במה להתחיל? בבשורה הטובה או בבשורה הרעה?
שלום לך, הבשורה הטובה - כיום יותר ויותר בתי המשפט נוטים לבחון באופן ענייני את שאלת המשמורת, כך שבהחלט יש לך גם סיכוי טוב לבירור תביעתך, ושתינתן החלטה על-סמך מכלול הנסיבות ולא "אוטומטית" משמורת לאם. הבשורה הרעה - כמה שלא תיזהר (ושלא יהיו אי הבנות - טוב מאוד שאתה זהיר), אין שום תעודת ביטוח כנגד אישה שתממש את אזהרותיה ותפצח באין ספור תלונות שווא וסצינות מפוברקות, בלי להתעייף ובלי למצמץ, קל וחומר אם תעז להעלות על בדל שפתיך את רצונך לקבל משמורת על הילדים, ובמקרים רבים הדבר ייעשה תוך שימוש ציני בילדים, ובעזרת "שכנוע קל" של הילדים לספר לכל מי שחפץ לשמוע את מה שהאם מעוניינת להשמיע. מוזמן להציץ אצלי בבלוג כדי לראות
כמה קל לשחד ילד קטן. אבל תתעודד, לפחות במקרה שלך "זכית" לקבל אזהרה מוקדמת מצד האישה על כוונותיה (וכדאי לקחת את איומיה ברצינות ולא לזלזל). במקרה שלי, בערב בו הודעתי על רצוני להתגרש (אחרי שגיליתי מה שגיליתי) ועל כוונתי לבקש משמורת על הילדות, "זכיתי" בהפתעה שבהחלט לא התכוננתי אליה - סצינה מפוברקת מלווה בצרחות ובושות מול השכנים, שבעקבותיה תלונה מפוברקת במשטרה, ובהמשכה, עד היום (קרוב לשנתיים), תלונות מפוברקות אין ספור, תוך שימוש בלתי פוסק בילדות ככלי נשק "לגיטימי" במאבקיה של הגרושה ואימה, ובנסיונותיהן ההזויים "לתפור" לי עוד ועוד תיקים.
למה אני מספר לך את כל זה? לא כדי "להבריח" אותך, אלא דווקא כדי שתדע שאתה לא לבד ושיש לך סיכוי לתבוע משמורת על הילדים. פשוט חשוב שתדע בפני מה אתה עלול לעמוד. אגב, אינני מסכים עם הדברים שכותבת מיכל, שהמדד ל"המלצה" על משמורת הוא רמת החנפנות שלך אל פקידת הסעד. אם זה היה המקרה - עם כל הביקורת הקשה והנוקבת שהשמעתי כנגד פקידת הסעד, הייתי אמור היום לשבת במאסר עולם...
מסתבר שגם בתי המשפט, בניגוד לדעה הרווחת, אינם מוכנים תמיד לשמש "חותמת גומי" לכל המלצה של הרווחה. אצלי, במשך קרוב לשנה המליצה פקידת הסעד לערוך בדיקת מסוגלות הורית, עד שבשלב מסויים, אולי מתוך תקווה שהדבר יתרום להפחתת המתח, חזרה בה מהמלצתה הקודמת ואף המליצה מפורשות לבית המשפט לא לערוך בדיקת מסוגלות, ואף לדחות כליל את תביעתי למשמורת. השופט שהתרשם כי יש הרבה דברים מתחת לפני השטח, סירב לשמש "חותמת גומי" להמלצות פקידת הסעד, למרות נסיונו של עורך-דינה של גרושתי "לקפוץ על המציאה" ולבקש שבית המשפט יאמץ את המלצותיה. לפני כשבוע, לאחר שחלפה כחצי שנה נוספת, ולאחר שברווחה הבינו גם שהמצב החריף נמשך למרות המצג ה"אידילי" כמעט שהציגה הגרושה, חזרו בהם גורמי הרווחה מהמלצתם הקודמת, והודיעו לנו בפגישה אליה הזמינו אותנו, כי בכוונתם להמליץ כעת בשנית על בדיקת מסוגלות הורית. ברשותך, לא ארחיב מעבר לכך, מאחר וגרושתי ואימה גולשות ואף מגיבות לעתים כאן בפורום. נכון, זה עוד לא אומר כלום, והכל עדיין פתוח מבחינת הרווחה ומבחינת בית המשפט. עם זאת, ללא ספק, הדבר ממחיש עד כמה שאלת המשמורת היא לעולם אינה בבחינת סוף פסוק, וכשמתגלות נסיבות המצדיקות זאת (גם אם לפעמים התחושה היא שהכל זוחל יותר מדי לאט...) יינתן לכך משקל.
בקיצור, ידידי, אל תאבד תקווה, אל ייאוש ולא לאבד את הסבלנות. המשך לפקוח עיניים ולהיזהר, גש לקבלת ייעוץ, נשום עמוק, ושיהיה בהצלחה! נ.ב. הערה למיכל - אני מברך על השינוי החיובי, לפי התרשמותי, שחל בפורום בחודש האחרון, תחת ניהולך, שינוי שבזכותו, למרות הביקורת שהייתה לי בעבר (ושבדיעבד מסתבר כי בכל זאת הביקורת תרמה לשינוי מה...
) אני מרשה לעצמי כעת לשוב ולהגיב בפורום, בתקווה שהדברים יימשכו.
