שלום לכולם!

אלכס126

New member
שלום לכולם!

הי שמי אלכס חדשה בפורם אבי אושפז אתמול בבית חולים פסיכיאטרי לאחר שאיים לפגוע בעצמו ובאמי. מזה שנתייים שהוא חולה במחלת האלצהיימר שכמובן מלווה בדמנציה. בשנתיים האחרונות ניסינו לעשות כל מה שניתן על מנת למנוע מצב של הוצאתו מחוץ לבית, אך נראה שזה פשוט בלתי נמנע. אמי סובלת מאוד לאור המצב ולא הייתה ביידנו ברירה אחרת וכמובן שחששנו לחיו. הוא אינו מוכן לקבל תרופות וגם כאשר נסינו לתת לו תרופות במשקה או באוכל לא הצלחנו להתמיד לאורך זמן בגלל שינויים תכופים בתאבון ובהרגלי האכילה. עובדת סוציאלית ורופאה ממוחית מעורבת בתהליך. אבל הפתרונות שניתנו לנו אינם מספקים. אולי יש פה מישהו שיכול לעזור לנו למצוא פתרון? בעוד כשבוע הוא ככל הנראה ישתחרר מבית החולים ואנחנו צריכים למצוא עבורו מקום טוב שיטפל בו וישגיח עליו מחכה בקוצר רוח תשובה ועצות טובות בנושא. תודה אלכס.
 
מסכן. מה לחולה אלצ ולבי"ח פסיכיאטרי?

אלצהיימר אינה מוגדרת כמחלת נפש למרות שיש תופעות דומות. חולה אלצהיימר שמאיים שיפגע בעצמו ובאשתו אמור לשכוח מהאיום. אינני אומר שצריך להתעלם מכך, אבל יש סיכוי מועט שהוא יבצע זאת. בככל, עדיף לפנות לפסיכוגריאטר או לנוירולוג. מעניין איזה רופאה מומחית (באיזה שטח) מעורבת בזה. לפי דעתי אינכם צריכים לחכות עוד שבוע עד שישחררו אותו מבי"ח. אתם צריכים למצוא מיד מוסד גריאטרי טוב, שמטפל בחולי אלצהיימר. מאחר שאת גרה בחיפה, אני פונה בשמך לחברות שגרות בצפון להמליץ לך במסר על מוסד טוב. לפי החוקים של תפוז אסור להמליץ בפורום.
 

ronnyw

New member
יענקלה, חלילה לנו מלהביע דעה רפואית...

אינך מכיר את האיש ואת התמונה כולה. אולי יש היסטוריה רפואית שאיננה מוכרת לנו? אולי היתה לו התנהגות חריגה, על גבול פסיכוטית, שדרשה אישפוז? עובדה שהאישפוז הוא זמני, כך שגם הרופאים שם יודעים את מה שאני ואתה יודעים... התגובה שלך נשמעה כאילו טעו . לדעתי קטוננו מלדעת. מעבר לזה, המלצתך להמשך נכונה. אני רואה פה שתי בעיות: 1. בעיה עם החולה. גם לי נראה שהפתרון הוא אישפוז במוסד גריאטרי שידע להתמודד איתו ועם כל התופעות (פסיכוטיות או לא). 2. בעיה עם האישה, שכנראה חיה בתחושה של "איכזבה את בעלה", הרשתה ל"זרוק אותו מהבית", "נכשלה בטיפול" וכו. ייתכן שאפילו תתעקש לנסות לטפל בו בעצמה (מה שנראה לי, עם המעט שאני יודעת, כמתכון לכישלון ותסכול נוסף). אלכס, אני חושבת שאתם צריכים המון תשומת לב לאימך, לשכנע אותה שהיא עושה את הדבר הנכון בכך שמוציאה אותו מהבית. נראה לי שהיא המקרה הקשה בסיפור שלכם... יש בפורום הרבה בנות זוג שהתמודדו עם הטיפול בעצמן, עד שלא יכלו יותר. כנראה שזו נקודת הזמן שבה נמצאת אימך. בהרבה מקרים הוצאה למוסד היא גם לטובת החולה, בעיקר אם הוא עוד יכול להפיק תועלת מפעילות חברתית, גרויים קוגניטביים וכו'. אין ספק שזו החלטה קשה וכבדה לאימך, אבל נראה לי שהיא מתבקשת (שוב, מהמעט שאני יודעת על סמך המסר שלך)
 
דרורה את צודקת, אלא ש...

