שלום לכולם!!

[פושעת על אופנוע]

שלום לכולם!!

אני לא יודעת עם מה שאני הולכת ספר זה קשור.. אבל אני יכתוב במלא כי אני רוצה לקבל כל עזרה שתוכלו לתת לי. ביום שישי בחודש אפריל,2002 יצאתי לבלות עם החברים. כשחזרתי לקיבוץ עמד ליד השער מורה שלי, שגר באותו קיבוץ, הוא עמד עם פנים מושפלות מטה וכולו דאגות. התקרבתי אליו ושאלתי מה קרה והוא אמר לי שקבל טלפון מאבי שאמר לו שהם יצאו לאיזשהי משימה בג´נין והמפקד אמר לעודד להתקדם קדימה והם לא ראו מחבל על הגג ועודד קיבל ירייה לראש. אני זוכרת שעמדתי במשך כמה דקות בשקט ולא הוצאתי מילה מהפה. ואז התחלתי לבכות, בכיתי בלי סוף מורי התחיל להרגיע אות. קברנו אותו ב16 באפריל שזה היה גם יופ הזיכרון לחללי צה´ל וגם.. היום הולדת שלי. זה היה היום הכי עצוב בחיים שלי. אני לא הכרתי את עודד טוב. אבל הוא היה חלק מאיתנו.. מהחבורה. אף פעם לא חשבתי שיקרה לו משהו.. עם הזמן התאוששתי אף אחד לא דיבר על זה כולם שמרו הכל בפנים. עברו שלוש חודשים או יותר והתחלתי לחלום עליו, על עודד, 4 ימים היה לי את אותו החלום.. שבחלום אני רואה הכל לבן ופתאום הוא מופיע משום מקום מתחיל לרקוד איתי ולוחש לי באוזן להזהר. פחדתי לישון. הייתי מאוד מבוהלת ועדיין. עד עכשיו יש לי אותו חלום ואני מפחדת ולא יודעת למי לפנות. סיפרתי את זה לחברים משותפים של עוד ושלי. אך הם רק חיבקו אותי וריחמו עלי. בבקשה אם תוכלו תעזרו לי תיעצו לי... נ

 

[גרא.]

פ.על אופנוע,ספרי מעט יותר על עודד,

מי או מה הוא היה בשבילך..אני מבין מדברייך שהוא היה מבוגר יותר ממך,חייל בעוד את צעירה יותר..כתבי ככל העולה על רוחך,כדי שאוכל להבין אם מה שהכאיב לך זה המוות של צעיר שכמעט לא הכרת,שאף פעם לא חשבת שיקרה לו משהוא,או מותו של עודד ז"ל האיש ,הפך להיות מעד משמעותי כלפייך.