עדות ממקור ראשון...
היי, אני ואחי היינו ביום שישי בהופעה ביום שישי במבצר שוני... אני וקווין זו אהבה מגיל 8, הם בנשמה שלי כבר 17 שנה, ואני בטוחה שלילדים שיהיו לי יום אחד אני אשמיע אותם. ואני אעיד על עצמי - אני לא אנינת טעם במוסיקה, ככה שהביקורת שלי רחוקה מלהיות מקצועית. אני אתחיל דווקא עם השלילי - הסאונד היה גרוע. היו חלקים במספר שירים שהיה צריך לשמוע גיטרה, ופשוט לא שמעו! היו 2 גיטרות (לא כולל הבס) וזה היה נראה כאילו אחד מהם פשוט עושה כאילו. התופים השתלטו על הסאונד, ולהקת המלווים ומלוות בקושי נשמע, שלא לדבר על להקת הקאמרי... אני אדגיש, זה לא שלא שמעו - לא שמעו מספיק. עם כמות הנגנים והזמרים שהייתה על הבמה, היו צריכים להחריש לנו את האוזניים. כמו שאחי אמר - במופע כזה אמורים לצאת חרשים - המוסיקה צריכה להכנס לך לנשמה. וההוכחה לזה שהווליום לא היה מספיק טוב - אנשים שישבו לידי שמעו אותי שרה את כל השירים - הם לא היו אמורים לשמוע אותי! דבר נוסף, לקח למומי זמן להכנס לעניינים. בINNUENDO הוא ממש זייף ... ב WE WILL ROCK YOU הוא התבלבל במילים... והיו עוד כמה שירים שבהם הוא התבלבל. ובכלל, לקח לו המון זמן להכנס להופעה. היה דואט של under pressure עם זמרת שאני לא זוכרת את שמה. זה היה נראה כאילו הם אילתרו, כאילו הם בכלל לא התאמנו ביחד או שהם עשו חזרה אחת על השירה ביחד. לא היה בינהם תיזמון, לא ידעו מי שר מה, ובכלל הייתה שם הרגשה של זלזול בשיר - למרות שהיה פוטנציאל לעשות אותו ממש טוב.. אבל - החלק השני של המופע היה הרבה הרבה יותר טוב. הסיומת באמת השאירה צמרמורת. שיר הסיום, BR, היה מצמרר, ולא בגלל הביצוע. הביצוע היה סביר - לשמוע מעל 1000 איש שרים יחד את אחד השירים הטובים ביותר שאי פעם נכתבו - זו חוויה בפני עצמה. ההפקה עשתה נכון שהשאירה את השיר הזה לסוף. עד סוף ההופעה מתרגלים כבר לקול של מומי, וזה מתיישב יותר טוב מאשר לשמוע את הטיזר שהוציאו לאינטרנט של ההקלטה באולפן. אגב, לא נראה לי שהביצוע של השיר בהופעה היה חי - נראה לי מאוד שהוא היה פליי בק והסיבה לכך היא שהסאונד פתאום היה טוב. פתאום שמעו גיטרות. דבר נוסף נחמד - היה שם בחור שאני לא זוכרת את שמו ששר את death on two legs - אחד השירים האהובים עליי ולו רק בגלל הסיבה שהם כתבו אותו (המפיק שעשק אותם בתחילת דרכם) - זה שיר כעס מושלם! הבחור ששר אותו היה ממש טוב! עשה ביצוע שלא קרוב למקור, אבל נתן משהו משל עצמו לשיר. אהבתי ממש. ובכלל, כל הזמרים חוץ ממומי לוי שביצעו שירים - היו עם המון התלהבות ורצון. הם לא היו מושלמים, אבל הם בהחלט העבירו את ההתלהבות שלהם לקהל, שלפעמים הייתה קצת חסרה אצל מומי. We r the champions היה נהדר, גם הביצוע של מומי, וגם הקהל שנכנס לעניינים חזק (האמת, איך אפשר שלא... אחד ההמנונים המדהימים). גם הביצוע של רדיו גהגה היה מקסים, כשרוב הקהל (כולל אני ואחי) עשו את התנועות עם הידיים מהקליפ. בסה"כ גם אני וגם אחי נהננו. היו כמה רגעים של "מה זה היה?" או "איפה הגיטרה???" אבל בסה"כ, בהתחשב בכך שזו הופעה ראשונה שלהם, היה ממש נחמד.