לדעתי בני משפחה של אנשים שחשודים בדימנציה לא צריכים לפנות לפסיכיאטר אלא לפסיכוגריאטר או נוירולוג. בזמנו אחרי שנוירולוג איבחן את אלפי הייתי צריך לפנות לפסיכיאטר של הקופה שהיה מוסמך לרשום תרופה שנוירולוג לא מוסמך (אח"כ שינו ואיפשרו גם לנוירולוג). לשאלתי אמר לי שהטיפול השגרתי הכי מתאים זה אצלו כפסיכיאטר. למזלי כתוצאה מהרצאה טובה ששמעתי, הסתבר לי שמינון לחולי אלצהיימר צריך להיות כחצי מהמינון שנותנים במקרה דומה לאדם פסיכוטי לא דמנטי. אחרי בירורו נוסף הסתבר שבמקום 4 מ"ג של אותה תרופה הספיק 1/4 (רבע) מ"ג. הייתי צריך להבהיר, ואני עושה זאת כעת, שמה שכתבתי זה בהנחה שהרופא המומחה היה פסיכיאטר. אגב, יש בהחלט פסיכיאטרים שמודעים להבדל, אבל ככלל עדיף פסיכוגריאטר.
 

zs1957

New member
ברוך הבא לפורום אלכס

מקרה קשה מאד .אתם עשיתם כל מה שיכולתם לעשות במקרה שלכם אין מנוס מלאשפז בבית חולים פסיכיאטרי ולבדוק את החולה . ברור ל,ך שהנכם חייבים לחשוב על סידור מוסדי.. הוא לא יכול לחזור הביתה במצבו שכן הוא מסוכן לעצמו ולסביבה. אתה גם מציל את אמא שלך היא תסבול מאד אם תצטרך לטפל בו בבית. במוסד הגריאטרי הוא יקבל את כל הטיפול ואתם תבואו לבקר ולבדוק שהטיפול אכן ניתן לשביעות רצונכם. ממליצנה לך להתייעץ עם ניצה ששמה בת גלמית בפורום. היא מנהריה וגם לה בעל חולה שיש לו בעיות התנהגות קשות. היא אחות במקצועה ותוכל לסייע לך רבות. כמן כן כולנו כאן בעלי נסיון בטיפול ביקירינו ונעמוד לרשותך בכל עת. זהבה
 
זהבה האם אשפזו את אמך ז"ל בבי"ח פסיכיאטרי?

זה נושא מעניין אם ניתן, רצוי ומתי לאשפז חולה אלצהיימר בבי"ח או מחלקה פסיכיאטרית. אני מזמין חברי פורום שידוע להם על אישפוז כזה להגיב בשרשור הזה.
 

zs1957

New member
יענקלה אמי ז"ל לא אושפזה בבית חולים פסכיאטרי

היא לא היתה במצב שלא אמא של אלכס. אמא שלי היתה שקטה ולא אלימה אבל היתה חולת אלצהיימר. יש גם חולים כאלה. כאשר חולה מסוכן לעצמו ולסביבה ואינו מוכן לקחת תרופות אין מנוס מלאשפז אותו בכפיה. במקרה דלהלן היו מעורבים רופא ועובדת סוציאלית המכירים את החולה ואת התנהגותו וגם המשפחה לא התנגדה. לכן, אל תתמהר לחוות דעה כי אינך מכיר את החולה ולא ידוע לך מה היה מצבו בעת האישפוז. תאמין לי שאף רופא מחוזי לא כותב סתם לאשפז בכפיה רק כאשר נשקפת סכנה לחולה ולמשפחתו. יש הרבה חולים דמנטיים המתנהגים כמו חולים סכיזופרניים שמקבלים את אותו טיפול תרופתי זיפריקסה. שנשמע רק בשורות טובות זהבה
 
