שלום לכולם.
אני אמא לילד (13) מאובחן טורט מגיל 6 בערך. היום חזרנו מהופעה של הבן שלי - הוא עמד על במה וניגן מקסים ולא יכלתי שלא לנזוף בעצמי שאני אולי לא עושה מספיק למען הבן שלי, שעמד שם וכל הפנים שלו התעוותו מהטיקים . הוא לרגע לא נח מהם וליבי ממש יצא אליו. הוא מטופל אצל פסיכיאטר ברספירדל ונראה שכאילו יום אחד התרופה הפסיקה לעבוד. הרופא אמר לנו לעלות מינון, ואני יושבת כאן תוהה, די מבולבלת מרגישה שהפתרון לעלות מינון הוא לא הפתרון הנכון ושעלי לבדוק אם יש טיפולים חדשים ודברים חדשים לרפואה להציע לנו. אני יודעת שזה פורום שלא מוגדר לילדים, אבל אני מאמינה שיש לכם נסיון וידע להנחות אותי. קצת קשה ככה בכמה שורות לתת את כל המידע הדרוש והרקע. אני בטוחה שלא פחות אני זקוקה לתמיכה , הוא ניגן כ"כ יפה ואני עוצרת את הדמעות שלי מרוב רגשות אשם ומבוכה. האם זה נכון שעלי לעזוב את הפסיכיאטריה וללכת בכוון נוירולוגית ילדים? אשמח להצעות. (ולעידוד
)
אני אמא לילד (13) מאובחן טורט מגיל 6 בערך. היום חזרנו מהופעה של הבן שלי - הוא עמד על במה וניגן מקסים ולא יכלתי שלא לנזוף בעצמי שאני אולי לא עושה מספיק למען הבן שלי, שעמד שם וכל הפנים שלו התעוותו מהטיקים . הוא לרגע לא נח מהם וליבי ממש יצא אליו. הוא מטופל אצל פסיכיאטר ברספירדל ונראה שכאילו יום אחד התרופה הפסיקה לעבוד. הרופא אמר לנו לעלות מינון, ואני יושבת כאן תוהה, די מבולבלת מרגישה שהפתרון לעלות מינון הוא לא הפתרון הנכון ושעלי לבדוק אם יש טיפולים חדשים ודברים חדשים לרפואה להציע לנו. אני יודעת שזה פורום שלא מוגדר לילדים, אבל אני מאמינה שיש לכם נסיון וידע להנחות אותי. קצת קשה ככה בכמה שורות לתת את כל המידע הדרוש והרקע. אני בטוחה שלא פחות אני זקוקה לתמיכה , הוא ניגן כ"כ יפה ואני עוצרת את הדמעות שלי מרוב רגשות אשם ומבוכה. האם זה נכון שעלי לעזוב את הפסיכיאטריה וללכת בכוון נוירולוגית ילדים? אשמח להצעות. (ולעידוד