שלום לכולם.

אני חושבת שאתה טועה

להבנתי, רק במקרים נדירים יאשר בית הדין הרבני "גט מהיר", ואז אין צורך בהסכם, אך זאת כשקיימות בעיות הלכתיות הקשורות לנישואים. הכלל הוא שאת סיום היחסים בין בני זוג יש להסדיר בהסכם, שבית המשפט לענייני משפחה צריך לתת לו תוקף.
 

33ה

New member
ממש לא

אם בני הזוג ללא ילדים, ומצהירים בפני בית הדין הרבני שהם חיים בנפרד ואין להם שום מחלוקות או תביעות זה מזה- אין שום צורך בהסכם, רק באים ומצהירים בבית הדין הרבני עצמו. הם אומרים את זה בפירוש בטלפון וזה גם מה שקורה בפועל. זה לא נחשב "גט מהיר", ואין לזה קשר לבעיות הלכתיות בנישואים, זה ההליך המקובל במקרה זה.
 

הילה301

New member
מהמקום בו את מרגישה הכי אבודה

הכי בתחתית, את תטפסי. לפעמים אנחנו תופסים את עצמנו בנקודות הכי לא אפשריות, ומתברר לנו שלא רק שהן אפשריות, הן בסופו של דבר מעצימות ומקדמות אותנו הלאה. זה הזמן לא לחשוב על אחרים, אלא עליך. לקבל תמיכה , להיות מחובקת. ואת תעברי את זה. בנוסף, דווקא מהמקום הלא אפשרי הזה, מציעה לך לחשוב על ה"יש" ולא על ה"אין". יש לך משפחה, עבודה, בריאות. ויש לך מזל- הכל עדיין לפנייך.
מציעה , כמו כולם, גישור. פגישה אחת אפילו , בה מגשר עו"ד יכתוב הכל להסכם. (אם את זקוקה לעו"ד מגשר, אשמח להעביר לך טלפון)
 
הבעיה זה העיתוי

אין דבר שקשה לי יותר מזה שכל המצב נופל על הזמן הז של החתונה של אחותי אם אני אלך עכשיו לספר למשפחה ולה אני אעציב אותם בימים שמחים שכאלה... אני שמחה שאין ילדים באמצע. כי גם ככה זה קשה אז מה היו ילדים??
 

הילה301

New member
תפוז לא מפרסם משום מה את התגובה ../images/Emo46.gif

אז אתמצת את מה שכתבתי. הכי נכון, לספר למשפחתך שאת מתגרשת, ולומר להם שעם כל הצער, את מאושרת בשביל אחותך, ושהתלבטת אם לשתף אותם בגלל שפחדת להעיב על אושרם. תאמרי להם שחשוב לך שימשיכו לשמוח ולהתרגש, ושאת יודעת שהם שם ויעזרו לך להתמודד עם הכל. יש פתרון נוסף- עקום- לבקש מבן הזוג, במידה ואתם מדברים, שיבוא איתך לארוע הזה. אקט אחרון של מחווה זוגית. שוב, לא נכון לדעתי.
 
דווקא לא נראה לי כ"כ עקום...

אם הם ביחסים טובים- אני לא רואה סיבה שהוא לא יגיע בשביל לחסוך ליחשושים ושאלות מציקות שיעלו דמעות בחתונה (אני יודעת שכששאלו אותי על הגרוש שלי סמוך למועד העזיבה העיניים שלי הזדגגו בשניות...).
 

הילה301

New member
זה מה שאני עשיתי עם האקס

כשכבר היה לנו ברור שאנחנו מתגרשים, הלכתי איתו לחתונה משפחתית, וזה נכון שחסכנו את כל הליחשושים, אבל היה לי קשה הרבה יותר. מעבר לזה, שזה באמת תלוי מה המצב בינהם, אם יש תקשורת.
 
תשובה לשתיכן הילה ומיצה

אני לא רוצה ללכת איתו לחתונה לא כי אין ביננו תקשורת אלא שאז אני אשבר יותר ואבכה ואתמוטט אבל הוא מן הסתם יבוא לחתונה כי הוא ואחותי בקשר נורא טוב ואז אני אהיה איתו שם ואני מקווה שזה יעבור טוב בכל מקרה נשארו לי בין אם אני רוצה ובין אם לא רוצה 4 ימים לספר למשפחה שלי .
 
את הולכת הערב לישון שם, לא?

אמרת להם משהו לגבי זה? אני כן חושבת שכדאי שתספרי לפחות למישהו אחד כמו שכבר ייעצו לך פה, כי אחרת את תרגישי (לדעתי כמובן) ממש לבד בין כל האנשים שאמורים להיות התמיכה שלך.
 
למעלה