אנונימית144
New member
שלום לכולם!!!
אני כתבתי כאן לפני כמה חודשים המון, אבל אז הפסקתי.
בא לי לחזור (בשם משתמש אחר). התמיכה כאן היא נהדרת!
אז ככה...לא מזמן נכנסתי לאשפוז וסיימתי אותו.
אחרי שיצאתי, בהתחלה הייתי בבית ולא עשיתי כלום, אחרי כמה שבועות חזרתי ללימודים.
גיליתי שלא פשוט לחזור ללימודים כמו שחשבתי. אני לא מוצאת את עצמי בכלל!!!
גם אני כל היום מכונסת בתוך עצמי, לא מדברת עם חברות, לא נמצאת בשיעורים, לא עושה כלום כלום, רק שקועה בדיכאון...
החלטתי שאני לא רוצה ללמוד יותר והתחלתי לחפש עבודה. לא מצאתי. אז עכשיו אני לגמרי תקועה. ממשיכה בינתיים בלימודים, אבל זב לא עושה לי טוב...
זה ההתלבטות שעכשיו תופשת המון זמן...
ובכללי...
המצב לא משהו...
ומרגישה מאוד בודדה, וחוסר אונים, ושכל מה שאני מנסה לעשות לא עוזר.
וזה מעצבן ומתסכל...
לא יודעת מה לעשות עם עצמי, אבל להמשיך ככה זה בלתי אפשרי!!!
כל פעם אני מגלה בדרך אחרת איך שהחיים קשים...
מקווה שכאן אני אמצא לעצמי קצת מהתמיכה שאני צריכה...
סליחה על החפירות...
אני כתבתי כאן לפני כמה חודשים המון, אבל אז הפסקתי.
בא לי לחזור (בשם משתמש אחר). התמיכה כאן היא נהדרת!
אז ככה...לא מזמן נכנסתי לאשפוז וסיימתי אותו.
אחרי שיצאתי, בהתחלה הייתי בבית ולא עשיתי כלום, אחרי כמה שבועות חזרתי ללימודים.
גיליתי שלא פשוט לחזור ללימודים כמו שחשבתי. אני לא מוצאת את עצמי בכלל!!!
גם אני כל היום מכונסת בתוך עצמי, לא מדברת עם חברות, לא נמצאת בשיעורים, לא עושה כלום כלום, רק שקועה בדיכאון...
החלטתי שאני לא רוצה ללמוד יותר והתחלתי לחפש עבודה. לא מצאתי. אז עכשיו אני לגמרי תקועה. ממשיכה בינתיים בלימודים, אבל זב לא עושה לי טוב...
זה ההתלבטות שעכשיו תופשת המון זמן...
ובכללי...
המצב לא משהו...
ומרגישה מאוד בודדה, וחוסר אונים, ושכל מה שאני מנסה לעשות לא עוזר.
וזה מעצבן ומתסכל...
לא יודעת מה לעשות עם עצמי, אבל להמשיך ככה זה בלתי אפשרי!!!
כל פעם אני מגלה בדרך אחרת איך שהחיים קשים...
מקווה שכאן אני אמצא לעצמי קצת מהתמיכה שאני צריכה...
סליחה על החפירות...
