שלום לכולם,
אני רוצה לספר לכם על יום ירושלים שחגגנו אתמול. כ 200 משפחות שכולות, נפגעי טרור. זה התחיל בטיול בירושלים העתיקה, המשיך בסיור בכנסת ומםגש עם יושב ראש הכנת ואחד השרים בממשלה, והסתיים במסיבת ריקודים באולם אירועים . ישבתי בצד, וראיתי אמהות ואבות שכולים, אלמנות וילדים שהוריהם נרצחו, שיצאו במחול שרו בקול ובמחיאות כפיים. זה היה מרנין את הנפש. לראות איך מצליחים לכמה רגעים לעזוב הכל בצד, ולהרשות לעצמם לשמוח. אני ,שנמצאת באותו מקום שלהם, ישבתי בצד, ודמעתי מהתרגשות. אני מרגישה חובה לציין שאת האירוע הזה יזמה עמותת "משפחה אחת" שלא חוסכת כל מאמץ לרומם את מצב הרוח של המשפחות, בטיולים, נופשים, חוגים, הרצאות ועוד ועוד....
אני רוצה לספר לכם על יום ירושלים שחגגנו אתמול. כ 200 משפחות שכולות, נפגעי טרור. זה התחיל בטיול בירושלים העתיקה, המשיך בסיור בכנסת ומםגש עם יושב ראש הכנת ואחד השרים בממשלה, והסתיים במסיבת ריקודים באולם אירועים . ישבתי בצד, וראיתי אמהות ואבות שכולים, אלמנות וילדים שהוריהם נרצחו, שיצאו במחול שרו בקול ובמחיאות כפיים. זה היה מרנין את הנפש. לראות איך מצליחים לכמה רגעים לעזוב הכל בצד, ולהרשות לעצמם לשמוח. אני ,שנמצאת באותו מקום שלהם, ישבתי בצד, ודמעתי מהתרגשות. אני מרגישה חובה לציין שאת האירוע הזה יזמה עמותת "משפחה אחת" שלא חוסכת כל מאמץ לרומם את מצב הרוח של המשפחות, בטיולים, נופשים, חוגים, הרצאות ועוד ועוד....