שלום לכולם,
לא הייתי פה המון המון המון זמן ושמתי לב להמון המון אנשים חדשים, לאלה שלא מכירים אני אציג עצמי שוב: שלום לכולכם, אני בתאל ואבא שלי נפטר מדום לב לפני 4 שנים וקצת. לאחרונה החסרון של אבא נהיה כבד על הלב, עברתי טסט שני ביום שישי בבוקר, אני עדיין מחכה לרישיון הוא אמור להגיע בימים הקרובים, אני יודעת שאני כל כך מחכה לפעם הראשונה שאני אנהג בלי מורה באוטו למד, אבל היום כל כך חיכיתי לזה עד שהבנתי שכאילו אין טעם, אני חוזרת טיפה אחורה ומתעצבנת על זה שכולם למדו עם אבא על המנוע בשביל התיאוריה, על כמה שהייתי רוצה שלא אמא תהיה איתי בשיעור נהיגה הראשון אלא אבא, אני רוצה שהמורה שלי יגיד לאבא שלי שאני נוהגת כאילו אני נהגת עם ניסיון של שנים, רוצה שאבא יהיה ההורה המלווה שלי ב3 חודשים הקרובים. כשהתחלתי ללמוד נהיגה וסיפרתי לדודה שלי (אחות של אבא) שהמורה אמר שאני נוהגת כמו נהגת עם ניסיון היא אמרה "את בטוח נוהגת טוב כמו אבא שלך". הלוואי שאבא היה כאן בשביל לנהוג איתי ולהסביר לי ולתקן אותי ולשבת במושב שליידי ולחייך. החודש אני אחגוג כבר 18, ואבא לא יהיה כאן. פתאום, המוות של אבא כל כך משמעותי, פתאום הכול מגיע בבום גדול ומוריד דמעות שכבר הרבה זמן לא בכיתי אותן. זה לא יעבור לי, ולא יהיה בסדר, אני אשב במושב הנהגת שלי באוטו שהוא עדיין של אבא..מה שנשאר לי זה לדמיין אותו מחייך ונהנה מהנהיגה שלי..נהיגה שהיא בטח כמו שלו..כנראה כמו שלו. בתאל.
לא הייתי פה המון המון המון זמן ושמתי לב להמון המון אנשים חדשים, לאלה שלא מכירים אני אציג עצמי שוב: שלום לכולכם, אני בתאל ואבא שלי נפטר מדום לב לפני 4 שנים וקצת. לאחרונה החסרון של אבא נהיה כבד על הלב, עברתי טסט שני ביום שישי בבוקר, אני עדיין מחכה לרישיון הוא אמור להגיע בימים הקרובים, אני יודעת שאני כל כך מחכה לפעם הראשונה שאני אנהג בלי מורה באוטו למד, אבל היום כל כך חיכיתי לזה עד שהבנתי שכאילו אין טעם, אני חוזרת טיפה אחורה ומתעצבנת על זה שכולם למדו עם אבא על המנוע בשביל התיאוריה, על כמה שהייתי רוצה שלא אמא תהיה איתי בשיעור נהיגה הראשון אלא אבא, אני רוצה שהמורה שלי יגיד לאבא שלי שאני נוהגת כאילו אני נהגת עם ניסיון של שנים, רוצה שאבא יהיה ההורה המלווה שלי ב3 חודשים הקרובים. כשהתחלתי ללמוד נהיגה וסיפרתי לדודה שלי (אחות של אבא) שהמורה אמר שאני נוהגת כמו נהגת עם ניסיון היא אמרה "את בטוח נוהגת טוב כמו אבא שלך". הלוואי שאבא היה כאן בשביל לנהוג איתי ולהסביר לי ולתקן אותי ולשבת במושב שליידי ולחייך. החודש אני אחגוג כבר 18, ואבא לא יהיה כאן. פתאום, המוות של אבא כל כך משמעותי, פתאום הכול מגיע בבום גדול ומוריד דמעות שכבר הרבה זמן לא בכיתי אותן. זה לא יעבור לי, ולא יהיה בסדר, אני אשב במושב הנהגת שלי באוטו שהוא עדיין של אבא..מה שנשאר לי זה לדמיין אותו מחייך ונהנה מהנהיגה שלי..נהיגה שהיא בטח כמו שלו..כנראה כמו שלו. בתאל.
