותו בלי סקס כל החיים. זה באמת נראה לא פייר כלפיו אז למה שלא אתפשר על הקטע הזה מדי פעם? אני בהתלבטויות עם עצמי כי זה באמת נשמע נורא לעשות עם מישהו סקס מתוך רחמים או משהו.. אבל מה לעשות שכל הגברים רוצים סקס תדיר?
אז למרות שהוא יודע שבאופן כללי לא בא לי, פה ושם באמת יש ניסיונות שכאלה, או אפילו לעיתים זה מגיע למצבים שאני מרגישה כ"כ לא נעים ממנו שאני כבר מרמזת ואחרי האקט מבינה כמה זה היה מאולץ
חשבתי על הקטע של יחסים פתוחים בתאכלס דיברנו על זה באופן היפוטתי כמה פעמים, אמרתי לו שמבחינתי זה באמת פיתרון, מה אכפת לי שמישהי אחרת תספוג את זה? אבל זה לא הפיתרון הכי פרקטי כי אחרי כמה שנות נישואין הוא לא בדיוק הטיפוס שיתחיל עכשיו לצאת לפאבים ולהתחיל עם בחורות וכאלה..
אני מניחה שיד ימין זה תמיד פיתרון, עדיין אני מרגישה שאני דופקת אותו עם הקטע הזה, כי גברים רוצים סקס עם נשים אין מה לעשות..
אני לא יודעת אם הקטע הזה זו סיבה מספיק טובה להתגרש, אני לפחות לא חושבת שהוא יתרגש ממני בגלל זה, אולי שווה לפתוח באמת על זה שוב שיחה, והפעם שתיהיה רצינית יותר.

נורא הייתי רוצה באמת שתיהיה לי את האפשרות לא לעשות סקס איזה כמה חודשים ולראות איך אני מרגישה, אולי יגיע איזה חשק קטן בטעות, אבל עדיין להשאיר אותו לזמן בלתי מוגבל בלי סקס גורם לי לרגשות אשם..
אוח מצב בעייתי...

 

[inbardaf]

קודם כל יש קבוצה בפייסבוק

א-מיניים ותומכיהם https://www.facebook.com/groups/235947036449221/

היא לא הכי פעילה, כי רוב הא-מיניים בארון (סליחה, בעליית הגג

) ולכן מעדיפים דווקא את הפורום ששומר על אנונימיות.
אבל את כמובן מוזמנת להכנס ולשתף.

לגבי פשרות בזוגיות: בגדול את צודקת, אבל סקס זה ממש לא כמו כל פשרה. זה כמו לומר לאישה מוכה שתעשה פשרות. לעשות סקס בניגוד לרצונך יכול לפגוע בך פיזית ונפשית. לאכול ארוחת ערב עם המשפחה של הבן-זוג, זו מקסימום חוויה לא הכי נעימה. (ואם זה מעבר לזה, אז גם את זה לא הייתי עושה.)
לכל דבר יש גבול.
נכון, זוגיות זו פשרה. אין ספק.
אבל אם הפשרה הזו עולה לך בנזקים - אז זה הזמן לעצור.
את אמורה להתפשר על המקומות שאולי לא הכי נוחים לך, אבל אפשריים.

אני הייתי נשואה 8 שנים לאדם מיני שבין השאר נושא המיניות היה מבחינתי נזק. נזק שאני נושאת את הצלקות שלו עד היום.
היום אני שוב בזוגיות עם גבר מיני, אבל אני מקווה שהפעם זה יהיה אחרת.
א. כי הוא הרבה הרבה פחות מיני.
ב. כי הוא יודע הרבה יותר להתחשב ולהיות קשוב למקום בו אני נמצאת ולא נפעיל עלי לחץ לעשות משהו שאני לא רוצה (בניגוד למי שהייתי נשואה לו שלחץ עלי בלי סוף..).

אז אני לא אומרת שזה בלתי אפשרי.
כמו שכתבו לך, פערים במיניות יש גם בין בני זוג מיניים.
השאלה כמה הפער גדול וכמה כל אחד יכול ללכת לקראת השני.
לפעמים זה ניתן לגישור ולפעמים, אם כל הצער שבדבר, זה פשוט לא ניתן לגישור בלי שלפחות אחד הצדדים ינזק.

