שלום לכולם

relexx

New member
שלום לכולם

היי,כבר תקופה ארוכה מאוד,אולי שנתיים כמעט שאני והאוכל מנהלים מערכת יחסים של אהבה ושנאה, זה התחיל כהשתחררתי מהצבא והרגשתי שאני מאבד שליטה על החיים שלי,ודרך האוכל ניסיתי להחזיר את זה אלי, וזה התחיל להיות יותר ויותר אובססיבי,הגעתי למצב שנהלתי יומן אכילה אבל בלי באמת להתייחס למה שכתוב שם,רק סתם בשביל שכאילו אני "אשלוט" על מה שנכנס לי לגוף,עכשיו זה פחת קצת,אבל עדיין זה מעסיק אותי המון המון המון,אני מפחד שאני אוכל יותר מידי,פחות מידי, שאולי אני אוכל מאכלים "לא נכונים",אני לא יכול לאכול ופשוט להנות מהאוכל מבלי לחשוב עליו,רק לאחר שנקלעתי לדיכאון,וכשיצאתי ממנו הבנתי שיש בעיה,הייתי אצל פסיכולוגית תקופה,אבל זה עדיין לא זה... ההרגשה שלי היא שאם אני אשלוט על האוכל אז אני אשלוט על החיים שלי.
 

seriah

New member
ל relexx

היי, מקווה שאתה מרגיש הרבה יותר טוב היום... לא הייתי בפורום כל כך הרבה זמן,והזיכרונות,די חוזרים אליי.. דיברת על זה שהמשקל שלך תקין, האמת, הפרעות אכילה לא מחייבות להיות רזה מידי או לחלופין שמן מידי. אתה יכול להיות בעל משקל תיקני אך עם זאת לסבול מהפרעת אכילה, הלוא ביננו, הכול מתחיל מהראש, מהחשיבה הקפדנית, מהרצון והיכולת לשלוט במשהו אחד ויחיד בחיים...ודי להצליח בזה... זה גם הגיל (אתה אחרי צבא) וכולם די "מעופפים", 'שוחים עם הזרם' ודי מאבדים כיוון. הרצון להיות זה 'שמכוון את הזרם', זה ששולט על החיים- כל כך הגיונית. לקח לי המון זמן להבין שאכילה היא לא דרך לשלוט על החיים . אלא, היא דרך לקיים אותם, כי מבלי זה- אתה לא באמת יכול לתפקד. לגבי פתרון מידי- אין לאף אחד באמת מושג, אבל אמליץ לך בחום על שינוי אווירה. לנסות משהו חדש, משהו שלעולם לא חשבת שתעשה.(ובאמת לעשות!) אני לאחרונה לקחתי קורס צלילה. אחת החוויות המדהימות בחיי... כשאנחנו ממלאים את היומיום בדברים מהנים, ערכיים ומספקים..אנחנו נותנים לעצמנו לזרום - ופחות 'שולטים' ו'מקפידים על עצמנו' . אני פה, לשמוע מה קורה איתך..ואתה מוזמן,תמיד במייל. [email protected] .
 
למעלה