עד כאן
מגיע איזה גיל שבו אדם מתבונן במה שלימדו אותו, ומחליט אם להאמין לזה או לא. את הבחירה שלי להאמין עשיתי מתוך התבוננות שכלית ורגשית, ואימצתי אותה להיות האמת שלי. אמת שכל יום מחדש אני בוחרת לדבוק בה. אם ה' היה מתגלה באופן גלוי (ולא רק באופן סמוי), מי יטיל ספק בממשותו, לא היה טעם באמונה. אלא הקושי הגדול טמון בהעלם של ה' (עולם לשון העלם).
אינני יודעת למה אתה מתכוון במוסר הצבוע והמשתנה, בהיסטוריה של עם ישראל דווקא נחשפתי לאחדות אמונית ומוסרית שהייתה משותפת לכל היהודים בתפוצות, שהעבירו את ערכי התורה מדור לדור, ובזכות כך נשמר החוט המקשר בין כל העם.
אם הייתה איזושהיא שחיתות, התנהגות מבזה, היא הייתה מנת חלקם של יחידים, ולא מלמדת על הכלל, זו אינה דרכה של תורה, ממש כשם שאותם חרדים בודדים קיצונים שירקו על ילדה צעירה, אינם מייצגים את עולם התורה אלא את שפלותם האישית.
שמחתי לדון איתך, ואני מכבדת את דעתך, אבל נראה לי שהגיע הזמן לסכם את הדיון כיוון שזהו לא המקום...
כמובן שלא אלך בלי לתת לך הזדמנות להשמיע את דעתך, אתה מוזמן להגיב! יום טוב.