אחרי ההרצאה שהעברתי, דיברתי בחוץ עם מספר מטפלות מקסימות.
אחד הדברים שהן אמרו וששימח אותי לשמוע, היה שכשמגיעים אליהם זוגות עם פערים הם תמיד אומרות שצריך ללכת בקצב של האיטי יותר (יענו זה שרוצה פחות), כי לעשות סקס מחוסר רצון זה נזק עצום מלא לקבל סקס למרות שרוצים.
לצערי, אני לרוב שומעת את ההיפך. תתנו לו. זה צורך. הוא לא יכול בלי. כולן עושות את זה. מה הספור? זוגיות זה פשרות. וכו' וכו'...


ואני חושבת שתמיד נכון, כדאי ורצוי לנהל שיחות בכל נושא משמעותי שזוגיות.
בודאי שבנושא של מיניות ופערים כמו שלכם.

אז מתנצלת שוב שאין לי איזה פתרון קסם ואני מבינה את המצב הבעייתי שאת נמצאת בו, ומקווה שתצליחי למצוא את מקומך.

 

[inbardaf]

מצטרפת לכל קודמי

ויכולה לספר לך שגם אני הייתי בסיטואציה הזו.
אני בסופו של דבר התגרשתי מסיבות אחרות, אבל המיניות (או יותר נכון הקושי בפערים במיניות) היו שם כל הזמן והרבה לפני שהתגרשתי סבלתי מזה ואמרתי לו שאני לא רוצה לשכב איתו יותר.
מה שכן, אני יודעת היום שאין סיכוי שאני אחזור אליו גם אם הוא ישנה את הדברים שהפריעו לי (בטיפול נניח), כי אני יודעת שהמיניות שלו לא תשתנה ולזה אני לא מוכנה לחזור.

חשוב גם לי לציין שלכפות על עצמך יחסי מין שאין לך בהם עניין עלול ליצור צלקות נפשיות שלא שונות בסופו של דבר מחווית אונס.
אני יודעת שאני יצאתי חבולה מזה.

לגבי הגלולות:
1. אני לא יודעת אם את מודעת לזה, אבל הגלולות עצמן עלולות לגרום לחשק המיני שלך להעלם - שווה לך לבדוק אם זו הבעיה.
2. בלי קשר ל-1, אם חשוב לכם לא להכנס להריון, ואת לא רוצה לקחת גלולות (והסיבות שציינת נכונות), תשתמשו בקונדום.
בכל מקרה זה בעיני הדרך הנכונה במקום שתרעילי את עצמך, אבל במיוחד בסיטואציה שלך. אין שום סיבה בעולם שתקחי גלולות.

 

[lee139]

המצב בעייתי

סקס עם קונדום בכלל נשמע לי הזוי ולא נוח לשני הצדדים, אולי פעם אחת בחיי עשיתי סקס עם קונדום.. זה באמת נשמע כמו תירוץ חלש להפסיק לקחת גלולות אבל אני מפחדת שאם אני אפסיק אני אכנס להריון לא רצוי ומזה אני יותר מפחדת מהכל.. יש לי חברה שנכנסה ככה להריון פעמיים עם כל ה"אני אגמור בחוץ" וכאלה.. מפחיד אותי.

לגבי ייעוץ זוגי - לא הבנתי איך יועצת תוכל לפתור לי את הבעיה.. היא לא תגרום לי לאהוב סקס אז רק בקטע של להסביר לו למה הוא צריך לרדת ממני ולמצוא פתרונות אחרים? הייתי אולי משקיעה בזה כסף אם הייתי מצליחה לדמיין בזה פיתרון אפשרי..