תודה זהבה. עדכנת אותי. אני לוקח חזרה את דברי

נגד אישפוז במחלקה פסיכיאטרית
 
אלכס , שלחתי לך במסר פרטים

ראשוניים, גם אנחנו עברנו תקופה קשה של אלימות כלפי וכלפי הבת, אך זה בעזרת תרופות עבר, אצלנו לא היה מי שיאשפז אותו, אף שצריך היה בשלב מסויים, הפסיכיאטר המחוזי לא רצה להתערב, כי הוא היה מוכר כחולה דימנציה וטעןשאי אפשר לאשפז בגלל הדימנציה במוסד פסיכיאטרי, אז אכשהוא שרדנו את התקופה. אבל זה לאחייב להיות כך, תפני למקום שיעצתי לך הם בטח יוכלו לעזור ואם תרצי עוד פרטים אשמח במסרים להביר לך. בהצלחה ניצה.
 
ניצה את מאשרת מה שחשבתי

אני באמת רוצה להשאר במסגרת המוסכמות שאיננו צריכים לתת עיצות מעבר לנסיון האישי שלנו, אבל אחרי דברייך עוד יותר תמוה בעיני מדוע אישפזו חולה אלצהיימר בית חולים פסיכיאטרי. אולי לא בטוח שאבא של אלכס חולה באלצהיימר?
 

ענתי44

New member
שלום אלכס וברוכה הבאה../images/Emo24.gif

ראשית אני רוצה לספר לך שדמנציה היא המחלה ממנה סובל אביך ושאר יקירנו. הסיבה העיקרית לדמנציה היא אלצהיימר ( כשמונים אחוז מהחולים ) את אכן בבעיה לא פשוטה. וכנראה, ואני נזהרת בדבריי כי אני לא מכירה את המקרה של אביך יותר ממה שאת מספרת ולכן אני אנסח בזהירות. הרוב המוחלט של חולי אלצהיימר שנזקק לבית אבות, נמצא בבית אבות רגיל במחלקה של תשושי נפש. ולמרות המצב החמור לא בטוחה אם אביך צריך לשהות את שארית חייו במחלקה סגורה של בית חולים פסיכיאטרי. אני ממליצה לך, לגשת לרופא הפסיכיאטר שמטפל בו ולשאול לדעתו. אני מאמינה, באמת ובתמים, לפחות ממה שסיפרת, שבית אבות רגיל המתמחה בחולי אלצהיימר יידע לאזן את התופעות הקשות של אביך. אני ממליצה לך, ולבני משפחתך לשוחח גם עם עו"ס או זו המופקדת על אביך בבית או בבית חולים בו הוא שוהה כעת. במידה והוא לדעת המומחים יכול להשתלב בבית אבות רגיל, אני ממליצה לך לחפש בית אבות. אומנם זה בתנאי לחץ, אבל אם אי אפשר להחזירו הביתה אז אין ברירה. וכן לגשת למשרד הבריאות לפתוח תיק לקבלת קוד. סביר להניח שבאזור המגורים של הוריך יש בתי אבות טובים, ואנשי המקצוע יוכלו לתת לך רשימה כדי שתוכלי לבקר ולהתרשם. זה הליך שהוא קשה בעיקר רגשית אבל אין ברירה. במידה ותזדקקי לקצת יותר זמן, אולי בשיחה עם הצוות הרפואי יסכימו להמתין עוד כמה ימים עד שתמצאו מקום. לא קל לך ולמשפחתך ואני רוצה לשלוח לך חיבוק, ולומר לך שכל החלטה שתקבלו היא הטובה ביותר, או כמו שפה אומרת דרורה ההחלטה " הפחות גרועה" בהצלחה לך.
 
למעלה