אני חושבת שהדבר הכי חשוב שמשתמע מכל התגובות פה זה שאני צריכה לעשות איתו שיחה רצינית מאוד, גם על הקטע של הגלולות, כלומר שאם כבר עושים סקס אולי כדאי לנסות קונדום וכאלה (כאמור, מבאס עוד יותר את הסקס שגם ככה בא ברע), וגם באופן כללי על הסקס.. לראות אם הוא מוכן להתחשב.
זה אולי יישמע רע, אבל אם הייתי יכולה לצאת בהסכם של פעם בחודש, אני חושבת שהייתי יוצאת מרוצה. וואלה לא הכי נעים, אבל גם לא באמת אונס, ואני את שלי עשיתי. אבל עדיין אני חושבת שזה מעט מדי בשבילו.

מה לגבי קבוצה בפייסבוק?

 

[Brombit]

תני ליועץ/ת לדמיין פתרון במקומך

זה לא בדיוק עניין של להתחשב, זה למצוא את הסידור שיהיה הכי טוב לשניכם. כי מצב שבו אתם לא מרוצים, גם אם זה בגלל התחשבות, זה לא מצב שצריך להישאר. המטרה היא שיהיה לכם טוב בסופו של דבר.
אז כן- לדבר אתו. להבהיר לו בדיוק מה המצב, כדי שיוכל להתחיל להתמודד אתו, ושתוכלו לדון ברצינות על פתרון.

 

[ש ל ו מ ל ו ם]

אמצעי מניעה

ביחס לעניין הגלולות מה שאולי יכול להיות טוב עבורך זה התקן תוך רחמי ללא הורמונים אלא עם נחושת. מדובר בהתקן שהוא מאוד בטוח מבחינת ההגנה מפניי הריון בלתי, מאוד נוח לשימוש (נותן הגנה לחמש שנים) ואיננו מכיל הורמונים. שווה לך להתייעץ עם רופא נשים ביחס לכך.

מעבר לכך מצטרף למה שנאמר לך משאר הגולשות כאן בפורום ובמבט קצת יותר רחב אז פערים בצורך המיני בין בני זוג זו סיטואציה מאוד מאוד נפוצה גם אצל אנשים שכן נמשכים מינית.

 

[inbardaf]

בעיני, סקס עם קונדום זה הכי טוב, נוח,

בטוח ונקי...
אבל כל אחד עם מה שטוב לו.
אני יודעת שלרוב לא אוהבים את זה בגלל ההרגשה.
אני בכל מקרה לא מרגישה הבדל, אז לי אישית זה לא משנה.

 

[k500]

לא פתרון קסם

מצטרף לקודמיי ומוסיף בעניין הזוגיות שיש בה א-מיניים ומיניים. בשנים האחרונות ניתן לקרוא יותר ויותר על זוגות מעורבים, כלומר שאחד א-מיני/ת והשני מיני/ת ומרוח הדברים שאני זוכר, אנסה לשרטט תמונה מסוימת בנושא הזה.
החוויות של הזוגות המעורבים הללו, איך לומר, לא משהו ולא נידונו לחיי אושר ברוב המקרים הללו, אבל, כמו שנאמר לפניי כאן, כן אפשר ורצוי מאוד לדבר עם בן הזוג וליצור שיחה כנה ופתוחה שבה עליכם לדעת ראשית מה כל אחד מגדיר את עצמו (מיני, א-מיני, יותר, פחות). זה אולי נשמע פשטני, אבל לעתים גם זו נקודת התחלה טובה.
אחרי ההגדרות הראשונות, רצוי שתגדירו אחת לשני באופן הדדי מהם הגבולות שאתם מוכנים ליצור ולקבל, כלומר האם תוכלי/ תרצי לשכב עם בעלך, האם הוא יהיה מוכן לוותר, לפעמים, תמיד, תדירות כלשהי וכן הלאה.
ככל שתגדירו לפרטי פרטים מה אתם ומה הזוגיות שאתם רוצים בפרטים הכי קטנים, כך יהיה קל להבהיר לעצמכם היכן אתם נמצאים ולקראת מה אתם הולכים.

ייתכן שתמצאו דרך משותפת שכן יכולה לשלב בין הרצונות שלך והרצונות שלו ותחיו עם זה בשלום. ייתכן גם שההיפך, שלא תוכלו לגשר על הפערים שיש ביניכם ואז תצטרכו לקבל החלטות משלכם.